אני רוצה שתלך

[s h o o s h a]

אני רוצה שתלך

אני רוצה שתלך שתצא מחיי לנצח שתלך ולא תחזור לעולם אני לא כועסת אני פשוט מאד מפוכחת אתה לא מכיר אותי אתה לא יודע מה מעציב אותי מה משמח אותי מה מכעיס אותי מה מרגיע אתה אפילו לא יודע איך אני אוהבת לשתות את הקפה שלי וככל שנוקפים הימים כך מתחזק בי הצורך לצעוק לך לך צא מחיי לך ולעולם אל תחזור !!! והנה הגיע הרגע רגע האמת בו אני אכן אומרת שלמה עם עצמי ועם ההחלטה להגיד אני רוצה שתלך שתצא מחיי לנצח שתלך ולא תחזור לעולם (ותחשוב, על יום ראשון אל מי באת את מי ראית מה עשית, איך נהגת ואולי ... תבין)

 

[Lonely In Blue]

שושה

נראה שאת במשבר איני מכיר את המצב וגם לו הכרתי לא הייתי מוצא את המילים. והאייקון של החיבוק עם החיוך אינו מתאים כאן. אבל הייתי חייב להגיב.

 

[maof]

שושה.............אשת הברזל../images/Emo140.gif

אני פותח את הפורום ומה אני רואה ???????? ראבקקקקקקקקקקקקקק....את?????????????????? מה קרה????????????????? לא זוכר אותך נישברת תמיד מצאת את ההדרך וההגיון כדי לראות את הדברים בצורה נכונה ואמיתית תמיד היתרשמתי שאת לא נישברת לעולם..... תמיד אצלך הדברים מסודרים בשלשות וכל דבר יודע את הסדר הנכון............ אני לא יודע איך לכתוב היתבלבלו לי המילים....... סליחה שאני במבוכה...... רק דבר אחד אני יכול לבקש ממך

בבקשה שושה......חיזרי לעצמך

מעוף

 

[ניצת שושן]

שושה

אז תצעקי ותגידי לו שילך ולא יחזור את לא צרכה אותו את זה שלא מכיר אותך את זה שלא יודע מי את באמת שילךךךךךךךךךך

 

[אני באופן חד פעמי]

והלב מסרב להאמין

אחרי ליל שימורים. והלב מסרב להאמין והמח מסרב לקלוט. "אני לא כועסת", את כותבת בפתח דברייך. אבל את מלל הרשעות הזה את בוחרת לפרסם בפורום לנגד עיני עם ועולם. למה? לשם מה? הנאה מיוחדת שכזו? הכרתי אותך שושה, או יותר נכון חשבתי שהכרתי. אפילו את טרחת להדגיש שבניתי אותך, שהעלתי אותך מאשפתות, מתהום הנשיה. תמכתי בך בכל המובנים: מוראלית, נפשית, ואפילו כספית (אמנם לא הרבה, אבל בכל זאת משהו). חזקתי אותך בשעותיך הקשות ביותר וכשאף אחד אחר לא היה לצידך, כולל בני משפחתך. חתמתי לך ערבות, חיפשנו עבורך דירה, שלחתי פקסים למקומות עבודה. עודדתי אותך לצאת מהבית לחפש עבודה. פרגנתי לך גם כשעשית שגיאות, עודדתי אותך להמשיך ולא לוותר. קיבלת ממני ימבה של חיזוקים ופידבקים חיוביים. ואת התוצאה אנחנו רואים עכשיו למעלה. את יודעת טוב מאד שיום ראשון היה עבורי יום מסוייט. אנחנו גרים רחוק והיו תקלות קשות גם בהלוך וגם בחזור והזמן שנותר לנו היה מאד מצומצם. אבל בכל זאת היה חשוב לשנינו שנראה האחד את השניה ואפילו לזמן קצר. ושאלתי אותך "את אוהבת אותי"? וענית: "תחשוב, אם לא, אז היית פה?" ועוד באותו הערב בדרך חזרה דיברנו בפלאפון ולמחרת שוב דיברנו. וסיפרת לי שיש לך ריאיון עבודה. לא משהו, אבל בכל זאת. וכל כך הייתי מאושר ועודדתי אותך ואף זרזתי אותך לצאת בכדי שלא לאחר. וקבענו שנדבר שוב לשמוע איך היה. ולא הסגרת שום דבר וקולך נשמע רגיל. ומאז נתק מסתורי. ועכשיו ההודעה המזויעה הזו. והשאלה הנשאלת: למה, למה למען השם כל זה מגיע לי?? אני יודע שושה, גם אני לא מושלם, אין אנשים מושלמים, רק מלאכים מושלמים ולא בני אדם. גם אני הבטחתי, או שכמעט הבטחתי ובשורה התחתונה ולא משנה הסיבה, לא קיימתי. אז זו הסיבה להשתלח בי בצורה כזו? יכול להיות שמצבך הכלכלי "שיחרר לך פיוז", לא יודע, הכל יכול להיות. אבל אני לא מוכן לשמש שק חבטות לתסכולייך, פשוט לא מוכן. אני מתנתק ממך סופית שושה, כל אחד ימצא את דרכו בחיים. ואם בכל זאת יבוא לך להתנצל, תעשי זאת בבקשה בפני חברי הפורום בלבד. אני לא צריך ולא מעוניין בכך. ואני שבגדתי באשתי בצורה כה קשה וכואבת, מתחייב בפניה ואתם אנשי הפורום עדיי, לעולם לא עוד... לעולם לא עוד.

 

[נדמה לי]

פעם, ממש ממש מזמן...

בחשכתו של לילה אומלל, כשהדם כבר מזמן התנחל לו בראש,,,והעכשיו,האפיל בעוצמתו המפחידה,,,מעל האהבה, מעל ההגיון,קרע מתוכנו שנים של אהבה, הפך אותה לאבקה. שהתעופפה...דרך אגו, דרך זדון...לקח מאתנו היכולת, להתבונן,,,ביושר, ישר בעינים,,,וללחוש, כל אחד לדרכו, כי זה החיים, עוד חבוק אחד לדרך.אין זה מחיב כשלון. היו שם רגעים נפלאים של ביחד,,,אותם נשמר,מרחוק,,,לפני, שהיצרים יקחו להם שליטה...וישחררו בנו את החייה.

 

[angel151]

ועכשיו חבר יקר הדרך ארוכה

השורה הסופית לגבי הסליחה לאישתך זה צרם לי הכי הכי הכי הרבה . לא יודעת אבל אתה צריך ממש לעשות חושבים עם עצמך האם זה בכלל היה שווה? והאם באמת אתה מעוניין לחזור לאישתך?

 

[s h o o s h a]

אשפתות ותהום הנשיה

ועל כך אומר - אם בניית האמון שלי מחדש באנשים, אם בנייתו מחדש של האמון שלי באהבה וביכולת לאהוב נחשב להתרוממות מ"אשפתות ותהום הנשיה", אזי כן, מודה, משם עזרת לי לעלות

 

[נדמה לי]

אז באותו הלילה...

התגלגלה לידי הזכות...להיות, פעם אחת, גדול מהחיים...לעשות, את הדבר הנכון,ללכת נגד עצמי.לתת לה ללכת,בשקט,,,זכות כזו לא באה הרבה, להיות קודם כל אדם,לעבוד נגד הלב,,,להלחם באגו פגוע, להתרכז בי, במקום לנגח...הרבה טעויות עשיתי בחיי, מרובם הסכלתי ברמה שכאזת שבסכום, אולי לא היתה זו טעות...במקרה הזה פיספסתי, ביום אחד, ברגע נתון אחד,,,משפט אחד שנסחף,ופתח את הסכר...לקח שנים לתקן...לסלוח, יקח קצת יותר...

 

[אני באופן חד פעמי]

פתאום נגמרו המילים??

וזה כל מה שהצלחת לייצר?? פתאום נגמרו לך המילים?? וזה מזכיר לי את שירו של אריק איינשטיין. "עיתונאי קטן שלי, איך אתה נרדם, אחרי שפיכת הדם? אז איך אתה נרדם?" איך את נרדמת שושה? אני מאמין שקצת יותר טוב ממני.

 

[Lonely In Blue]

משתלח ובוכה...

איני מכיר את הרקע. מה שעומד לנגד עיני הוא רק השירשור הזה. אני מאמין שדברי הבאים לא ישנו את מהלך הדברים ביניכם, ואין גם כוונה כזו. כל רצוני הוא לבטא את רגשותי שלי, לאחר קריאת השירשור. הודעתה של שושה היתה הודעה כואבת. הכאב זעק מכל מילה. כעס אולי היה בה, אבל כעס מרוסן. כזה שהוא רק מרומז. כעס בעיקר על עצמה, על שהיא נותנת לעצמה להיות במצב הזה. ההודעה שלך היתה השתלחות בוטה, תוך ניסיון לדרוך עליה ולגמד אותה. עם כל כך הרבה אגו, וטפיחה עצמית על השכם, כנראה שאינך יודע אהבה מהי. ולשיא הצביעות אתה מגיע ב"התחייבות" שלך "לעולם לא עוד" לה אתה ממנה אותנו להיות עדים, וזאת תחת הכנוי "אני באופן חד פעמי". נראה כאילו הרגשתך היא ששוללים ממך דבר אשר שילמת בעבורו. ואינך מבין שעבור אהבה משלמים באהבה. לא בפטרונות. עם סוג כזה של רגישות, לא אתפלא אם גם אשתך, שלפי דבריך בגדת בה בצורה כה קשה וכואבת, תשָלָח אותך גם היא. ובאשר לשושה, היא תתאושש ותמצא את עצמה, בלעדיך.

 

[ארלה4]

לונלי- מה שמפריע

לי זה תחילת דבריך"?איני מכיר את הרקע" אני ממש לא רוצה להתייחס לשרשור הזה ותיכף אסביר למה אבל ממש מפריע לי שכל מי שלקח חלק בו מלבד שני "המעורבים" לא עשה בחוכמה לדעתי. ולמה כוונתי. כולנו יודעים על מלאןתלפים סיפורים של כאלה שנפרדו ואחרים עמדו בהלם "מה , לא ידענו, לא ראינו " וכו... בין שניים לא ניתן להתערב ואין כוונתי בלהתערב מעשית, אפילו לא לחוות דיעה מי יותר צודק או פחות מי יותר אגואיסט ומי פחות. מה שקורה בין שניים לא תמיד מסופר נכון או נשמע נכון לאוזן שלישית, אני חשבתי שעצם ה"ויכוח" בינהם מעל גלי הפורום, נשמע מוזר בעיני, ולפתע אני רואה כאלה שמגיבים, אולי בגלל חוסר נסיוני, אני בכלל חשבתי שהיא כותבת למישהו שאתם לא מכירים(אני בטח) ופתאום כולם מגנים מישהו ותומכים באחר. דווקא בגלל "איני מכיר את הרקע" היה נחמד לחבק את שניהם בזמן הכואב לשניהם ולאחל כל טוב לשניהם ביחד או לחוד, כפי שיחליטו. מצטער לא מתכוון להיות ביקורתי או להשמע רע רק להצביע על כך שיש פעמים שכדאי להקשיב ולא לתפוס צד. מקווה שהבהרתי את כוונתי

 

[נדמה לי]

"לא עשה בחוכמה..."

אני מציע לסכם,כך מראש,באופן כללי.בשביל לא להסתבך,,,שחוכמה שלך, איננה בהכרח חוכמה שלי....כל אחד מאתנו ישמור לעצמו את הזכות, להשתמש בשלו, על פי ראות עיניו.שיקול דעתו...לגופו,,,לא מצדד בצד זה או אחר, לא מכיר, לא יודע,,,מתיחס מנקודת ראותי,למשהו שנכתב בפורום כללי...לא מעליב, לא שופט. כותב את שעובר לי בראש...מתקשה להבין, מה פה בדיוק,,,לא לענין...

 

[r e d head]

ארל´ה

אני יכולה לדבר רק בשם עצמי. אני לא מרגישה מתערבת בויכוח בין שני זרים. וגם לא עיניני מה ומי נכון או צודק אם יש בכלל. אני הגבתי כאן בשביל לתמוך בחברה לפורום במצוקתה יש גם כזאת דרך מקוה שהבנת

 

[ניצת שושן]

../images/Emo45.gif ענית גם עבורי אדמו

 

[Lonely In Blue]

ארל´ה...

אתה בחרת להתעלם מהמשך המשפט. נכון שהמשפט התחיל ב"איני מכיר את הרקע", אבל המשכו היה "מה שעומד לנגד עיני הוא השירשור הזה". והשירשור הזה מספק את כל ההצדקה לתגובה אשר הגבתי. מעבר לענין שהעלתה red head של מתן תמיכה לחברה בפורום, ומעבר לתגובתו הנכונה של "נדמה לי" על יכולתו של כל אחד להביע את דעתו כפי שהוא חושב, כל עוד אינו נכנס להעלבות או לפגיעה מכוונת, אני חושב שתגובתי היתה התגובה הנכונה לאור ההודעות שניתנו כאן, ואני מזמין אותך לקרוא אותה שוב. כמובן שזכותך לבקר את תגובתי. וזכותי לדחות את הביקורת.

 

[אני באופן חד פעמי]

כעס מרומז??

כעס מרוסן?? כעס מרומז?? כעס על עצמה?? מה שבטוח שלכבס מילים אתה יודע. מה שאני לא כל כך בטוח שבהבנת הנקרא אתה שולט. לדעתי אין פה אלא שנאה יוקדת שאין לי מושג ממה היא נובעת. נראה לי שאתה קצת משוחד אדוני ואולי זה טבעי. אחרי הכל שושה הרבה יותר זמן ממני בפורום והיא מוכרת יותר. תענה לי בכנות. הייתה לנו אהבה הכי חזקה שרק אפשר להעלות על הדעת ועל זה יש קונסנזוס משנינו. אתה היית מוכן לקבל הודעה מהסוג הזה מאהבת חייך ללא כל סיבה הגיונית? תראה, גם לשושה וגם לי יש את הזכות המלאה לנתק את הקשר וגם עשינו זאת מס´ פעמים ובצורה מאד מכובדת. לכן ההלם והאכזבה הנוראית מההודעה בתפוצת נאטו בשני הפורומים. הקורא הממוצע שקורא "זוועתון" שכזה עלול לחשוב שעומד מולה מפלצת בדמות אדם. אני בתגובתי השתדלתי להזים תחושה זו. אין כאן שום אגו וטפיחה עצמית על השכם. בן אדם, אתה פשוט לא מכיר אותי. המשפט האחרון שלי אכן היה מיותר והוא נבע מתחושה חזקה של רצון לחזור לשגרה שלפני ההכרות הזו. מקווה שהבהרתי את דברי.

 

[מחבק בחום]

משהו משונה לי כאן

אני לא מהכותבים הקבועים בפורומים אבל הגעתי לשירשור הזה והסתקרנתי. ראיתי שבפורום השני התבטאת ששניכם רציתם לסיים, רק שאופן הסיום פגע בך. כאן אתה מתבטא שהיו כבר סיומי קשר בעבר ביניכם. למה הקשר התחדש אחרכך? אני יכול להתרשם שאולי היא ניסתה לסיים, אתה לחצת על חידוש הקשר, היא התרצתה וחוזר חלילה עד שבחרה להשאיר לך הודעה פומבית ממנה נפגעת ואז ירית בכל התותחים? אישית אני לא חושב שפורום הוא המסגרת לדון בסיום קשר בין שניים חיים ונושמים. אם כבר יצא שכך הדבר, אולי תפסיק את מחול השדים? איש איננו שופט אותך או אותה, גם אם היא זכתה לתמיכה מחבריה (את זהותך הרב פעמית ניתן רק לשער) זה לא אומר עליך דבר. מצאתי את התכתובת באותו עניין בפורום השכן. אני חושב שהצעת מנהל הפורום ההוא היא המתאימה ביותר למקרה שקרה לכם. לשם נוחות אני מצרף את קטע השירשור מאותו פורום. אני משוכנע שאם תביא לכאן את רגשותיך ותבקש עצה ותמיכה, תקבל מהן בשפע. התגובות מהן אתה מתגונן באו כתוצאה מ"מלחמתך" להוכחת "חפותך" - מלחמה מיותרת שאיננה גם מעניינו של הפורום. אני מאחל לך וגם לה שתמצאו בסוף את האושר ואת האהבה שלא יכאיבו לכם. בהצלחה.

 

[אני באופן חד פעמי]

תגובה אחרונה

תגובה אחרונה לסיום השירשור. התרשמותך מוטעית מיסודה. אל תחפש בבקשה נסיבות מקלות מתחת לאדמה. אין כאלה, פשוט אין. מעולם לא לחצתי עליה לקיים את הקשר ובכלל הפעלת לחץ זו לא תכונה שמאפיינת אותי. קבענו בזמנו שאם הקשר יסתיים (והיינו מודעים לכך שהוא בעייתי מעיקרו), הוא יסתיים בצורה יפה. לצערי זה לא התגשם. תודה על האיחולים ושתבחר נכון מחר.

 

[Lonely In Blue]

ביקשת כנות...

אבל כבר הגבתי לך בכנות. כעת אתה בעצם מבקש אמפטיה. ואין בי זלזול בכאב שלך. אתה רואה את זה כמשהו שנופל עליך ללא סיבה. מבחינתך אתה בסדר, והצד השני הוא זה שאינו מבין אותך, ואינו מסביר את עצמו. אין קשר בין מה ש"נכון", לבין ההרגשה שלך. ואתה מרגיש פגוע וכואב. איני מתכוון לזרות לך מלח על הפצעים. אבל דרכך אינה נכונה. אם תבין זאת, תוכל להפיק מזה. אולי אפילו לפעם הזאת, ואם לא, אז לפעם הבאה. ביקשת שאענה לך אם הייתי מוכן לקבל הודעה כזאת מאהבת חיי ללא סיבה הגיונית. חשבת שהקורא ה"ממוצע" יחשוב שעומדת מולו מפלצת בדמות אדם. וכתבת שהשתדלת להזים תחושה זו. והתשובה לכל אלה היא שאתה טועה מן היסוד. מההודעה של שושה היה ניתן להבין שהיא מרגישה פגועה. שהיא, מתוך כאב, מבקשת לנתק את היחסים. לא היתה ביקורת מפורשת נגד בן הזוג העלום שאליו התיחסה, אלא איזכור של משהו שקרה ביום ראשון, ללא פירוט. משהו שרק אתה יכולת לדעת למה הכוונה. ואל נא תספר לנו על כך. אין לנו צורך לדעת. הפרשנות שלך שראתה שם מפלצת, היא הפרשנות שלך. ואולי בתוככי תוכך אתה חושב את עצמך לכזאת. התגובה שלך לא היתה לבקש סיבה הגיונית למצב הזה. התגובה שלך היתה בדיוק לאושש את התחושה הזו שמדובר במפלצת. כיון שבתגובה שלך ניסית לצייר אותה כמסכנה ועלובה, שרק הוד רוממותך הרים מאשפתות, תוך פרישה גסה של הפרטיות שלה לעיני כל. כיצד הייתי נוהג במקומך ? אין לי מושג. כל עוד איני נמצא במקום שבו אתה נמצא, איני יכול לדעת מה הייתי עושה. אבל אני יכול, דווקא בגלל המבט מבחוץ, בגלל העמידה מהצד, לדעת מה הייתי צריך לעשות. וזה מה שאכתוב לך. לוא היתה הודעה כזו מאהבת חיי, הייתי פונה אליה בערוץ פרטי ומבקש להבין למה. הייתי מבקש להבין מה הטענה נגדי. לא הייתי פותח במתקפה לנסות לעשות ממנה "קטנה" כדי שתתאים לי, אלא הייתי מבקש לדעת איך להיות כזה "גדול" כדי להתאים לה. ואם היא היתה מסרבת לספק הסברים, הייתי נאלץ להשלים עם כך. כולנו עושים שטויות בחיינו. אין אדם אחד שהוא "בסדר". אין בי רצון לשפוט אותך, או להקטין אותך. יתכן שמזויות ראיה אחרות יש בך הרבה, ואיני מנסה להעמיד את שנינו בתחרות מי יותר "בסדר". אבל לא בכל יום מזדמנת האפשרות לקבל תגובה אמיתית ולא משוחדת על איך שאנו נראים במראה. אפשר להקשיב ולנסות להפיק. אפשר לדחות על הסף. עשה מה שנראה לך.