אני רוצה לשתף שיר

dori78

New member
אני רוצה לשתף שיר

ביום שישי הייתי בהופעה של בטי פבלו המוכשרת.
שמעתי שם בפעם השניה את השיר "האביר שלי" (הפעם הראשונה היתה בהופעה לפני חודשיים), שעוסק בקושי של ההחלטה על פרידה ו"חזרה לשוק הפו"פ", לצד התקווה שמשהו במערכת היחסים הנוכחית עוד ישתנה.
מי שלא רוצה להקשיב - מוזמן רק לקרוא את הטקסט.
בשתי הפעמים השיר הזה גרם לי לבכות.
 

dori78

New member
פסימית? ברור. אני פולניה


 

השלושר

New member
בשיעורי ספרות בתיכון הייתי לא רע בכלל

לפחות כל אימת שהייתי בכיתה
ולא בכדורגל.

ועתה לשיר (זה כמו להיות ירדן) :
קודם כל, אני לא רואה איפה יש פה קושי בהחלטה
אין אפילו שורה אחת של טיעונים כנגד,
לא 'הוא גבוה, הוא נחמד, הוא ראה נמייה פעם'
אלא רק לשלילתו של הבחור שאינו אביר.

כלומר נראה לי שיש פה קלות בהחלטה.


ולמה היא רוצה שהוא יבנה סביבה חומות ענק ??
 

shayCn

New member
כמעט הצלחת להעביר פה ערב

מבלי להזכיר את אותה נמיה ארורה.
כמעט.
מה יש בנמיה הזאת שמושך אותך להזכיר אותה פעם אחר פעם?..
אפשר לטגן אותה?אפשר להכניס סטייק נמיה בפיתה נוטפת טחינה?

לא..נכון?!
אז מה היא שווה הנמיה הזאת בכלל??
 

השלושר

New member
באמת כמעט, מה שנקרא בדקה ה-90

הלכה למעשה פרט להלכה,
אין מניעה לעשות
מנמייה כמו שתיארת.
לא שאני ממליץ.

ושתדע, בחורות מתות על נמיות.
לא עובר יום שלא עוצרת אותי מישהי לגבי נמיות.
באמת, עוד לא עבר יום כזה.
 

dori78

New member
ובכן,

מכיר את התחושה הזאת של פעם, בערך בגיל 5,
כשהיית רץ בוכה לאמא ובחיבוק שלה כל הצרות היו נפתרות באורח פלא?

אז אלה החומות.
אנחנו כבר גדולים ומפוכחים
ויודעים שאין פתרונות קסם
ואפילו אמא לא תציל אותנו מהעולם.
גם לא אבא.
אבל
בן/בת זוג
הוא מישהו/מישהי שהייתי מצפה
שיידע לתת לי את התחושה הזאת
שלא משנה כמה גרוע המצב נראה,
הכל יהיה בסדר.
 
למעלה