תקשיבי,
גם לאמהות הכי מקסימות יש ימים קשים. בשביל זה יש אחיות, אמהות של חברים של הילד, הסבאסבתא ועוד שאר עזרים טקטיים. את לא יכולה להשוות מערכת יחסים של ילד עם אימו לזו שיש לילד עם אדם אחר. אני עובדת עם נוער מנותק והרבה פעמים אני שואלת את עצמי האם כהורה הייתי מסוגלת להתמודד עם נער כזה? או לחילופין, האם בשנה הבאה אוכל לחזור מיום עבודה מעיק רגשית ולטפל ולתת לילד משלי? תמיד קיימת החרדה של "ואם אני לא אמא טובה מספיק"? אם תעבדי עם כולך- בטן וראש ורגש ואהבה, אין סיכוי שתכשלי.