כן, כן, רמייה
ראשית, אומר שאני דתי (לאומי), אינני שונא את הרב אמנון יצחק אם כי אני כועס על חלק נכבד ממעשיו. האמת, אולי זה לא רמייה, אבל אם זו בורות- זו בורות מהסוג שצריך הרבה מאמץ כדי להשיג (ותודה לגוססי על הביטוי). אתן לך מספר דוגמאות לרמייה (או בורות קיצונית): הוא הביא את הפסוק "בעשרים וחמש שנה לגלותנו,בראש השנה בעשור לחודש, בארבע עשרה..." כמדבר על מלחמת יום כיפור (י' בתשרי) שפרצה בשעה 2 בצהריים, אך הפסוק האמיתי הוא:"בעשרים וחמש... בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר, בעצם היום הזה היתה עלי יד ה'..." דהיינו יחזקאל (מ', א') רק מציין את תאריך נבואתו. הוא טוען "הציונים רצו להשמיד 250000 הונגרים שעלו לא"י", שחומות יריחו שנמצאו, ע"פ המחקר, הם מזמן הכניסה לארץ, כאשר ככל הידוע הם מממאות שנים קודם לכן ושסטיבן הוקינג מאמין באלוקים - כל זאת מהקלטת 'נבואות שהתגשמו'. בקלטת 'המדריך ליהודי בגלקסיה' הוא מספר שהצוללת דקר טובעה ע"י צוללת סובייטית (כפי שהתגלה בסיאנס), כאשר כידוע שום צוללת סובייטית לא טיבעה אותה' וגולת הכותרת - הפסוק: "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם..." (בראשית י"ג, ז'), בחלוקת מילים שונה: "וי הירי ברבין עמיר קנה...". החלוקה האמיתית: "וי הירי בבין רועים קנה...". וזה עוד רק חלק מהדברים, כאשר לא התייחסנו כלל לכך ש"ניצחונותיו" בויכוחים מתבססים על ידי פנייה לקהל בהתעלמות מהטיעונים (דוגמא, שולית אמנם: כאשר התווכח עם מישהו לגבי גילו של איינשטיין בעת מותו, טען לעברו- "איך אתה לא יודע באיזה גיל מת איינשטיין?" והקהל הגיב בתשואות. בדיקה מיידית באנציקלופדיה הבהירה לי שדווקא אמנון יצחק טעה, אך ניצחונו כבר הושלם) או להלבנת פניהם של המתווכחים איתו, באופן קבוע.
