אפשר לדון על הכל.
טואף נחשב באיטליה קצת "מעל לקו". בעקבות הפרסומים שלו (שהן כמובן בגדר השערות בלבד) היו כאן המון תוכניות טלוויזיה, כתבות בעיתונות וכל מיני מפגשים שדנו על הדברים שכתב. ואין שום הוכחה לכך שהוא צודק - כלומר, כמו כל דבר בעולם - או שכן או שלא. קיימות שתי נקודות מוצא שאי אפשר להתעלם מהן. הראשונה, היא הטענה עצמה. קיים טיעון נגד היהדות כמעט לאורך כל ההסטוריה שיהודים השתמשו בדם של ילדים וגו'. כלומר טיעון כל כך "יציב" - או שהוא יכול להיות אמת, או שהוא אנטישמיות בדוייה. הנקודה השנייה - מדוע 16 יהודים הודו במעשה? - או שהם עשו ככה או שהעינויים היו כל כך בלתי אפשריים שהם הודו על מנת שיוצאו להורג וחלס. או שבכלל לא הודו - והוצאו להורג תוך שאמרו שכן הודו במעשה. לכאן או לכאן - אני רואה איבוד עצמי לדעת ושנאה עצמית - כמעט פרוורסיה - לחשוב ככה, ולחפש סימוכין במסמכים ואמירות מלפני 400 שנים. מדוע לא לחפש סימוכין בכתבי היהדות שתמיד דחתה מכל וכל את האשמה הנוראית?! אפשר לומר הרבה על היהדות ויהודים - אפשר לומר הרבה על חרדים- פנאטיים, מפגרים אחרי התפתחותה של המאה בא אנחנו חיים, על בעיותיהם המיניות והאגרסיה שלהם כלפי ילדים, על אינוסים, על חברה משוחדת ובלתי ישרה - אפשר לומר הרבה - אבל אי אפשר לומר שליהדות אין חוקים היגניים :עובדה, יש איסור מלא על מאכל על הדם (בשרים למשל) או על מגע עם דם (דיני אישות ) ולכן נראה לי הזויה האפשרות שהם יאכלו דם ולא משנה של מי הוא. -------------------------------------- אני מבין את הרצון לשוחח על דברים אחרים שהם אינם אדמות, הפגזות, גזענות, חמאס וכו'. הנושא שנבחר אינו נעים בדיוק בגלל העיתוי - חג הפסח היהודי. משהו נשמע לי צורם ואני מתנצל על כך. בברכה יהודה.
