BBlackBird
New member
אני רוצה לפרוק...
אתמול ישבתי בלילה עם ידיד שלי והוא סיפר לי על חברה שלו. הוא סיפר לי כמה טוב להם ביחד. הם זוג ממש חמוד ואני נורא שמחה בשבילם. אבל אני גם מקנאה, זה משהו שאני אף פעם לא אודה בו בפני מישהו. אני לא רוצה מישהו, אני רוצה לרצות מישהו. הוא שאל אותי מה איתי. אמרתי לו שאני לא רוצה חבר. הוא שאל למה, ואמרתי שפשוט לא בא לי. הוא אמר לי שזה מצחיק שאני הכי בוגרת ביננו ובכל זאת בקטע הרומנטי אני כמו ילדה קטנה. סיפרתי על האולי א-מיניות שלי לחברה שלי. לא כי רציתי, אלא כי הייתי שיכורה ודיברתי שטויות. היא אמרה שלדעתה זה יעבור. הא-מיניות (האולי זמנית) שלי זה ילדותיות? זה פחד ממערכת יחסים? או שזה אמיתי? אוף למה אני לא נורמלית בשום קטע? הכל צריך להיות אצלי מסובך.
אתמול ישבתי בלילה עם ידיד שלי והוא סיפר לי על חברה שלו. הוא סיפר לי כמה טוב להם ביחד. הם זוג ממש חמוד ואני נורא שמחה בשבילם. אבל אני גם מקנאה, זה משהו שאני אף פעם לא אודה בו בפני מישהו. אני לא רוצה מישהו, אני רוצה לרצות מישהו. הוא שאל אותי מה איתי. אמרתי לו שאני לא רוצה חבר. הוא שאל למה, ואמרתי שפשוט לא בא לי. הוא אמר לי שזה מצחיק שאני הכי בוגרת ביננו ובכל זאת בקטע הרומנטי אני כמו ילדה קטנה. סיפרתי על האולי א-מיניות שלי לחברה שלי. לא כי רציתי, אלא כי הייתי שיכורה ודיברתי שטויות. היא אמרה שלדעתה זה יעבור. הא-מיניות (האולי זמנית) שלי זה ילדותיות? זה פחד ממערכת יחסים? או שזה אמיתי? אוף למה אני לא נורמלית בשום קטע? הכל צריך להיות אצלי מסובך.