בואי הנה ... [ולתשומת לב כולכן../images/Emo41.gif]
קודם כל אני שמחה שאת מרגישה יותר טוב. ואני מאוד שמחה שנכנסת הנה גם כשלא הרגשת טוב כדי לעדכן אותנו. ובבקשה אף פעם אל תתנצלי על תכנים "דכאוניים". בשביל מה יש פורום מיוחד לבנות ללא אם, שמבינות אחת את השניה, אם גם כאן נצטרך להתנצל? אז בואי נעשה עסק - כשרע לך [ובעצם, גם כשטוב...] פשוט תכנסי לכאן. בואי גם תשימי לב שלמרות כל הרע, ולמרות הדכאון שלך, את רוצה לחיות. את לא ממש חתכת לעצמך את הורידים, אלא עשית חתכים קטנים. הלכת לטיפול. נכנסת לכאן והתרעת. את רוצה לחיות, יקירתי. את רק זועקת לעזרה. וזה טוב מאוד. טוב מאוד שהפעלת את "הסירנה", את מנגנוני ההגנה. זה טוב שאת בטיפול, וזה מצוין שהתחלת לקחת כדורים. הכדורים לא בהכרח יכולים להתחיל להשפיע מייד [אני לא יודעת איזה סוג כדורים יש לך, אבל אולי המטפל יוכל לומר לך], ואת צריכה לקחת את זה בחשבון. אני מאוד הייתי שמחה לדעת שהמטפל/ת שלך מודע/ת למצב. אם לא, חשוב מאוד ליידע. זאת משימת "שיעורי בית" בשבילך - פשוט לעדכן אותו/אותה שזה קורה [החתכים, המחשבות האובדניות בעוצמתן הנוכחית]. בואי נעשה עוד עסק - בואי נחליט שבמשך השבוע הקרוב, את מפסיקה לחתוך לעצמך את הידיים, מנסה לחשוב כמה שפחות מחשבות אובדניות, ואומרת לעצמך שאת בפסק זמן, ונותנת לכדורים להתחיל להשפיע. פשוט פסק זמן. תכנסי לכאן, שתפי אותנו במה שקורה. אני מתנצלת מראש שרוב השבוע לא אהיה נגישה לאינטרנט [אני בסדנא של שבוע], אבל אני מבקשת מכל הגולשות האחרות לשים לב ולהיות קשובות. מה את אומרת, יקירתי? ניתן לזה צ'אנס?
