אני רוצה לחלוק אתכם משהו

אני רוצה לחלוק אתכם משהו

אני מתאר לעצמי מה בערך יהיו התגובות, אבל אין לי דרך לדעת באופן מדויק, ומי יודע אולי אפילו ארוויח משהו מזה


אז ככה:
אני מתרגל מדיטציה כבר 10 שנים (לא רצוף אבל רוב התקופה)
לרוב זה היה פעמיים ביום, לפעמים גם 3 פעמים ביום

כשאני קורא את השיחות שלכם על הארה, ובכלל כל אימת ששמעתי על המושג הזה, הוא עורר בי תחושה לא נוחה

אני שונא אותו, הוא מגעיל אותי

אני מודט כי הנסיון מראה לי שזה טוב לי ואני צריך את זה
אבל הלואי שלא הייתי צריך
המחשבה שאני "מתקדם רוחנית עם התרגול" מרתיעה אותי

אני לא רוצה להתקדם רוחנית, אני רוצה להתקדם רק גופנית
אני רוצה גוף עצום, חזק וקשוח עד אינסוף

לצערי הגדול מאוד אין לי גוף כזה, יש לי גוף ממוצע עם נטיה קלה לחזק

ההתקדמות הרוחנית היחידה שאני מעוניין בה היא היכולת לעמוד בפני זעזועים
היכולת להלחם ולהתאושש מהר

המשאלה הגדולה ביותר שלי היא להיות הלוחם האיום והנורא ביותר בעולם

אין לי מושג אם המדיטציה שאני עושה מביאה אותי יותר קרוב לזה, מקלקלת או שניהם ביחד
אם כבר מדברים על זה, אין לי שמץ של מושג ירוק איך לעזאזל היא בכלל פועלת
חוץ מתיאור או דימוי כללי שיש לי עליה שהיא מרגיעה מאוד מאוד וככה משחררת מתחים עמוקים

לי יש המון המון מתחים
ואני אוהב אותם
הם עושים אותי עצבני, טעון, דרוך ונכון לקרב
הם נותנים לי טעם לחיים

בלי המלחמה לחיים אין משמעות

אני חושב שעצם העובדה שאני מתרגל מדיטציה למרות כל הנ"ל מעידה על כך שיש לי בטחון רב
שכן אני יודע איפשהו שבסופו של דבר היא לא באמת תפגע בי
אבל שוב... מה אני יודע?
מה כולנו יודעים?
 

neophile

New member
עד איזה גיל אתה רוצה לחיות ?

כי אתה יודע , לוחמים מהסוג המתוח והדרוך בד"כ לא מאריכים ימים ..המתח הורג אותם .
 
יש בזה משהו

אבל זה לא חוק ברזל


אני עדיין לא בריא במאה אחוז
לכן אני עדיין מודט

כשאני אהיה בריא לגמרי, אני אזנח את המדיטציה
אני רוצה ממנה רק את הבריאות, לא הארה

הלואי שלעולם לא אגיע להארה
 
להיות בריא ב-100%

זו בדיוק הארה.
(אחד מהמרכיבים שלה, מרכיב שלא ייתכן בלי הארה.
כך שאת מציין דבר והיפוכו.

להיות בריא (מהשורש ב-ר-י = שלם) איננו מצב של "לא-להיות-יותר-מידי-חולה".
זו שלמות, או אם תרצה מושלמות.

אני לא מבין למה אתה מתכנן לזנוח את המדיטציה?
היא עושה לך כל כך רע?
אם תזנח אותה כשתהיה בריא לגמרי, מה יבטיח לך שהחולי לא יחזור?
 

ינוקא1

New member
אהבתי


כל הקטע עם ההארה ,


(הקטע עם הגוף החזק - אתה יודע שבסוף נפרדים ממנו , נכון ? אז אל תבנה עליו יותר מידי. זה לא הדבר הכי חשוב בחיים).

אני חושב שמדיטציה עוזרת לנו לצאת רגע מעצמינו , ולראות את עצמינו "מהצד".

כאשר אין לנו מדיטציה , אין לנו באמת יכולת לבחור כי אנחנו "שבויים" בתוך עצמינו.
אבל מדיטציה מאפשרת לך לראות את עצמך ממקום נקי , ודרך זה לבחור.

אם אתה בוחר במלחמה ובגוף חזק - מה טוב.
אבל תדע לך שזוהי בחירה שלך ואפשר גם אחרת.

 
אתה מדבר על "שבי בתוך הגוף"

ואתה מדבר על "לצאת ממנו"

אתה לא היחיד כמובן, שמעתי רבים שאמרו לי דברים כאלה


את האמת אגיד לך, מעולם לא הבנתי את זה
אף פעם לא היה לי רצון לצאת מתוך הגוף שלי
לצאת מתוך הגוף זה רק דבר אחד - מוות

אני לא רוצה למות - אני רוצה לחיות לנצח
לנצח, לנצח, לנצח !

והדבר הקרוב ביותר לזה שאוכל להשיג הוא שהנשמה שלי תתגלגל לכאן שוב
ושוב, ושוב, ושוב, ושוב...

לנצח!

החיים הם אושר אינסופי
המחשבה לברוח מהם היא עצובה כל כך

גם אם -במחשבה שניה- אני לא אהיה כאן כדי לדעת את זה
הרי כל הדיבורים האלה על גלגולי נשמות הם חרטוטים טפשיים אפילו יותר מדיבורים על הארה
לי אין זכרונות מלפני גיל שנתיים, ולאף אחד אחר אין זכרונות עלי לפני שנולדתי
כך שמאיפה לי או לאף אחד אחר לדעת מה ואם בכלל הייתי לפני שנולדתי
ואחרי שאני אמות - מה לעזאזל אכפת לי מה יהיה איתי?
 

ינוקא1

New member
אני לא מדבר על "לצאת ממנו"

אני מדבר על להכיר בזה שאתה יותר גדול מאשר הגוף שלך.

(אגב , אתה טרול חביב וחכם ביותר
. ברור לי גם כן שאתה הרבה יותר גדול מההודעות שלך).

עכשיו : אני בטוח שאתה מכיר כמה אנשים קטנוניים , גאוותנים וטיפשים (כולנו מכירים כמה כאלה , לא ?).

אלו אנשים שהם למשל "שבויים". שבויים בתוך חוסר היכולת שלהם להשתנות.

המדיטציה פותחת לנו את הפתח לראות את עצמינו "מלמעלה" ממעוף הציפור , לראות את עצמינו כפי שאנחנו באמת.
כי כאמור אנחנו קצת יותר מאשר רק "הגוף שלנו" התכונות שלנו , המחשבות שלנו , וכו'.
המדיטציה פותחת לך פתח ל"קצת יותר" הזה.

ואז אנחנו יכולים להשתנות ולהיות חופשיים באמת (כי גם בתוכינו יש קצת קטנוניות גאוותנות וטיפשות) , ולהיות מסוגלים לבחור באמת.

חוץ מזה החיים הם אושר (אבל סופי
)
ואין מה לברוח לשום מקום - כי אף אחד לא בורח גם אם ירצה.
צריך פשוט להתבונן ולהסתכל על הכל כולל על המוות.
בלי לפחד מכלום ובלי להתעצב מכלום.
פשוט בשיוויון נפש.

ואז אתה באמת נהיה חופשי וחזק.

(אני אישית מאמין בחיים לאחר המוות , אבל ההודעה נכונה גם למי שלא).
 

ינוקא1

New member
אני מאמין שבמוות

אנחנו בסך הכל פושטים בגד ולובשים בגד.

וכפי שכתב רבי חיים ויטאל תלמיד האר"י בספרו שערי קדושה :

"נודע אל בעלי מדע, כי גוף האדם איננו האדם עצמו מצד הגוף כי זה נקרא בשר האדם, כמו שכתוב (איוב י' י"א) עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני, ועוד כתיב (שמות ל' ל"ב) על בשר אדם לא ייסך וגו', נמצא האדם הוא הפנימיות, אבל הגוף הוא ענין לבוש אחד תתלבש בו נפש השכלית אשר היא האדם עצמו בעודו בעולם הזה, ואחר הפטירה יופשט מעליו הלבוש הזה ויתלבש בלבוש זך ונקי רוחני, וכמו שכתוב (זכריה ג' ד') הסירו הבגדים הצואים וגו' והתלבש אותך מחלצות, הוא הנקרא חלוקא דרבנן:

וכמו שלבוש גוף האדם יעשהו האומן בתבנית איברי הגוף כן עשה הוא יתברך את הגוף שהוא לבוש הנפש בתבנית דיוקן הנפש ברמ"ח אברים ולהם שס"ה גידים המקשרים את האברים, ולהמשיך על ידם הדם והחיות מאבר אל אבר כדמיון צנורות, ואחר יצירת הגוף נפח בו נפש חיה כלולה מרמ"ח איברים רוחנים ושס"ה גידים, ויתלבשו תוך רמ"ח איברים ושס"ה גידים, של הגוף ואז פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו, והראיה לזה כי לא יפעלו איברי הגוף פעולתם אלא בעוד הנפש בהם עין רואה ואוזן שומעת וכו', ובהסתלק הנפש חשכו הרואות בארובות ונתבטלו כל החושים מרמ"ח אברים:

ועל דרך זה שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף וממשיכין מזון הגופני שהוא הדם אל רמ"ח איברי הגוף עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש, ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו, נמצא כי האדם בעצמו איננו כי אם הנפש השכלית אשר מתלבשת בגוף הנקרא לבוש שלה בעולם הזה: "


יותר מזה - אני מאמין שכאן אנחנו חיים באיזושהיא "מציאות מדומה" שנוצרה לצורך מסוים , והחיים האמיתיים שלנו הם דווקא לא כאן אלא "שם".
 

למואל א

New member
אוקי, זה עקבי איכשהו

אבל אני יודע שביהדות מדובר הרבה על גלגולי נשמות, ואז אם אתה טוען שאתה לא האישיות שלך אז אין ל"המשך" הזה כל משמעות.
גם אם אומרים שה"אני" האמיתי זה הנשמה, כי כשאין שום רצף כלשהו של התודעה אז אפשר לקרוא לזה נשמה או מספר סידורי, זה חסר משמעות לחלוטין כלפי האדם שמת או נולד. ז"א אם מת מישהו בשם משה ואלף שנה אח"כ נולדת מישהי בסין איפשהו. זה לא אותו דבר כמו תינוק שיצא מהרחם, כי אצלו כן יש תהליך של התפתחות, אגב זה גם מה שהבהאים מאמינים שהעולם הזה הוא כמו רחם.
 

ינוקא1

New member
אני טוען שהכל משחק.

נכנסת לתוך מציאות מדומה כשאינך זוכר מי ומה אתה , ועכשיו תתחיל לשחק את עצמך.

כשתצא מכאן , אתה תזכור הכל כולל הכל , כולל ביצועיך במשחקים הקודמים.

(אם תבחר לחזור לעוד גלגול , כנראה גם תשחק הרבה יותר טוב).
 

lightflake

New member
כל הרעיון הוא לצאת מה"כאן" הזה בעודך בחיים

ז"א שיש אפשרות לשחרור מכל המשחק הזה בעודנו נמצאים בו
ואז המשחק הזה באמת מתחיל להיות מהנה
 

למואל א

New member
זה גם נכון, לא משנה אם תקרא לזה

משחק, או תכנית אלהית, או פשוט "ככה זה" כמו שהבודהה מלמד, אנחנו לא יודעים למה אבל זה המצב.
אז הדבר הכי חשוב-מה זה אומר לגבי, לגבי החיים שלי, המוות שלי, בין אם זה משחק או סתם אקראיות "רוחנית".
אז נניח זה אומר שיש קארמה - אוקי, מה הכוונה, שאם אני למשל מבצע רצח עם אז ב"גלגול הבא" יוולד איזה ילד למישהו פסיכופט שיתעלל בו, ולא יהיה לו שום קשר ללמואל?
או נניח אני עושה מאמצים להגיע להארה, אבל לא ממש הגעתי לזה סופית, אז אני מת ואין יותר למואל, ומתישהו תיוולד מישהי בשם מתילדה אי שם ביבשת אחרת ותגיע להארה?

מה שאתה אומר לגבי הזיכרון, יכול לתת משמעות גם לגלגולים, כמו בחלום.
לי היו חלומות שבחלום עצמו הייתי כמה אנשים שונים, אבל בשניות של ההתעוררות זה הכל חזר אלי, זה נורא מעניין, אבל קשה לתפוס מבחינה לוגית, הרי בעצם כל הדמויות בחלום שלך הם חלק ממך.
ז"א אם יש זיכרון מלא "בין הגלגולים" וגם בסופם כשמשתחררים אז יש רצף כלשהו של התודעה ואז יש לזה משמעות כלשהי, למרות שאני בספק אם זה קיים ככה, אבל נניח שזו המציאות אז יש טעם להתייחס לזה.
כי אם למשל תמשיל את הנשמה לנר, כמו שגם קיים ביהדות, אז אתה אמנם ממשיך לאחר המוות הפיזי לעולמות מתקדמים יותר/שונים, במקרה של היטלר למשל זה עולמות מתקדמים לרעתו.. ומהקארמה שיצרת נוצר כאן עוד מישהו כמו "בן" שלך שקשור אליך וכנראה לאחר שהוא יפשוט את הבשר אז תבינו את הקשר, כמו שתיארתי בהתעוררות מהחלום.
אלו כמובן בסה"כ הסברים לעצמי בשפת בני אדם, כדי שאוכל להבין יותר טוב את היחס ביני לבין המציאות ואת המחשבות שלי
 

ינוקא1

New member
הדוגמה שלך לחלום מאוד יפה.

אני חושב שזה אכן כך
.
אנחנו חולמים את חיינו ואת כל הגלגולים שלנו , בעוד שיש לנו מציאות "אמיתית" יותר.

לגבי קארמות וכל מיני דברים -
ביהדות תורת הגלגולים מעט שונה מהבודהיסטית , אבל אני לא ברמה שאני "מרגיש" את זו או את זו בצורה ברורה , אז אני לא יכול כל כך לדבר על זה.


לכן בשורה תחתונה פשוט יש לעשות את ה"כאן ועכשיו" כמה שיותר טוב , ואת השאר לשחרר . . . גם אם נניח ואין כלום , לפחות חיינו חיים הגונים.
 

lightflake

New member
זה לא שפתאום תבין למה דווקא הבן שלך קשור אליך

פשוט תבין שהכל זה אחד
 
למעלה