אני רוצה יעוץ בנושא בני

[BANNEIT555]

אני רוצה יעוץ בנושא בני

יש לי בן בן 23 שסיים את הצבא והחליט לעזוב את הבית. הוא בחוץ כבר כ- שנתיים הוא ילד טוב שעובד, אבל לא מקשיב לכלום. אבל מאוד בזבזן שהוא לוקח הלוואות. הוא רוצה ללכת להוציא תואר במנהל עסקים אבל הוא הביא כלב והא רוצה. לחזור הביתה פתאום. כי נגמר לו הכסף הוא חייב הרבה כסף לבנק הוא רוצה ללמוד אני רוצה לסייע לו אבל אני רוצה שהוא יבוא בלי הכלב כי אני לא אוהבת לחיות אם חיות בבית. הוא מתעקש בכול תוקף לחזור הביתה כי כבר הכיסים ריקים וגם רוצה להביא את הכלב יחד איתו ואני לא מסכימה בכל תוקף. אבל מאוד קשה לי לראות אותו במצוקה כזאת. עברתי איתו תקופות קשות. וזה שובר אותי אני מרגישה קצת מצוקה איתו,וגם תשושה.ו מהכל אני כבר לא צעירה אני מתבגרת וזה מה שהופך לי להיות יותר קשה. וגם הוא מתעקש להביא את הכלב והבית קטן אני לא יודעת כבר מה לעשות איתו. תודה אם. תתנו לי יעוץ קצת. אני באבטלה.

 

[גרא.]

BANNEIT555,בנך במצוקה כלכלית,המחייבת אותו

כנראה,לנטוש את הדירה השכורה בה הוא גר,ולחזור לגור איתכם.אחד הדברים שמאד עוזרים לו להתמודד עם הלחצים הכלכליים,והלימודיים הוא הקשר הבלתי אמצעי שלו עם כלבו.ואני מכיר את המצב היטב,מנסיוני האישי.את,אימו,בעלת הדירה,כנראה אינך חובבת כלבים,מה שנפוץ למדי,הדירה שלך קטנה,ואין מקום להרגשתך לאפשר לבנך להכניס את הכלב הביתה,למרות שאת מבינה את המצוקה הרבה בה בנך נמצא,ואת העובדה שהוא לא מוכן לוותר על הכלב.אפשר להניח שהדירה היא בתוך בניין משותף ולכן אי אפשר גם להחזיק את הכלב מחוץ לבית.לכאורה,מצב בלתי אפשרי,את אינך אוהבת חיות,ולא רוצה לחיות עם כלב בבית,והוא אינו מוכן לשלם את מחיר החזרה לביתך,בוויתור על הכלב.אני מאד יכול להבין אותו דווקא,כבעל עבר והווה מחובר תמיד לכלבים גדולים וקטנים.אבל למיטב הבנתי,יהיה על בנך ל ו ו ת ר לתקופת מה לפחות על הכלב שלו,בכדי שיוכל לחזור לגור בדירתך.אחרי הכל,את בעלת הבית,והגבולות שלך,הן הקובעות.לפעמים אפשר להגיע לפשרה,אם הכלב הוא קטנטן,כך שאפשר בכל זאת לחיות איתו.אם הוא זאב,או לבדרדור או,כלב רועים גדול,או כלב גדול מסוג אחר,יתכן ויהיה על בנך,למסרו למישהוא אחר,ולבוא לביתכם עם כלב קטנטן,זה יהיה אחד המחירים שיהיה עליו לשלם,עבור החזרה לביתך.

 

[ראליסט מושבע]

יותר פשוט - תממני לבנך חלק משכר דירה בדירה

שהוא ישכור בשכר דירה נמוך מהעבר - יש דברים כאלה,צריך לחפש היטב,ואת גובה השתתפותך בלימודיו - תקטיני בהתאמה.בצורה זו כולם יהיו מרוצים,ותחסכי לעצמך הרבה מאוד צרות וקשיים מלבד בעיית הכלב.מרגע שהיה עובר לגור איתכם,וכעת עדיין לא רואים ולא יודעים מהם הקשיים שיהיו,תוכלי למנוע פתח לכך.בהצעתי - לכל אחד מכם יהיה את המקום שלו,את תהיי "אמא טובה" בכך שאת עוזרת לו...,והוא יוכל להמשיך את חייו העצמאיים עם כלבו ועם מנהגיו האישיים - מחוץ לביתך.

 

[BANNEIT555]

תודה על היעוץ אשר אתה נותן.

אני מאוד רוצה אבל אני לא בטוחה שזה יספק אותו. כי הוא דורש המון ולא מעריך כלום ממה שעושים לו. אבל גם לי יש חיים משלי. יש לי עוד ילדים חיילים לא רק הוא קיים בשבילי זה הוא החליט לעצמו לפעמים אני אומרת בשביל מה לך לבזבז על שטיות הבעיה שבעבר נתתי לו כסף והא בזבז אותו בלי חשבון והכסף אזל. מה לעשות. . תודה רבה על היעוץ.

 

[נדיה ויינשטיין]

הבחירה היא - הבן או הכלב....

ממה שאני רואה, את נמצאת בפני בחירה - לשחק לפי החוקים של הילד שלך (לימודים, כסף, מגורים והכלב) ולשים את האינטרסים האישיים שלך בצד, או לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות שלך. זה בסדר, וגם זה בסדר. השאלה - איפה את רוצה להיות, כי לכל אחת מהבחירות יש מחיר. לדעתי, אם תמשיכי להתעקש עם הבן על הפרידה מהכלב, זה יגמר בפיצוץ וגם אם בסוף הוא ימסור אותו בשביל לגור איתך - הוא יצבור עליך כעס בגלל המקרה.... והמתח הזה יורגש בבית ללא ספק. את יכולה גם לעומת זאת, להסביר לו בצורה שמכבדת אותו ומכבדת גם אותך, כי את מוכנה לעזור לו ב- א. ב. ג... אבל לא במגורים עם הכלב. זה גם חשוב שילמד לעמוד על הרגלים שלו בשלב זה בחייו, ימצא דיור צנוע עם שותפים אולי, באיזור פחות יוקרתי, או במעונות סטודנטים כשיתחיל ללמוד, ויעבוד קצת יותר שעות, ויפתור בסוף את התסבוכת שהוא יצר לעצמו, עם עזרה מסויימת שאת יכולה ושמחה להעניק לו (זה יכול להיות גם בישולים וכביסות אפילו). אולי הוא יכעס גם על זה זמן מה, אבל לפחות ככה הוא ילמד לשאת באחריות על חייו, ולא ליפול על צוואר של אמא קשישה ומובטלת... לדעתי, זה אחד השיעורים החשובים בחיים, שהרבה צעירים מפספסים אותו בגלל "עודף טוב לב" אצל הוריהם. חיזקי ואימצי, שניכם תצטרכו הרבה משאבים נפשיים בכדי לעבור את התקופה הזו....