רוצה אותי... באיזה מובן? ../images/Emo143.gif
*חיוך ממזרי* ודרך אגב - נגיני זה
לא פאנפיק!! באמת, אתם מעליבים אותי!
את מתכוונת, ניתוח אופי?
כבר עשיתי לג´ייק ניתוח אופי רציני בבוק ריפורט שלי, עד כמה שזכור לי... אני יכולה לנסות לעשות על עוד מישהו, אבל זה בטח ייצא לא משהו, כי בספרים אני בדרך כלל שמה לב בעיקר לג´ייק....
אבל, כמו שאיש אחד חכם אמר פעם: אני יכולה לנסות! טוביאס: לפני שהאנימורפס פגשו את אלפנגור, החיים של טוביאס היו לא משהו (עד כמה שידוע לי...). הורים אין לו. הוא גר לפעמים עם הדוד שלו ולפעמים עם הדודה. לדודים לא כל כך אכפת אחד מהשני וגם לא מטוביאס, הם פשוט סובלים אותו כטובה להורים שלו או מתוך רחמים אליו או משהו כזה. גם טוביאס, כמובן, לא רוחש רגשות אהבה חזקים מדי לדודיו היקרים, כמו שאפשר לראות אחרי שהוא נכלא בגוף של נץ - ולא ממש מתגעגע אליהם. עד כמה שידוע לנו, טוביאס לא היה תלמיד מבריק כל כך. לא טיפש, אבל גם לא הכי חכם. לא מסופר על חברים שלו - סביר להניח שאין לו, גם בגלל שלא סופר שהוא ניסה ליצור קשר עם מישהו או התגעגע למישהו אחרי שהוא נכלא בגוף של נץ, וגם לפי המהירות שבה הוא החליט שג´ייק חבר שלו, אחרי רק פעם אחת שג´ייק עזר לו. לא רק שלא היו לו חברים, הוא גם היה צריך לסבול את כל הבריונים של הביצפר שנורררא אהבו להיטפל אליו (מרשעים!
). אז זהו טוביאס שלנו לפני המפגש עם אלפנגור: נטול חברים, נטול משפחה, נטול ציונים, וחוטף מכות אחת ליומיים. איזה מסכן
. ואז, ככה פתאום, נופלת עליו חללית מהשמים. טוביאס אומללנו, שהוא כנראה גם חובב מדע בדיוני, ניגש אל החיזר בלי פחד ונקשר אליו די מהר. עכשיו החיים שלו עומדים להשתנות. *רעמים ברקע*. טוביאס היה הראשון שהשתנה לחיה, והוא עשה זאת בזמן שכל שאר האנימורפס עוד היו בשלב ה"כל זה היה חלום" שלהם. הוא היה זה שהכריח את ג´ייק להאמין שהכל באמת קרה ולהתחיל להלחם, והוא היה זה שתמיד היה בעד להלחם ביירקים. למה דוקא הוא? אולי הוא חיפש משהו לעשות - החיים שלו עד אז היו די חדגוניים ואפורים ומדכאים. פתאום הוא מצא סיבה לחיות למענה - וסיבה די טובה, אני חייבת להודות (להציל את העולם זה דבר שדי נחמד לעשות). יכול להיות שזה היה גם בגלל שפשוט לא היה לו עד כדי כך הרבה להפסיד, כי לא היו לו כאלה חיים שווים. ואז גילה טוביאס את נפלאות התעופה. הוא נהנה מכך כל כך, עד שכמעט (כמעט!) רצה להשאר לצמיתות בגוף הנץ. יכול להיות שהאהבה של טוביאס לתעופה נגרמה בגלל שעד עכשיו הוא הרגיש כלוא, כאילו הוא תקוע בחיים האפורים שלו לנצח ואין לו שום דרך להמלט מהם. ואז כשהוא קיבל את האפשרות לעוף, הוא הרגיש חופשי, כאילו יש לו לאן לברוח מהבעיות שלו. ואז, איזה בעסה, הוא נתקע בגוף של נץ. כלוא. שוב. אני לא אתחיל לנתח איך הוא הרגיש כשהוא היה תקוע בגוף של נץ, פשוט בגלל שזה כתוב במפורש בכל הספרים שלו.... אני רק אזכיר, שאחרי הבעיות שהיו לו בהתחלה להשלים עם גורלו, הוא התרגל לחיי הנץ, ונראה לי שדוקא הם מתאימים לו יותר. אבל עכשיו יש לטוביאס חביבינו בעיה חדשה: הוא קיבל בחזרה את הכוח להשתנות, הוא יכול לחזור להיות אנושי אם הוא רוצה.
אם הוא רוצה. ועכשיו טוביאס כבר לא כל כך בטוח שהוא רוצה להיות אנושי - כן, הוא רוצה לחזור לישון באמת, במיטה אמיתית, לאכול בלי להתאמץ לצוד את האוכל שלו, והוא בטח גם מתגעגע לביצפר, אפילו שקשה להודות בזה. וגם, אם הוא יהיה בנאדם, הוא יוכל סוף סוף להיות באמת חבר של רייצ´ל אהובתו היקרה, שכבר אמרה לו באחד הספרים שהם יהיו זוג אם הוא יהיה בן אדם. אבל בשביל זה להקריב את הכנפיים שלו? את הכנפיים האהובות שלו? את החופש שלו? לא, לזה הוא לא מוכן. עכשיו טוביאס הוא חצי נץ וחצי אדם, וזה הקונפליקט העיקרי שלו בסיפור (לכל אחת מהדמויות יש קונפליקט אחר, דרך אגב.... הרי בלי קונפליקט אין סיפור, לא?) וזו היתה, גבירותיי ורבותיי, פסיכולוגיה בגרוש. *מחיאות כפיים* טוב, הייתי יכולה להמשיך את זה עוד קצת, אבל כבר עצבניים עליי שאני אבוא לאכול, אז... לי זה לא יקרה Nagini Potter "המוח הוא דבר נהדר, הוא מתחיל לעבוד כשאתה מתעורר בבוקר, וממשיך כל הזמן עד שאתה מגיע למשרד."
