אני רואה להן בעיניים

[דידית]

אני רואה להן בעיניים

אני רואה את הקנאה בעיניים, את הרצון לצאת, את הרצון להתנתק, ואני לא יכולה לעשות כלום. אני רואה שהן מסתכלות עלי, בוחרות לא לגשת ולא לדבר שמא אקלקל אותן אבל הנצוץ הזה המתענין בעיניים, אני רואה אותו! הן לא יכולות לשקר לי! אני יודעת שלא טוב להן שם בתוך תוככי הגטו וכמה שהן מכריזות: הכל מקסים הכל טוב, אנחנו מאמינות שזאת הדרך, אני רואה, רואה את הכאב, את העיניים שמסתכלות עלי בקנאה. אני יודעת שהן מרכלות, מפטפטות, מנפחות עובדות, אבל אני יודעת יותר מכל שהן כל כך אבל כל כך רוצות! הייתי בחתונה השבוע חתונה של חברה, (אחת בת 20 רווקה זקנה חלק מהחברות כבר אוחזות בהנקות והריונות. הרבה בחרו שלא לגשת אלי, הן שמעו עלי שיצאתי בשאלה, הן לא הבינו איך זה שאני מגיעה צנועה לארוע ולא השכילו לקלוט שזה שאני לא כמוהם זה לא אומר שאני חסידה של פרובוקציות. אתם יודעים מה הכי הפריע להן? שטוב לי! כולם הזהירו אותי, תזהרי את תצנחי לא יהיה לך טוב, תוך שבוע את חוזרת חזרה, לא יהיה לך סיפוק רוחני. הן מסתכלות עלי ורואות את השקט הנפשי הזה שלא היה לי במשך הרבה זמן והן לא מבינות, איך? איך יכול להיות לי טוב כשאני לא הולכת בדרך התלם? איך אני יכולה להיות הגונה ומוסרית אפילו יותר מכמה מהן כשאני לא הולכת במה שחינכו אותנו. איך למרות כל הקושי ולמרות הירידה ברמת החיים אני לא יותר עצובה וכאובה אלא בדיוק להיפך מסתדרת וממשיכה הלאה? והן לא מדברות כלום ואני לא צריכה שהן תדברנה כי אני רואה להם את הכל בעיניים. ורק חברה אחת בחרה לגשת אלי ולאמר לי: כל הכבוד לך! אני לא אומרת שהדרך שלך טובה או חיובית אבל את הולכת אחרי מה שאת חושבת ולא משחקת משחקים מטופשים שרובנו כאן משחקים. ואני לעצמי חושבת שכולנו לפעמים צריכים חתונות כאלה רק כדי לראות ולהרגיש מה אנחנו לא מפסידים. דידית. < משמחת חתן וכלה (מחק את המיותר) >

 

[עייייייף]

גדול ../images/Emo49.gif../images/Emo48.gif

 

[חייקה]

דידית איזה כף לך.אני באמת מקנא שאני

לא יכול לחיות כמו שאני רוצה הלואי שהיתי יכול להיות כל היום ברנבו

 

[חייקה]

שמה כל אחד חי במה שבא לו איזה כף

היה אתמול חבל שחזרתי עצוב היום מאוד מאוד מאוד

 

[דידית]

חייקה אתה יכול לחיות בדיוק איך שאתה

רוצה כנראה שאתה לא מספיק רוצה בכל אופן

ותהיה חזק אנחנו איתך.

 

[רינהא]

אהבתי מאד מאד......../images/Emo141.gif

 

[avidadon]

וואי זה ממש נכון גם אצל החברים שלי.

 

[רבי הקדוש]

מעניין לעניין באותו עניין.

היום יום שישי, יצא לי להיות בתחנה מרכזית בת"א, בקומה הרבעית ראיתי חרדי עם פיאות וזקן כשהוא מפלטר סביב משהו לא ברור, הולך, מסתכל אנה ואנה, כגנב, וחוזר, ידעתי שיש משהו, הסתקרנתי, ניגשתי, ראיתי שהוא מסתובב לייד פתח של חנות למוצרי סקס. הוא מהסס האם להכנס או לא. עמדתי בקומה למעלה במקום שאפשר היה ממנו לספות בנעשה סביב אותה חנות למוצרי סקס, והבטתי בנעשה מטה. לא היה לו אומץ, הוא לא נכנס, נצבט לי הלב. שקלתי אפי´ להכנס אני ולקנות לו, אם לא שידעתי שהוא נורא יתבייש ממני. כואב.

 

[קוצץ בנטיעות]

יפהפה../images/Emo70.gif

<קוצץ שולח

גדול בלי ללכת אחורה

>

 

[Le Fay]

../images/Emo23.gifיפה שאכפת לך, אבל גם אילו לא -

וגם אם הן מקנאות, וגם לאלה שאין להן אומץ לומר לך יישר כוח, את תמיד תהיי הגילום הממשי של התקווה שמחכה להן מעבר לדלת. גם לאלה מהן שהיו רוצות רק להרחיב קצת את דפנות תא האסורים ומאמינות עדיין שניתן לשנות את כללי המשחק מבפנים. האמת היא, שגם כשאת עושה בשביל עצמך, את עושה בשבילן. (ובאשר לסיר הבשר: בת מלך כבודה פנימה ממשבצות שש לבושה).

 

[שומרת נפשה]

../images/Emo25.gifמרגש

כל-כך מרגש לקרוא אני ממש מנסה לכתוב משהו והמילים לא יוצאות לי את פשוט אור באמצע הלילה

 

[כופר עם שטריימל]

דידית

הכל בראש שלך, וזו שאמרה לך שכולם משחקות משחקים דיברה בשם עצמה בלבד. וכן גם אני מקנא בך לא בגלל שנהיית חילונית אלא בגלל שמצאת את עצמך, אני לא עושה את זה לא רק בגלל הפחד להפסיד את הכל אלא יותר בגלל שעוד לא החלטתי מה אני רוצה.

 

[מחפשת דרך]

מצטערת להודיע לך...

אבל החברות שלי לא כאלה (ברובן...) מצחיק שבנות המגדירות עצמן חרדיות הן פחות "חזקות" ממזרוחניקיות מופקרות... האמת היא שהייתי בהלם גם מהחברות ה"דתיות" שלך, אם אלו דתיות, מה זה חילוניות??? אני חושבת, אם כן, שבחברה שחיית בה היה המון צביעות ושקר, שטוב שיצאת ממנה. אני שמחה שיצאתי, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על אנשים סביבי (חוץ מאבא שלי!) הוא שהם לא אמיתיים. אמנם, אני לא מסכימה איתם לחלוטין, אבל אני מעריכה אותם, כי הם באמת מאמינים ולא מתפשרים בדרך בה בחרו.

 

[מחפשת דרך]

האמת: לא נחמד ,מה שרשמתי...

רק שתדעי, שאני מאד מאד מעריכה אותך על שתפסת את עצמך והחלטת לא להמשיך בדרך של שקר וצביעות. רק שתדעי. וחוץ מזה: החברות שלך מאד חמודות, אני רק חושבת שהן מרמות את עצמן שהן דתיות וטוב להן... אני קצת מרחמת עליהן...

 

[חי אדר]

תזמון שונה

האמת כי קשה מאוד לקבוע לגבי תרחישי הלב של הזולת. יש שבאמת שהדמות הדתית עבורם היא בבחינת חזות חיצונית בלבד. ובסתר ליבם היו מבקשים להיתנתק, אלא שמסך ברזל חוסם בעדם. מנגד יש שאורח חיי הדת עבורם אינה כסות עיניים אלא חלק אורגני מתפיסת עולמם. באותה מידה קיימים מצבים אלא אצל חילונים יש אשר מרגישים שלמים עם בחירתם ויש שאינם שלמים עם כך וביום מן הימים מוצאים עצמם מנותבים אל החזרה בתשובה מי בקול רפה ומי בקול צעקה גדולה. אני כותב זאת בשל העובדה שנוכחתי לפניה בשבת האחרונה. הגיע בחור חוזר בתשובה והטיח כלפי אחי כי רואים עליו שהוא "מת לחזור בתשובה רק הוא לא יכול, בגלל יצר הרע" בתגובה לכך השבתי לו: מי מת מי חי זה יותר מציין מה הינך מעדיף לראות בזולת, ולא מה שבאמת הזולת חש או מרגיש. כך או כך, החשוב מכל, זוהי הבניה העצמית הפנימית וההשלמה עם ההחלטה. ואיש איש על מסלול אמונתו יחיה.

 

[אבזץ]

אני יורה להם בעיניים.

אני רואה לפעמים את הקנאה ולא כ"כ מבין אותה. בוודאי שישנה תופעה כזו שתארת. אך יחד עם זאת אני חושב, שקצת הגזמת בממדי התופעה. צריך להבין, חיים טובים או רעים זה לא ההבדל בין חרדי לחילוני. אני חושב שזה אפי´ קצת יומרני ופטרוני לחשוב כך. מה לעשות יש דתיים שטוב להם, לא תאמיני, אני מכיר כמה כאלה ויש לעומת זאת, תקשיבי טוב, חילונים שרע להם ואני מכיר לא מעט כאלה. אבזץ חושב שטוב לו, מחר הוא הולך לעשות עבודות רס"ר ויסורים מכפרים...

 

[דידית]

לא הבנתם אותי.

אני לא מדברת על כל הציבור החרדי! אני לא מדברת על כל האנשים הדתיים. אני מדברת על חברה מסוימת שהשתיכתי אליה אני מדברת על החברות שלי שכמו שמיכל אמרה הן באמת שונות. אני מדברת על החברה החפיפניקית שחושבת שאפשר לשחק משחקים בדת. שאפשר להיות חרדי ועדין לקפוץ על כל העולמות. ואני חושבת שאין חיה כזאת. אני מכירה דתיים מאושרים! אני מכירה גם דתיים אמיתיים אני מעריכה אותם על ההקרבה והדבקות למרות שאני חושבת שהדרך שלהן מגוחכת. אבל החברות שלי והחברה שהשתיכתי אליה אמנם עדיפה על מקומות חרדיים סגורים ומסוגרים אבל היא שקרית. לחברות שלי אני רואה את הקנאה והצביעות בעיניים. דידית.

 

[אבזץ]

OK סליחה. דעתי נחה עלי.

לא חשבתי על זה אבל אני כנראה חילוני חפיפניק. <אבזץ נזכר כי היום לא הוציא את כל היבליות מהגינה (במסגרת עבודות הרסר)>

 

[כופר עם שטריימל]

אני חייב להוסיף

למרות שלא הסכמתי עם מה שכתבת, בכל זאת אני כן סבור שיש פחד אמיתי אצל החרדים לשאול שאלות נגד הדת, ראיתי תמיד כשדיברתי עם חרדים על שאלות מסויימות, תמיד הוויכוח היה מסתיים ב"אנחנו לא יכולים להבין" "אסור לנו לשאול שאלות" וכו´, פעם שאלתי חבר מה לדעתו יקרה באם אחד מגדולי הדור בגיל 80 יגלה שהכל שטויות, האם יהיה לו אומץ לחזור בו? אז הוא ענה לי שזה לא יקרה, שאלתי אותו ומה אם בכל זאת? אבל הוא התעקש שזה לא יקרה, ראיתי בעיניו את הפחד לדון בעצם האפשרות שהדת היא לא אמת. ועוד, דיברתי פעם עם חבר על הנושא, והוא אמר שיש אנשים שלא יעזור להם שום תשובה ולכן צריך להגיד להם "ככה זה" ולא לענות על השאלה, הבנתם? אם התשובה לא מקובלת עליך, אז תקבל תשובה בנוסח "ככה זה" ועם זה באמת א"א להתווכח.

 

[ידו בכל]

זה מזכיר לי

מה שכתבת מזכיר לי תחושות שהיו לי לפני שנים כלפי חברים שנשארו דתיים. חברים שחשבו די כמוני אבל לא המשיכו את התהליך כמוני ונשארו עם הפשרות שלהם. אני ממש לא מתגאה בזה כיום, אבל אז הרגשתי שאני הרבה יותר טוב מהם. ( היום אני חושב שכל אחד עושה את הבחירות שלו ואין טוב או רע ). ידעתי גם שהם קינאו בי, או באופן יותר מדויק, חשתי את הסקרנות שהייתה להם לשמוע על עולם רחב יותר מאשר כותלי הישיבה. הקשר התנתק איתם די מהר כי הפערים הלכו וגדלו. כיום אני ניתקל בכמה מהם כאשר הם משופשים ומנוסים יותר בעולם הגדול. כיום גם אני פחות רגיש לדת ולכן שאני נתקל בהם יש לנו יותר שפה משותפת. מה שכן, שהייתי במיפגש וראיתי חלק מהאנשים משהו התעורר בי. זה היה כאילו אני רואה את החברים האלו מאז, כאשר הם איתי באותו שולחן ובאותו ראש.