eshkolit32
New member
אני רואה אותם
אני רואה אותם בעיני רוחי מתחילים בעוד כמה ימים לנהור אל הסופר מרקטים הענקיים מעמיסים על העגלה מתכננים את הארוחה אולי אפילו מקטרים על זה שהזמינו יותר מדי אנשים לחג הזה מדהים איך הכל מובן מאליו לאלו שלא איבדו - - - אני שומעת אותם מחייכים נזכרים בחוויות שהיו בחג בשנה שעברה גם אני רוצה לחייך אבל אני לא יכולה, אני לא יכולה. אני רואה אותם נוסעים משפחות משפחות בערב החג הכבישים עמוסים, יש משהו חגיגי באויר גברים לבושי חולצות לבנות, זרי פרחים נמכרים בצמתים אני מתעקשת לא לדעוך ומוצאת לי פינה חמה בין חברים אבל בעצם החגים אצלי בפנים הם כבר מזמן זכרונם לברכה. כמו גחלים בוערים החגים האלה שוברים לי את הלב כל פעם מחדש פועמים בי ולא מרפים, הם לא מרפים.
אני רואה אותם בעיני רוחי מתחילים בעוד כמה ימים לנהור אל הסופר מרקטים הענקיים מעמיסים על העגלה מתכננים את הארוחה אולי אפילו מקטרים על זה שהזמינו יותר מדי אנשים לחג הזה מדהים איך הכל מובן מאליו לאלו שלא איבדו - - - אני שומעת אותם מחייכים נזכרים בחוויות שהיו בחג בשנה שעברה גם אני רוצה לחייך אבל אני לא יכולה, אני לא יכולה. אני רואה אותם נוסעים משפחות משפחות בערב החג הכבישים עמוסים, יש משהו חגיגי באויר גברים לבושי חולצות לבנות, זרי פרחים נמכרים בצמתים אני מתעקשת לא לדעוך ומוצאת לי פינה חמה בין חברים אבל בעצם החגים אצלי בפנים הם כבר מזמן זכרונם לברכה. כמו גחלים בוערים החגים האלה שוברים לי את הלב כל פעם מחדש פועמים בי ולא מרפים, הם לא מרפים.