"אני ראשונה!!!"
הימים האחרונים אצלנו רצופי משברים. מיתר כל הזמן רוצה להיות ראשונה. לא משנה אם היא אומרת את זה *אחרי* שאוריין קיבל/עשה את הדבר, וכמובן, שזה גם גורר את אוריין לרצות להיות ראשון, וגם כשלא, מורכבות היחסים התאומיים ביניהם, נותנים לי תחושה חזקה שלא נכון להענות לה תמיד - כשהמשמעות של זה היא להשאיר לאוריין את ה"שני", אם הוא לא נאבק (וזה מעביר שני מסרים לא רצויים מבחינתי: 1. הוא צריך להאבק כדי להיות ראשון. 2. הוא "קטן" ו"פחות" ולכן הוא שני כל הזמן). מה עושים עם שני בני שלוש שרוצים להיות ראשונים (ומשחקי מילים כגון "הוא ראשון ואת ראשונה" או "אחרון חביב" לא עוזרים)? בחלק מהדברים קבענו תור קבוע. למשל, היא עולה לאוטו ראשונה, והוא יורד ראשון - נתמך גם במקומות הישיבה (רכב עם דלת בצד אחד). בזמן האחרון היא כל הזמן מבקשת ממנו גם לרדת ראשונה. כל עוד הוא מסכים, אין בעיה (גם לנו, כאן זה ויתור מפורש שלו על זכות קיימת) אבל כשהוא לא מסכים, הרבה פעמים יש משברים (במיוחד שהיא פותחת לבד את חגורת הבטיחות ומזדרזת להגיע לדלת, בעוד הוא מחכה לנו שנפתח את הדלת ונתיר אותו). אגב, בזמן האחרון, הם כל הזמן מתחלפים בדברים ה"אישיים" שלהם - חפצים שהם משייכים לעצמם, אופניים, והלילה אפילו מיטות. הרבה פעמים הם מתחלפים בזהויות - אוריין הוא מיתר (ויש לו פות, והוא מדבר בנקבה ועם מילים "שלה"), ולהיפך. אין לי בעיה עם זה, כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית, אבל מעניין למה זה.
הימים האחרונים אצלנו רצופי משברים. מיתר כל הזמן רוצה להיות ראשונה. לא משנה אם היא אומרת את זה *אחרי* שאוריין קיבל/עשה את הדבר, וכמובן, שזה גם גורר את אוריין לרצות להיות ראשון, וגם כשלא, מורכבות היחסים התאומיים ביניהם, נותנים לי תחושה חזקה שלא נכון להענות לה תמיד - כשהמשמעות של זה היא להשאיר לאוריין את ה"שני", אם הוא לא נאבק (וזה מעביר שני מסרים לא רצויים מבחינתי: 1. הוא צריך להאבק כדי להיות ראשון. 2. הוא "קטן" ו"פחות" ולכן הוא שני כל הזמן). מה עושים עם שני בני שלוש שרוצים להיות ראשונים (ומשחקי מילים כגון "הוא ראשון ואת ראשונה" או "אחרון חביב" לא עוזרים)? בחלק מהדברים קבענו תור קבוע. למשל, היא עולה לאוטו ראשונה, והוא יורד ראשון - נתמך גם במקומות הישיבה (רכב עם דלת בצד אחד). בזמן האחרון היא כל הזמן מבקשת ממנו גם לרדת ראשונה. כל עוד הוא מסכים, אין בעיה (גם לנו, כאן זה ויתור מפורש שלו על זכות קיימת) אבל כשהוא לא מסכים, הרבה פעמים יש משברים (במיוחד שהיא פותחת לבד את חגורת הבטיחות ומזדרזת להגיע לדלת, בעוד הוא מחכה לנו שנפתח את הדלת ונתיר אותו). אגב, בזמן האחרון, הם כל הזמן מתחלפים בדברים ה"אישיים" שלהם - חפצים שהם משייכים לעצמם, אופניים, והלילה אפילו מיטות. הרבה פעמים הם מתחלפים בזהויות - אוריין הוא מיתר (ויש לו פות, והוא מדבר בנקבה ועם מילים "שלה"), ולהיפך. אין לי בעיה עם זה, כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית, אבל מעניין למה זה.