אני קצת במשבר

[מתי11]

אני קצת במשבר ../images/Emo122.gif

לאחר 10 ימים ותק במועדון שצברה בתי והכל נראה לו ורוד פתאום יש לי נפילה. מה ורוד: הילדונת התחילה לאכול ממש טוב -שניצלים של אמא ולא תעשייתים,אורז,בטטה,המון פירוט,כמובן ארטיקים ושלוקים. נראית הרבה יותר טוב,פעילה יותר,גוון העור השתנה קצת,הנפיחות בבטן התחילה קצת לרדת ,מרגישים שיפור ללא ספק

למה משבר: אתמול היא שואלת אותי -"מתי כבר תעבור לי האלרגיה הזאת?"/"נו,תגידו לי שאני כבר יכולה לחזור לאכול את האוכל של הגן". אתמול בערב היא מחפשת משהו מתוק ויש בבית כמה סוגים של עוגיות,עוגה ,כמובן הכל נ"ג אבל אחרי שטעמה מכל דבר ,לא טעים לה והיא ממש עצובה.רוצה מתוק .בסוף החליטה שרוצה פירוט וזה משאכלה. לחם/פיתה הא לא אכלה מאז הגילוי ונראה לי שחסר לה. לא מוכנה לתאום את הלחם נ"ג.וחסר לה לחם. פסטה היא לא אהבה גם לפני ועכשיו בכלל. היום בבוקר חברה סיפרה לי שאכלו אתמול במעדה והביאו להם" ג'בטות קטנות ופריחות וטעימות בטירוף" ו]פתאום האצב נפל אלי כמו צונמי

.פתאום שוב פעם אני קולטת שזה דבר לכל החיים ולא יעבור. איך להקל אליה,איך לגרום לה לאכול את הלחם.הכנתי פנקייקים בתערובת שיצאו טעימים מאוד כל עוד היו חמים,אז בקושי אכלה אחד כי בכל זאת יש טעם אחר אבל אני מבינה ומקבלת והיא לא. מה לעשות ? מתי

 

[מית צאן]

משברים קטנים

כן, לכולנו יש רגעי משבר, רגעים שמעצבן שזה לתמיד ושמרגישים שמפסידים דברים . אבל אין ברירה צריך "לצאת מזה" , לזכור שזה רק האוכל , שילדינו בריאים בעזרת הדיאטה ושיש דברים יותר גרועים. זה לאורך כל הדרך קורה מדי פעם - למשל בנותי יותר גדולות ויוצאות עם חברות לבתי קפה, לאירועים , למחנות ולטיולים וזה לא פשוט. בת אחי בגן ומדי פעם עולות השאלות שהזכרת. ולעניין - אני מאד ממליצה על הפיתות של נטורל קייקס ולנסות לאפות לחמניות גבינה (מתכון באתר העמותה)- בנותי לא הצליחו להתרגל לשום לחם עד היום. לגבי הדברים המתוקים - צריך לנסות הרבה עד שמגיעים לדבר שאוהבים. יש הרבה מתכונים טובים לעוגות שוקולד או גבינה. הדברים החדשים של התאנה טובים ברובם וכן בגלוטן פרי יש דברים חדשים: סוכריות משרוקית, סוכריות שמטבילים באבקה וטופי ארוך שכולם התקבלו אצלינו בהתלהבות. גם כדאי לזכור שיש דברים שממשיכים כרגיל - במבה , דובונים, צ'יפסי, קינדר ועוד ודבר אחרון - סתם בשביל הבריאות - כדאי להרגיל את הילדים לאכול יותר פירות - קינוח עם אבטיח קר או ענבים שווה יותר לכולם.

 

[כל פעם שם חדש]

הצעה לגבי המתוקים

תבדקי בחנות המפעל של כרמית בראשון לציון. אני קניתי שם בערך 30 חבילות של וופלים בינגו כשר לפסח.(בכל חבילה 30 וופלים) הכל מאופסן במקפיא ואמור לשמש אותנו עד פסח הבא. כל בני הבית אוכלים מזה. הוופל מדהים כשהוא קפוא - הרבה יותר מרגיל. חוץ מזה שיש שם עוד כל מיני דברים שמותרים לנו. לגבי ההרגל: ביתי בת ה 9 התרגלה שאם שמקרה היא במקדונלדס, היא מזמינה סלט עם בולגרית, וזה מה יש. אחרי שטיילה בח"ול עם המשפחה, חזרה רזה יותר, והיתה מאושרת. אמרה לי : אמא, כולם אכלו זבל, פיצות, פרצלס, פסטות, ורק אני אכלתי בריא. ברור שבפנים כאב לי שהיא לא יכולה לאכול מה שבא לה, אבל אין מה לעשות. יהיה בסדר. להכל מתרגלים. תמיד יש שלב של משבר, אבל ממשיכים הלאה.

 

[לילי1112]

לחמניות

הי מתי יש לחמניות מאוד טעימות באתר של האגודה-עם גבינה צהובה -"לחמכליות"-במקום גבינה טעם טוב-שימי גבינה מלוחה וכפית זעתר- יוצא ניפלא וטעים -גם בני לא אוהב את הלחמים ,אך הלחמניות האלו מנצחות. לילי

 

[אילנינה]

זה יעבור

גם אצלינו אחרי שבועיים בערך כאשר כל ההתרגשות של ה"מיוחד" שככה הבן שלי התמרד נגד האוכל והכל לא היה טעים לו. זה לגיטימי לחלוטין ,זה מעצבן ומעציב אבל זה מה יש ומה שלא הורג אותנו מחשל, אנחנו אומנם 6 חוד' אחרי הגילוי ועדיין שום לחם לא טעים לבן שלי . מנסים לפצות עם דברים אחרים שטעימים , מגלים יותר יצירתיות במטבח ובעיקר נותנים לגל הזה לעבור גם אים זה אומר שהילדה תאכל כמה ימים רק פירות.

 

[שני1קרצי]

אוי, ילדים חכמים זה בעיה רצינית

אני אומרת תראי תצד הטוב בעניין הבת שלך חכמה. אנחנו בתור ילדים (ואני מדברת על כל מי שהכרתי בזמנו עם צליאק בתור ילד) לא הבנו בכלל. מי ידע שאלרגיה יכולה לעבור? דרך אגב בגלל זה אנחנו לא מוגדרים כאלרגיה אלא רגישות לגלוטן לנו אמרו לא, ובזאת זה נגמר, מאז ולכל החיים (טוב, קחי בחשבון שבגיל ההתבגרות מורדים בהכל ואז גם מתחילים לפקפק ולהתנצח, אבל עד אז את פטורה) ופירות? אני העדפתי להשאר רעבה מאשר לגעת בדברים כאלו אל תכנסי לדיכאון ואל תהיי עצובה. קחי אותה לסניף של נטורל קייקס למשל, שם נתנו לי לנסות הרבה מאוד דברים עד שהחלטתי מה אני קונה. ודרך אגב הייתה איתי ילדה קטנה כשהייתי בסניף (שאין לה צליאק) והיא כן אהבה הרבה מהעוגיות שטעמנו (ברור שלא את כולם). אז יש תקווה. פשוט צריך למצוא מה הטעם שלה. אני ממליצה על המאפינס ותנסי גם את הפיתות עם הזעתר, כשהן חמות מהמיקרו. חוץ מזה נראה לי שהיא גם כן מבינה ומקבלת.

 

[נטלי22]

אם יש לכם אפשרות להגיע לאזור פ"ת

באזור התעשייה קריית אריה בפ"ת יש את 2 החנויות הגדולות בארץ למוצרים נ"ג. בנטורל-קייקס (רח' גיסין 65) יש לחמים ופיתות ממש מעולים, טובים כמו המקור, ולפעמים אפילו יותר. בד"כ אפשר גם לטעום במקום. בגלוטן-פרי (המפלסים 6 - מרחק של פחות מ-10 דקות הליכה ברגל, פחות מ-5 דקות נסיעה ברכב, מהחנות של נ"ק) יש מגוון עצום של ממתקים ועוגיות וחטיפים נ"ג, ואני בטוחה שהיא תוכל למצוא לה שם את הפינוקים שלה. גם שם יש תמיד חבילות פתוחות לטעימה. אם אתן לא יכולות להגיע - אפשר לעשות משתי החנויות הזמנה באינטרנט, אבל אני ממליצה לפחות בשביל הפעם הראשונה לעשות מזה ביקור יחד עם הילדה וללתת לה לטעום ולבחור לבד. תבני לה סטוק של דברים טובים בבית שיהיה רק שלה, ולא לשכוח לקחת לה פינוקים שלה בכל יציאה מהבית, במיוחד אם זה למסיבה/אירוע שבהם ברור שכל הילדים האחרים יקבלו דברים טעימים. אני מבטיחה לך שבקרוב גם היא תסתגל לחלוטין.

 

[כמי2]

יש נפילות לעיתים קרובות דווקא

אבל אני מיד מציעה משהו אחר ואף פעם לא נותנת לו לדוש "במסכנות שלו". המסר שאני מעבירה הוא "אם תאכל תרגיש לא טוב" וזהו, פשוט ולענין. אתמול למשל הבן שלי שאל מתי כבר ייצרו תרופה לציליאק, אמרתי לו שעובדים על זה כרגע. הוא ואני נכנסים לרגע של פנטזיה מה יאכל כשתהיה תרופה ואז אני מנסה לחקות את הכל במציאות הציליאקית שלו. העצה שלי היא לא לתת להם להכנס למקום ההוא של "לא יכול" אלא "אפשר הרבה דברים".