אני קצת אחרת..

גנימדס

New member
התקבלת!

זה כל כך אני.
אבל ממש.
רק לא בגיל 20++

כשהייתי בגילך ניסיתי להלחם באופי המתבודד שלי. רציתי לצאת, להכיר אנשים, חברים.
אולי כי היה לי רע עם משפחתי ורציתי להתרחק משם.

בשלב מסוים בגיל 26 הבנתי שאני לא אוהב לצאת. שאני הולך לישון ב11. שכיף לי עם טלוזיה, עם ספר. עם שמיכת צמר וקקאו חם. שאני משתעמם עם חברים או בקבוצה.
ימי הולדת הצנעתי. לא רוצה לחגוג, לא רוצה לציין אותם.
לא רוצה לצאת!

לא האמנתי שאהיה אי פעם בזוגיות, אבל מצאתי גבר נפלא והופתעתי לגלות שאכן אפשר להכיל מישהו כמותי...
קשה לי באירועים חברתיים. אני מרגיש מאוים. והופתעתי שראיתי שזה הולך ונהיה יותר ויותר חזק עם השנים.ככל שיש יותר אנשים ,בעקר באירועים משפחתיים של המשפחה של בן זוגי- אני משתתק ונבלע יותר ויותר.

אני לא אוהב לצאת מהבית. זה נעשה רק כי בן זוגי מרגיש שהוא נחנק ואני עושה את זה כטובה בשבילו, וגם אז ברור לשנינו שעד 11 אנחנו חיבים להיות בבית. כי אני לא מסוגל מעבר לכך...

אז התקבלת?
מבחינתי כן
בהחלט, בעקר שנדמה שאת מדברת מגרוני.....
 
כל כך מעניין לקרוא אותך

אני מזדהה איתך- עם החוויה ועם חלק ממה שאת מספרת. האמת שיש דברים שאני בול יכולה להזדהות איתם- תקני אותי אם אני טועה אבל אכפת לך מאנשים רק שמעיק לך להתעסק בהם יותר מדי? אני מרגישה למשל שאני בנאדם מאוד אכפתי אבל בסופו של יום עייפתי מלהכיל אחרים, אולי דווקא כסוג של מעמסה, דווקא כי אני רגישה. ולעומת זאת יש מקומות שאני דווקא נאטמת ולא ממש אכפת לי וזה לא בשליטתי (מנגנון הגנה כנראה). מין דיסוננס שכזה.
&nbsp
יכול להיות שזה קורה דווקא לאנשים מאוד רגישים לסביבתם. יש גם משהו שנקרא רגישות סנסורית והוא לרוב מתלווה לרגישות הפנימית- אנשים שקשה להם עם גירויים רבים או גירויים מסוימים, למשל קולות, ריחות, טעמים. זה מאוד מסתדר עם הרצון להתכנס. אני כמוך גם בתחום הזה- מעדיפה שקט, מעדיפה לבד, מעדיפה לישון.
&nbsp
אני לא מכירה את הזוגיות שלך ועד כמה את מרוצה בה, אבל אני שמחה מאוד שבמקרה אני ובעלי באותו ראש ולכן שנינו אוהבים בעיקר להסתגר בבית או לצאת רק שנינו אם עם הילדים. עם זאת, חשוב לנו למצוא קצת איזון ולהיפגש עם אנשים מדי פעם כדי להיות מחוברים לעולם בעיקר ולהתאוורר כי להיות מסוגר יכול גם להעיק. הכל צריך להיות במינון.
&nbsp
האם הבן זוג שלך יקבל את זה שתעשי את כל אלו- יציאות, פגישות- במינונים נמוכים (שזה קצת לגייס כוחות, למענו ואני חושבת שאולי טיפה למענך גם...)? מעט אנשים בכל פעם, מקומות שקטים יותר, לעיתים רחוקות יותר? אני חושבת שאם תסבירי לו שקשה לך אז הוא אמור להבין.
&nbsp
 
ניסחת את זה כל כך מדוייק. תודה!


&nbsp
ולרוב הוא מבין. לפעמים הוא מבין אבל מקווה שבכל זאת, אהיה שונה...
 
בשמחה


תראי, לכל אחד יש בראש כמה דברים שלדעתו היו הופכים את בן הזוג שלו למושלם לגמרי בעיניו

הקטע הוא שצריך לקבל את בן הזוג כמו שהוא, גם עם החלקים שאתה פחות אוהב. האם את מרגישה שהוא מקבל את זה וחי עם זה בשלום יחסית או שזה נושא מהותי מאוד של מחלוקת וקושי?
 
למעלה