אני צריכה עצה

אני צריכה עצה../images/Emo7.gif

כתבתי מכתב לסגן המנהל שאחראי על הטיול לפולין, ביקשתי שאם אפשר לעשות לי הנחה בתשלומים כי קשה לנו מאוד לשלם ואני מאוד רוצה לנסוע. העבירו את המכתב שלי לבן אדם שאחראי והוא הסכים, עכשיו המכתב צריך לעבור את אישור עוד גורם נוסף ואז רוב הסיכויים שאני אקבל מלגה. ופתאום, סתם ככה, בזמן הפגישה של פולין (עושים לנו 5 פגישות הסברים) התחרטתי. הסתכלתי על האנשים והם ניראו לי כאלה שלא איכפת להם. שהם שם, כי יש להם כסף והם לא מעריכים את זה שהם נוסעים. שלא נדבר על העניין שהחברות הקרובות שלי לא נוסעות, יש לי במשלחת חברות אבל לא כאלו שאני רואה את עצמי נהנת באותה מידה כמו עם החברות הקרובות. אני לא רוצה להיות בודדה בטיול למרות כל הרצון הטוב שלי לנסוע... מה אתם אומרים.
 

demoloc

New member
תלכי למסע

תתפלאי כמה הם יכולים להיות רציניים , אלא תמעיטי בערכם בגלל שיש להם כסף כמו שאת לא רוצה שימעיטו בערכך בגלל שאין לך כסף כמו להם , בכל קרה הם נמצאים עכשיו בסביבה מוגנת עם החברה שלהם , אז הם צוחקים ,אני יכול להבטיח לך (כימעט , אני לא מכיר אותם , אבל רוב הסיכויים) שבזמן המחנות והטקסים הם יביאו את הכבוד הראוי ואם הם שם א זרוב הסיכויים שיש להם סיבה לכך...
 

Pukipsey007

New member
../images/Emo24.gif תסעי ../images/Emo9.gif

מתגבשים תוך כדי המסע, לא תהיי לבד.
 
תסעי

את קרן האור של הקבוצה. אחת שאכפת לה, ויכולה אולי לסחוף את כל האחרים. סעי, תתרשמי - ותחזרי משם אחרת לגמרי. אני מבטיח לך שכך יהיה. נסיעה טובה.
 

L i T a L 1

New member
תצאי!

[אמרו לך את זה פעם או פעמים לא?
] את תתפלאי כמה אנשים מתנהגים אחרת שם... ואת עוד תתפלאי כמה תתחברי עם אנשים בפולין... גם כאלו שלא הכי אהבת לפני המסע... תצאי!
 

nofar 17

New member
ככה...

הייתי בדיוק באותו מצב לפני שאני יצאתי.. ואני חייבת להגיד לך 4 מילים: ש-ז-ה ל-א י-ה-ר-ו-ס ל-ך... גם אני חשבתי על זה שאני פשוט שונאת את כל מי שיוצא.. אבל כשהיינו שם הכל היה כ"כ אחרת ושונה.. באמת שאני לא מתחרטת אפילו לשניה אחת שיצאתי היו שם יותר מדי דברים מרגשים וחד- פעמיים שאני בחיים לא ישכח.. אני חושבת שזה מסע באמת של פעם בחיים. וגם אם יוצאים אח"כ עם משפחה או משהו זה לא אותו דבר- פשוט לא... אז תסעי.. ותאמיני לי כל מה שאת דואגת ממנו יסתדר מעצמו!
 
למעלה