מרווה
מרוָה / מאת מרגלית מתתיהו [נדפס ב´מאזניים´, כרך סה, חוברת 6, עמוד 30, 1991] ´ למשה דור בחום ימים מגירי זעה חסר מנוחה כמו קיץ ישראלי ואתה מטולטל כמו קוביה על טבלה שחוקה של משחקים אך בכל זאת חוסה בצל המרוָה הנוגע בך מן המרחק אליו תגיע כמו נאמר: מן המִדבר אל הנווה. ולפתע, סיפרתי לך, כמו לאחש סוד משכבר על האי בו צומחים התמרים שלי, באמצע מדבר שאין בו שער.