אני צריכה עזרה

מרילו14

New member
אני צריכה עזרה

שלום אני יוצאת עם מישהו כבר כמעט שנה וחצי, יש ביננו 10 שנים הפרש, אני בת 33 הוא בן 23, אנחנו מסתדרים מצויין ואוהבים אחד את השני בטירוף. אנחנו כל יום ביחד, יוצאים לחופשים ביחד, אני מכירה את משפחתו, והוא את ששלי. אני לא בחורה לחוצה, או מלחיצה, לא חושבת לחתונה או ילדים אפילו, הוא תמיד מזכיר את העניין של חתונה או ילדים ומגדיש שהוא לא רוצה , חשוב לציין שאני לא דיברתי על זה אף פעם, כי אני לא יודעת אם אני רוצה להתחתן בכלל או ילדים. יש ביננו קשר מאוד חזק, שפה משותפת, אבל... יצא כמה פעמים ספורים שדיברתי על מגורים משותפים והוא נכנס למצב של פחד מוגבר ופולט כל מיני משפטים כמו "יש לך לוח זמנים, לקשר ביננו??", אחרי השיחה אחרונה הוא הציאה לי לעבור לגור אצלו + עוד שני שותפים, לא הסכמתי הסברתי לו שאני מתה לגור איתו אבל לא בכל מחיר, הוא הבין. מאז הנושא לא עלה. שמחתי שהוא הציאה לי כי זה בכל זאת אומר שהוא מתחיל להתרגל לרעיון. אבל מה אני אגיד לכם כל כמה זמן אני נכנסת בגלל זה לכל מיני מועקות לגבי הקשר שלנו ומרגישה שחרב תלוי לי מעל הראש ועומד לפול כל רגע. הוא מודע לזה שהוא מפחד. אני לא יודעת כבר מה לעשות כי לקום בבכי אני שונאת וגם חושבת שלא מגיע לי אני שונאת הולטימטומים. מה אליי לעשות לקבל את זה כמו שזה ולחכות בסבלנות שהמצב השתנה, או שוב פעם לשים את הקלפים על השולחן ולחוות שיחה של התגוננות?? חשוב לציין שבחיים שלי לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת אותו, ומחשבה על לאבדו כואבת לי בטירוף. תודה
 
לשים את הקלפים על השולחן...

לדעתי ההפרש בגיל הוא גם משליך על צורת המחשבה ועל ראיית החיים בכלל. בודאי שזכותך לגור איתו אבל הוא עדיין לדעתי "ילד" והציע לך לגור איתו ביחד עם שני שותפים וזה באמת לא לעניין. לדעתי את צריכה באמת לשים את הקלפים על השולחן כי הזמן לא עומד מלכת. הוא צעיר מאד ואת בגיל שכבר רוצה לבנות משפחה וזוגיות עם כל הכאב את חייבת להחליט לכאן או לכאן. שנה טובה ובהצלחה.
 
האם הכותבת דיברה על חתונה וילדים?

לא, היא כתבה שהיא בכלל לא בטוחה שהיא רוצה בשני אלה. אז למה כל המגיבים מחליטים בשבילה שזה מה שהיא רוצה או אמורה לרצות? כי היא בת 33 והוא בן 23? די מדהים לגלות את הקריאה הסלקטיבית של המגיבים כאן, כזו שמונחית על ידי המחשבה הקבועה - בת 33 רוצה, בגילה המתקדם, חתונה וילדים, שהרי כולם וכולן אמורים ללכת באותו מסלול שנקבע מראש. מה, לא יתכן אחרת? לא יתכן שאולי לכמה מאיתנו המסלול הזה לא מתאים? תראי, מרילו, למה את מרגישה שחרב תלויה מעל ראשך? מה הלחץ, בעצם? עד כמה חשובים לך המגורים המשותפים ולמה הם יוצרים לך מועקות? כי אם אין לך תוכניות כרגע להקים משפחה, קשה לי להבין את הלחץ ואת הצורך באולטימטום. למה לא להמשיך בקשר כמו שהוא, לקבל את העובדה שלפחות כרגע הבחור לא מעוניין לגור ביחד?
 
לא היא לא דיברה אבל...

זה תמיד מגיע באיזשהו שלב...
 

seeyou

New member
בת 33 עם בן 23 = ../images/Emo59.gif-../images/Emo23.gif+../images/Emo14.gif

מבחינה סקס-זה מומלץ לכולם גם אני הייתי במערכת כזו בגיל 20 ... חבר שלי דאז אפילו התחתן בגיל 21 עם בת 33 ועשו 3 ילדים ...אב לרוב,הסיפור לא נגמר טוב..כפי שאת מצפה.. שאלה קשה האם להפרד עכשיו-כלפים על השולחן או לתת לזמן לעשות את שלו זה מאוד אישי-תלוי בסדר עדיפויות שלך בחיים יוסי
 

יאצפן

New member
צריכה עזרה?

ארזי אותו יפה יפה, ושילחי אותו לאמא שלו, חפשי מישהו להקים בית, כי הרכבת טסה!! ואל תחכי, ונאחל לך שנה טובה, ונשמע ממך, בעוד שנה, כמה קשה לך מפני שהילד לא נותן לישון, סתם, צחקתי והלואי,, שנה טובה.
 

michal24

New member
מאוד תלוי בבחור, אבל לפי מה שאת מתא

מתארת הוא די עונה על זה שלרוב האנשחם בגיל 23, ולא רק בנים, עוד לא ממש יש בראש להתחתן וילדים וזה מאוד טיבעי. אני בת 25 ורק עכשיו זה מתחיל להרגיש לי רלוונטי וגם - יותר בתור משהו לעוד כמה שנים ופחות לרגע זה, ומרוב הבנים בגילי אני יודעת שאצלם זה עוד נראה יותר רחוק. את בת 33 וברור לי שלך זה רלוונטי לעכשיו ולא ל "יום אחד אני ארצה להתחתן ובית וכו'", ובעצם את יכולה רק לשבת ולחכות לו, ואולי יום אחד זה יתאים ותהיו באותו המקום, ואולי לא, כי להערכתי לא מדובר בחצי שנה-שנה אלא ביותר שוב - מאוד תלוי בבחור ובבחורה הספציפיים, אבל מהסיפור שלך מאוד ברור שאתם במקומות מאוד שונים, ואת יכולה להישאר במצב הקיים כמו שהוא כרגע, ואולי ימשיך להיות לכם טוב, השאלה אם את מוכנה שלא להתקדם קדימה בינתיים בלב שלם, ולא מתוך זה שאת מרגישה שאת מוותרת ומתפשרת ולוחצת עליו כל הזמן כי הוא פשוט לא שם. בכל מקרה, בהצלחה
 
למעלה