הסרת המצור האוירי
ואח"כ הסרת המצור היבשתי - לא שינתה את העובדות הבאות: א. ברלין היתה מובלעת מערבית עמוק בתוך מדינת "מזרח גרמניה" הקומוניסטית. ב. ההגעה אל ברלין וממנה עדיין היו קשים ולא נוחים למערב. החיכוך התמידי והצורך המאמץ ע"מ להגיע למזרח ברלין (ולמזרח גרמניה בכלל) השאיר על כנו את תחושת השליטה של הקומוניסטים. ג. מכל המדינות הקומוניסטיות שהיו בחסות ברית המועצות, היתה מדינת "מזרח גרמניה", והעיר המחולקת ברלין בפרט -
מוקד רגיש, שהיה צורך מיוחד להתחשב בו, גם מבחינת השלטון הקומוניסטי - מהסיבת הבאות: א. מיקום גיאוגרפי - המערבי ביותר. ב. קשרים בין האוכלוסייה. השפה והתרבות היו ונשארו גרמניים. האוכלוסיה במדינה ראתה עצמה עדיין כחלק (מחולק) מהעם הגרמני. הטלויזיה המערב-גרמנית, על ערוציה, נקלטו בבהירות ע"י התושבים. היו קשרים משפחתיים, כולל קשרים מדרגה ראשונה. דוגמה לקשר המיוחד: היה היתר לאזרחים מערב-גרמניים להיכנס למזרח גרמניה לצורך ביקור, באופן חופשי. (למרות שלא היתה אפשרות הפוכה). לכן, המשך המצור - תוך פגיעה ישירה בתושבי ברלין המערב-גרמניים - בשנות החמישים - היה עלול לגרום לדה-מורליזיה לא רצויה בקרב תושבי המדינה. בנוסף, המצור לא הפסיק כלל את האספקה לתושבי העיר המערביים (ברכבת האווירית, שהקומוניסטיים לא היו כה טיפשים ע"מ לפגוע גם בה). מבחינה פוליטית היה עדיף להיראות "אנושיים" ו"לוותר" (במרכאות) ולא להיראות חלשים... כך שמבחינה פוליטית, נראה הפיתרון (של בניית אוטוסטראדה - בתוך מזרח גרמניה - ע"ג גשרים עד לברלין) כפיתרון הפחות רע, ביחס לאופציות אחרות.
דני