אני צריך עצות..

[t o m 1 6]

אני צריך עצות..

אני כמעט בן 17 גר בארץ. לא יודע למה אבל החלטתי לשאול אותכם מה דעתם על עניין שמתבשל אצלי במוח הרבה זמן. אני רוצה בעתיד לעזוב את הארץ ולמצוא לי מקום טוב יותר לגור בו כמו ארה"ב. אבל אני לא בטוח איך זה בכלל שם ובכל מקום אחר (אני אוהב את אוסטרליה וקנדה). אני מרגיש ממש רע בארץ ואחת מהמטרות שלי זה ללמוד בחול ולגור איפשהו מכל מיני סיבות... באמצע יש את הצבא שאני רוצה מצד אחד ללכת אליו ומרגיש מחויבות, ומצד שני הוא הורס לי כמעט את כל התוכניות. בכל מקרה-זה מאד מורכב ולא מובן, אבל היייתי רוצה לקרוא מה יש לכם להציע לי, לספר לי... תודה מראש נ.ב-הבעיה היא שבצבא כנראה לא יתנו לי משהו שאני רוצה כי אבא שלי עובד בחול אז הם לא יסמכו וכל השטויות האלה.... ואני פשוט לא יודע מה להחליט-ללמוד פה-עתודה-ללמוד בחול במקום צבא איכשנו או אחרי צבא זה הורג אותי בזמן האחרון...

 

[A Hi n o A m]

../images/Emo104.gifאין כמו ישראל!!!

-המשך לכותרת: לא שהייתי בהרבה מקומות אחרים... היי, תראה גם אני גרה בארץ, וגם לי מאוד קשה פה (לא פירטת אם אתה מתכוון למצב וכל זה, או גם סיבות אישיות...) והרבה פעמים כבר שאלתי את עצמי עד מתי נוכל לסבול את כל זה?!?! אבל אני לא חושבת שזו סיבה לרדת מהארץ, אני חושבת שאנחנו צריכים להישאר פה ולהילחם על המדינה שלנו למרות ובגלל הכל..!

ובקשר לצבא... אמרת שלא ייתנו לך לישות מה שאתה רוצה, מה זה? קרבי, ג'ובנייק? למה אתה מתכוון? בכל אופו, רק רציתי להגיד שלפי דעתי לפחות את התרומה שלך בצבא תיתן, תסיים עם ה3 שנים האלה, ואז, אם עדיין תרצה, ותרגיש שרק בחו"ל תוכל להצליח, אז תעבור... סופ"ש מעולה לכולם!!!

 

[Flame17]

צודקת!

הוצאת לי את המילים מהפה.. אני באמת חושבת תום שאתה צריך להשאר פה..למרות הכל.. אנחנו אומנם חיים במדינה מטורפת , ואני לא מאשימה את מי שרוצה לצאת מכאן.. אבל אחרי שהייתי בה-מ-ו-ן מקומות בעולם , וגם חייתי בין משפחות יהודיות/ישראליות לשעבר בארהב , אני חושבת שאין כמו בארץ.. רק בארץ,עם כל הדפקטים שלה,אתה מרגיש שייך, מרגיש בבית, ואני לא אתחיל להתפלסף עכשיו על התבולללות או כמה שהסבים וסבתות שלנו עבדו קשה בהקמת המדינה הזאת.. ההצעה שלי היא כמו שכבר נכתב פה, תשרת , תמלא את חובתך כלפי המדינה,כלפי מי שכבר שירתו והביאו לידי כך שתחייה בביטחון יחסי במשך 17 שנות חייך פה, ואם עדיין תרגיש ככה..תחליט מה שתחליט. בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה , ואני מוסיפה כאן קטע של יאיר לפיד שהוא אומר כל מה שאני מרגישה כלפי איך זה להיות ישראלי.. בהצלחה בכל דרך שתחליט, תהילה.

 

[Flame17]

להיות שיראלי-הקישור-חובה לקרוא!

שכחתי תקישור- אז הנה..

 

[feeler]

שמתם לב ששניכם גרים בארץ ואין לכם

מושג מה אתם מייעצים לו, נכון?

 

[noa0912]

יפה, הקישור...

אבל הזכיר לי כמה זה עצוב להיות ישראלי...

 

[kit k@t]

איזה שטויות...

אני מתה על משפט הזה:"רק בארץ,עם כל הדפקטים שלה,אתה מרגיש שייך, מרגיש בבית". רק אני לא רוצה להרגיש בבית בין דפקטים? אני לא רוצה לחיות באיזשהי מדינה גוססת רק בגלל שמישהו חושב שאני צריכה... אם הוא רוצה לעבור, שיעבור... מדינת ישראל בינתיים עומדת על תילה, הוא יוכל לחזור. קאט

 

[A Hi n o A m]

מדינת ישראל בינתיים עומדת על תילה??

תשמעי עם כמה שאני רוצה לחשוב שזה נכון, ואני יודעת שאני נשמעת עכשיו פלצנית, אבל תשמעי, אנחנו לא יודעים עוד כמה זמן מדינת ישראל תעמוד על תילה כמו שאת אומרת, וכמו שכולם יודעים, המצב של המדינה הוא לא בשמים וצריך הרבה מכולם כדי שנוכל להחזיק פה מעמד, וכן, כמה שזה קשה להאמין ולהודות, המצב פה מפחיד, ונכון שדווקא במצב כזה זה נוח ועדיף לעבור, אבל אם זה מה שכל אחד יגיד, ובנוסף, כל הפלסתינאים יעזרו כדי לקחת לנו חלק מהארץ- ואז מה??? אני חושבת שבכל זאת, לפני שכל אחד עובר מהארץ הוא צריך מאוד לשקול את הצעדים שלו ולא להגיד זה בסדר, אני יעבור כי זה מה שנוח לי כרגע, ולא אכפת לי מ"איזושהי מדינה שגוססת כרגע" כי במקרה המדינה הזו שייכת לך, ואסור לנו לקחת אותה כמובן מאליו!!!

 

[A n g e l D u s t]

לפני שזה ממשיך

עד כמה שאני יודעת, את עוד לא גרה בחו"ל אז אל תעבירי ביקורת על אנשים שגרים בחו"ל. אני אף פעם לא אהבתי את הגישה הזאת של "אני לא אעשה מה שטוב לי בגלל המדינה". אולי זה אגואיסטי אבל מה לעזאזל יעזור אם אני אגור בארץ ואסבול?? (אני לא אומרת שככה המצב אבל בתיאוריה) מדינה זה רק מקום, לא צריך להקריב את החיים שלך בשביל להגיד "אה, רע לי אבל לא עזבתי את המדינה".

 

[A Hi n o A m]

איזה מין ביקורת העברתי בדיוק???

 

[A n g e l D u s t]

לא במובן הרע

אבל שימי לב לגישה שלך לאנשים שעוזבים את הארץ...

 

[noa0912]

תראה,

הייתי צריכה לקבל החלטה כמו שלך לפני שנתיים. בחרתי באופציה של לא לעשות צבא, והגעתי לקנדה. אם אתה שואל אותי היום, עדיף תמיד להשאיר את כל האופציות פתוחות. כמה עצות: לא להשתחרר מהצבא בצורה שתפגע בך אם תחליט להמשיך את חייך בארץ בהמשך-כלומר, לא להיות עריק, ולהשתחרר בצורה חוקית. להשתחרר רק אם אתה די משוכנע (אף פעם אל תגיד אף פעם

) שאתה לא רוצה לחיות בארץ. הייתי מחליטה כזאת החלטה רק על סמך שהות ממושכת (כלומר, התחלת חיים) במקום אחר, והשתכנעות שזה המקום בו אתה רוצה לבלות את שארית חייך. ללמוד תמיד אפשר- והצבא לא הורס תוכניות- הוא רק מעכב אותם קצת. אני מכירה ישראלים רבים אחרי צבא שלומדים בחו"ל- ויופי להם. להפך, אני מרגישה שהם הספיקו הרבה יותר ממני בחיים (טיולים ארוכים בעולם לדוגמה, משהו שאני תמיד אצטער שלא עשיתי עוד- עד שאני אעשה כמובן)... מה עוד? ממממ.... הכי חשוב- לאן אתה רץ, לעזאזל? קח את החיים באיזי אחי, עזוב אותך מחשבות בגיל 17 על לימודים... תכלס, לימודים זה לא דבר כיפי במיוחד, אז תנשום קצת אוויר, ותשתחרר... אתה עוד ילד- כל החיים לפנייך... בכל מקרה, שיהייה בהצלחה.

 

[A n g e l D u s t]

Take your time

הורס את התוכניות? עכשיו בכל מקרה יעשו לך בעיות לעזוב את הארץ בגלל הצבא אז למה לא להשאר, לעשות צבא ואז להחליט?

 

[SupermanZW]

תגובה

ע"מ שתוכל להגר למדינה כלשהי עליך קודם כל לעמוד בקריטריוני ההגירה שלה או שיהיו לך קרובי משפחה מקרבה ראשונה בעלי אזרחות (אזרחות בלבד, לא גרין קארד ולא רשיון עבודה) בה, בלי מקצוע נדרש, ניסיון וידיעת השפה המקומית של המדינה אליה אתה רוצה להגר ברמה גבוהה לא סביר שתוכל להגר, אלא אם כן יש לך המון כסף (סדר גודל של $1000000) ואז תוכל להגר כמשקיע (כלומר להפקיד את הכסף באפיק השקעה מסויים ע"פ דרישת ממשלת אותה מדינה למספר שנים קבוע מראש בסיומן תוכל להוציא את הכסף ללא התשואה שצבר) כמעט לכל מדינה בעולם ללא דרישות נוספות. אם יש לך די כסף ללמוד ולחיות באחת המדינות הדוברות אנגלית עד סיום התואר (סדר גודל של $100000) ואתה עונה על קריטריוני הקבלה של המוסד האקדמי בו אתה מתכוון ללמוד תוכל לקבל ויזת סטודנט (ויזת סטודנט אינה ויזת הגירה) לאחר שתתקבל לאותו מוסד אקדמי אך במרבית המקרים לא תקבל רשיון עבודה ואם כן תקבל הוא יגביל אותך למספר שעות מצומצם של עבודה במסגרת המוסד האקדמי בשכר נמוך אשר לא יספיק כדי לממן לך את המחיה. אם אין לך כמויות כסף כמתואר כדאי שתישאר לעשות צבא בישראל, ללמוד בישראל מקצוע מבוקש מרשימת המקצועות המבוקשים במדינה אליה אתה מעוניין להגר, לעבוד מספר שנים במקצוע זה (לפחות את המינימום שדורשת אותה מדינה ע"מ שתוכל לקבל מספיק נקודות לבקש תושבות קבע), ללמוד את שפת המדינה אליה אתה מעוניין להגר ברמה גבוהה, לחסוך כסף ככל שתוכל ואז לעבור את המבחנים הנדרשים לשם הגירה לאותה מדינה (לדוגמה IELTS אם ברצונך להגר לקנדה או אוסטרליה), להגיש בקשה להגירה, לתרגם את תעודותיך המקצועיות לשפת המדינה אליה אתה מעוניין להגר ולהחתים נוטריון על התרגום, ואז לאחר קבלת האישורים הנדרשים לטוס לשם ולהתחיל לחפש עבודה. עתודה יכולה להיות רעיון מצויין עבורך אם המקצוע שתלמד יהיה ברשימת המקצועות המבוקשים, הניסיון שתצבור בצבא (6 שנים) יספיק לקריטריוני ההגירה של כל המדינות שציינת, ואז לאחר שתשתחרר תוכל להגר.

 

[MangoTree]

אני לא מנסה לדכא אותך, אבל

רק רציתי לומר, שחו"ל זה לא כל כך ורוד כמו שמדמיינים... התמונה הזאת בראש שלך נובעת מהנטייה לחשוב שרק אם היית במקום אחר אז הכל היה נפלא. למרות שאולי זה בכללית מקום שבו החיים יותר טובים, אתה נולדת בארץ ולא בטוח שתסתגל לצורת חיים כל כל שונה. וכן, יש המון שוני. אני אישית ציפיתי בקוצר רוח למעבר לקנדה ואפשר להגיד שזה לא ענה על הציפיות. וזה בגלל כל מיני סיבות שבכלל לא חושבים עליהם מהארץ. יש המון המון קשיים שכרוכים במעבר, במיוחד בגיל צעיר, שצריך לשקול. ובכל זאת אני לא ממש יודעת מה מצבך ונראה שאתה ממש לא מאושר בישראל. אני הייתי מציעה, אם יש לך אפשרות, לבוא לביקור ארוך ולנסות לקבל תמונה כללית על המקום (לא רק הנוף אלא גם האוכלוסייה). תנסה להכיר אנשים וליצור קשרים. כך תקבל רעיון כללי ותוכל לקבל החלטה יותר אחראית. אבל בטוח בטוח: אל תסגור אפשרויות של חזרה לארץ, כי אולי עם המעבר תבין שזה מקום בשבילך. על קנדה, בכל מקרה, אני לא ממליצה. לך על אוסטרליה! נראה לי מגניב שם...

 

[Danielusha]

../images/Emo13.gifהמיקרה שלי........

ככה אצלי זה כבר מיתבשל הרבהה זמן, וזה גם קטע במישפחה, שכל אחד שמגיע לבגרות ומסיים יב עובר לגור לבד באץ אחרת ולומד לתארים, הופך עצמאי במילים אחרות. לי אישית תמיד היה קשה ליישם את זה בראש, מהסיבה הפשוטה שאני קשורה מאוד להורים שלי ואני גם בת יחידה, שעלינו לארץ מבולגריה לפני 12 שנים, וכל המישפחה שלי לא בארץ, אז זה הופך את הקשר שלי עוד יותר להורים שלי חזק. בשנה האחרונה כבר הוחלט במישפחה לעזוב את הארץ ולעבור לקנדה, לאבא יש שם עבודה ולי יהיו אותם לימודים שרציתי שיהיו. וווואייי כמה זה מתסבך. כולי בילבולים. אני רוצה כל כך, כי אני רואה את זה כאתגר, כחוויה לחיים, ומיכשול, משהו מרתק, כמו לקפוץ מגשר ולא לדעת איפה תיפול... זה גם מושך אותי כי זה נותן הרגשה של סיכויים גבוהים להצלחה... גם לדעתי כמה שהלימודים הארץ גבוהים, וכמה שעתודה זה טוב וכל החרטא הזה... זה סוגר דלתות והצבא סתם מקטין אופקים. מה עבר אתה יכול ללכת ללמוד בעתודה בצבא? כל הטכני למינהו... ואם אתה הולך על זה אז זה נישאר איתך כל החיים... אתה תקוע במיקצוע הזה, המיסגרת צבאים מטומטמת... ובמדינה הזו שלפני כמה דקות ראיתי את התמונות מהפיגוע האחרון בהודעה הקודמת שפורסמה כאן וקיללתי את אלוהים. תיראה אפשר לדבר על זה שעות על גבי שעות... אבל תחשוב מה בא לך ולך בעיקבות הלב, זה מה שמוביל אותי. משפט נוסף שחשוב לך ליזכור לדעתי זה שעדיף להצטער על דברים שעושים מאשר על דברים שלא עושים. אם בא לך לדבר עוד אי סי :92955756 בה ביי