האם באמת יציאה בשאלה
חייבת להיות מחוסר אמונה דווקא? יש לי ויכוח אידיאולוגי עם בחור צעיר שיצא בשאלה כי הוא כופר ואין אלוהים וכו' הוא לא מצליח להבין אותי שמנסה נואשות להסביר לו שיש עוד סיבות לעזיבה את הדת, זה לא חייב בהכרח לבוא מכפירה ומהכרה שהעולם נברא ממפץ. אני מאמינה שיש אלוהים. לא יעזור. אבל מכאן ועד לשמור כל מה שהוא ושלוחיו בעוה"ז אומרים יש קצת דרך. יש לי הרבה טענות על הדת, על החברה החרדית, על דרך החיים בקהילה, וסתם בא לי לעשות מה שבא לי. האם זו צביעות? האם אפשר לחלל שבת ולא להיות כופרים?האם אפשר לנהל אורח חיים חופשי ועדיין לא לחשוב שהעולם מתנהל לבד?האם מישהו שיוצא מסיבות אלו הוא רדוד, קל דעת ועצלן? מה דעתכם? אשמח לקרוא את תשובותיכם ומכיוון שהוא גם שותף פעיל בפורום אולי זה יענה גם לו.
חייבת להיות מחוסר אמונה דווקא? יש לי ויכוח אידיאולוגי עם בחור צעיר שיצא בשאלה כי הוא כופר ואין אלוהים וכו' הוא לא מצליח להבין אותי שמנסה נואשות להסביר לו שיש עוד סיבות לעזיבה את הדת, זה לא חייב בהכרח לבוא מכפירה ומהכרה שהעולם נברא ממפץ. אני מאמינה שיש אלוהים. לא יעזור. אבל מכאן ועד לשמור כל מה שהוא ושלוחיו בעוה"ז אומרים יש קצת דרך. יש לי הרבה טענות על הדת, על החברה החרדית, על דרך החיים בקהילה, וסתם בא לי לעשות מה שבא לי. האם זו צביעות? האם אפשר לחלל שבת ולא להיות כופרים?האם אפשר לנהל אורח חיים חופשי ועדיין לא לחשוב שהעולם מתנהל לבד?האם מישהו שיוצא מסיבות אלו הוא רדוד, קל דעת ועצלן? מה דעתכם? אשמח לקרוא את תשובותיכם ומכיוון שהוא גם שותף פעיל בפורום אולי זה יענה גם לו.