אני צריך עזרה

[aralegeva]

אני צריך עזרה

לפני 4 חודשים וקצת אבי מת מהתקף לב (כנראה) לידי, והוא רק בן 54. בנוסף לעצב ולשוק, אני מרגיש מאז מדי פעם הרגשה נוראית שהייתי יכול לעשות משהו בנידון בזמן שהוא חטף את ההתקף. זה היה התקף הלב הראשון שלו, לאחר שלא הראה שום תסמינים או כאב בשום דרך. בנוסף, אני רק בן 16 ולכן אני לא יכולתי להתמודד עם זה. כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה לקרוא לאמבולנס (101) אך עד שהאמבולנס הגיע התחלתי להכנס ללחץ ולהיסטריה. אני לא יכול לא לחשוב מה היה קורה אם הייתי עושה לו החייאה בדרך או מנסה למצוא מישהו בינתיים שיכול לעשות החייאה. אני לא יכול להתמודד עם חוסר הידיעה הזו. זה ממש אוכל אותי מבפנים ואני צריך תשובות- מה הסיכויים להחיות מישהו לאחר התקף לב חזק שכזה? מה האחוזים של החייאה מהתקף לב קשה? וכמובן- האם הייתי יכול והאם זה באמת היה עוזר? אני מבקש ממי שיודע- בבקשה לענות לי.

 

[סלבו לוי]

שאלות קשות...

ראשית, צר לי על אביך. לא יכולת לעשות כלום, והדבר הכי טוב שעשית ושצריך היה לעשות, זה להזעיק את מגן דוד אדום (תתפלא כמה אנשים שוכחים לעשות את זה). הסיכויים להחיות מישהו אחרי התקף לב הם כמעט אפסיים. בכל מקרה, כדי שלא תרגיש חוסר אונים אם חלילה תיתקל במקרה רפואי אחר, כדאי לעבור קורס עזרה ראשונה במדא).

 

[MdaMen]

משתתף בצערך.

כמו שסלבו אמר, עשית נכון שהזעקת את מגן דוד אדום קודם כל, זה הדבר החשוב ביותר שצריכים לעשות. באמת הסיכויים להחיות מישהו אחרי התקף לב מאסיבי שגרם למוות הם לא גדולים אבל קרו דברים מעולם (אני הייתי חלק מצוות של ניידת טיפול נמרץ שהצלחנו להחיות מישהו בן 40 לערך לאחר שלקה בהתקף לב). באמת זוהי הרגשה קשה של חוסר אונים ואי ודאות של "אם הייתי יודע ואם היה ככה וככה..." שכנראה לא תקבל תשובות לשאלות האלו אף פעם כי כל מקרה וכל אדם הוא סלקטיבי לחלוטין. מה כן, כמו שנאמר תוכל לעבור קורס עזרה ראשונה בסיסי במד"א (של 44 שעות או 20 שעות) כדי שלפחות תדע מה לעשות במקרים כאלו ותרגיש שאתה יכול לעזור, או שתוכל אם אתה רוצה לעבור קורס 60 שעות במד"א שלאחריו תוכל להתנדב בארגון ולעזור בהצלת חיי אדם וככה גם אם תיתקל במקרים כאלו בעתיד (בתקווה שלא) אז תוכל לעזור קצת יותר מאשר לאחר הקורס הבסיסי יותר מכיוון שעם ההתנדבות בא הביטחון והנסיון ורק ככה לומדים ומשתפרים אבל זה כבר שיקול שלך אם אתה רוצה להתנדב או לא, אך לעבור קורס ולפחות לדעת את הבסיס תמיד טוב. טוב גם שבזמן המקרה לא ניסית לעשות החייאה ללא כל ידע מוקדם מכיוון שאז יכולת להזיק ולהקטין את הסיכויים להצלחת ההחייאה עוד יותר. שוב, משתתף בצערך ואל תרגיש אשם, עשית ועזרת כמיטב יכולתך בצורה הטובה ביותר שיכולת.

 

[aralegeva]

זה דווקא מאוד מעניין...

האם יש סיכויים שהחייאה יכולה באמת להזיק לסיכויי החלמה? ומה אם כן עשיתי מעט... זה יכול להיות מזיק?

 

[drorled]

החייאה

אראלה, משתתף בצערכם. כפי שנשמע מהסיפור שלך, האפשרות הסבירה היא שאביך ז"ל עשה איזהשהוא סוג של הפרעות קצב (אולי בעקבות התקף לב נרחב וקשה) ובעקבות זאת פסק ליבו מלתפקד כהלכה. במצב כזה הדבר הכי חשוב לעשות, כפי שסלבו ציין, הוא להזעיק את מד"א כי הדבר היחיד שעשוי, וגם זאת באחוזים לא גדולים, מהפרעות קצב קטלניות הוא מתן של מכת חשמל ע"י מכשיר הקרוי דפיברילטור ונמצא בניידות של מד"א. אם אכן זה היה המצב של אביך, הרי שמעשית החייאה איננה יכולה להזיק (החייאה יכולה להזיק בעיקר כאשר מבצעים החייאה על אדם שליבו פועם בצורה תקינה, ולמעשה אינו זקוק כלל להחייאה). למעשה, גם אם היית רופא בעצמך, והיה ברשותך דפיברליטור, הסיכויים שהיית מצליח להציל את אביך הם קטנים מאוד, וגם אז ישנה סבירות לא קטנה שהוא לעולם לא היה חוזר לתפקוד נורמלי. בנסיבות העניין, נראה כי אביך לא סבל במותו. שלא תדעו עוד צער, דרור

 

[MdaMen]

החייאה אם היא מבוצעת כהלכה

בוודאי שלא מזיקה ואפילו מועילה ומעלה את סיכויי ההצלחה. אבל החייאה שמבוצעת לא כהלכה וללא ידע מקדים, מקום עיסוי לא נכון, הנשמה בלי לנקות אספירציות... כל מיני טעויות שעושים, זה יכול להזיק ולהקטין את סיכויי ההצלחה של ההחייאה. אם עשית מעט? אני באמת שלא יודע, ולא ניתן לדעת אם זה הזיק או לא...

 

[drorled]

לא מדויק

אני לא יודע מי אתה, ומה הכשרתך המקצועית, אבל דבריך לא רק שהם חסרי רגישות, הם לא נכונים מקצועית, ובאשר הם נכונים- הם נכונים תאורטית בלבד. רק אציין להמחשה שההנחיות לציבור הרחב, הגם שאינו מקצועי ומיומן, הן לא למדוד דופק, ולבצע בכל חולה שאינו מגלה סימני חיים עיסויי לב. יש להניח שמי שיצא בהנחיה כזו גורפת לציבור הרחב, שקל את הנזקים התאורטיים האפשריים בביצוע החייאה ע"י אדם לא מיומן לעומת התועלת המוכחת. אראלה, אין שום סיכוי מעשי שההחייאה גרמה נזק ממשי, ופחות מכך הסיכוי שלו נעשה אחרת היה ניתן לשנות את פני הדברים. ללא כל צל של ספק, גם החייאה ע"י אדם לא מיומן, יכולה רק להועיל לאדם מחוסר הכרה ללא נשימה ודופק. החייאה יכולה, מעשית, להזיק רק לחולה שליבו עדיין עובד וגם זה בסימן שאלה גדול (במקרה הגרוע שוברים לחולה מס' צלעות וזו כבר בעיה שולית הניתנת לטיפול, אם יש צורך בכך, בקלות יחסית). מכל מקום- יהי זכרו של אביך ברוך. אני כמובן מצטרף לאחרים בהמלצה לעשות קורס במד"א, בשבילך... דרור (פאראמדיק, B.EMS)

 

[sbenzvi]

ורק כדי לחדד את הנקודה

ולחזק את דברי דרור, החייאה עושים למי שמת - מסקנה: יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות. אכן הקביעה של מוות קליני, קרי - מצב בו אין סימני חיים (נשימה ודופק) הוא בעייתי לעיתים לאדם לא מיומן והחשש הוא שיבצעו עיסויים לאדם עם דופק. לאמיתו של דבר, ההנחיות האחרונות להחייאה ע"י הדיוטות הן ביצוע החייאה במקרים שאין סימני סירקולציה (=נשימה/תזוזה/שיעול). גישה זו גורסת שאלו הם מדדים קלים ונוחים לבדיקה ע"י אדם לא מיומן וכאמור, מי שהחליט על ההנחיה הזו כנראה שקל את יחסי הנזק מול תועלת. הנזק היחידי שיכול להיות הוא ביצועיים עיסויים לאדם עם דופק (קרי, אדם חי). על נזק בהחייאה אין ממש מה לדבר, כי שוב - יותר גרוע לא יכול להיות - החייאה עושים רק למי שמת. רק כדי לסבר את האוזן, אחוזי ההצלחה בהחייאות (וזכרו כי מדובר בסך הכל במדד סטטיסטי): החייאה שהחלה עד 2 דקות מרגע איבוד נשימה ודופק: 20%-30% החייאה שהחלה לאחר 6 דקות: 6% במקרה ואכן מדובר בהפרעות קצב קטלניות, כשם שדרור הזכיר, הסיכויים להצלחה עולים באופן משמעותי אך בתנאי שיש דיפיברילטור (מכשיר שנותן מכות חשמל) זמין והחולה מחובר ישירות. את הדבר הטוב ביותר שיכולת לעשות - עשית - החיוג ל- 101. לצערי, לא את כולם אפשר להציל. מצטרפת גם כן, להמלצה לעבור קורס עזרה ראשונה. אפשר להרשם דרך אתר האינטרנט www.mdais.org שלא תדעו יותר צער, שרון פראמדיקית (B.EMS)/מדריכה

 

[LEA2004]

השתתפות בצער

אני משתתפת בצערך מכל לבי פשוט לא קראתי טוב שכתבת שאביך נפטר שלא תדע עוד צער.

 

[יוסי ח1]

אספר לך על אבא שלחבר שלי

קודם כל משתתף בצערך אז חבר שלי היהאז בן 22 בערך, ויום שבת בבוקר אביו קם עם לחצים בחזה, ניסו דיברו איתו והוא התנהג רגיל ופתאום הוא איבד את ההכרה, הוא ניסה גם להנשים אותו, היה לו קצת ידע מהשירות הצבאי, וגם תוך כדי שהוא קיבל הוראות בטלפון, גם למד"א לקח זמן מעט להגיע, ושהם הגיעו הוא היה עדיין במצב שהיה ניתן לעשות משהו, ולבסוף הוא ניפטר, לא תמיד אפשר להציל מישהומהתקף לב גם אם הוא אפילו בבית החולים, בעל של אחת שהשכרתי ממנה דירה, גם הי מאושפז כי לא הרגיש טוב, בערב הם ניפרדו בסיכום שהיא תבוא אליו מחר,באמצע הלילה הוא קיבל התקף לב ומת,בבית החולים, כך שאין לזה 100% כל מה שנותר לי להגיד לך שתתפוס אתעצמך ותסתכל קדימה, איך אבא שלךז"ל היה רוצה לראות אותך מתקדם בחיים מאחל לך כל טוב יוסי

 

[tani101]

קודם כל משתתפת בצערך!!!

גם לי קרה דבר דומה אך למרות שאני במד,א מזה כשנתיים לא היה באפשרותי לזהות כי מה שקרה היה בעצם התקף לב...לא היו כלל תסמינים כלשהים להתקף...הרגשתי רע מאוד אך הדבר היחיד שעזר לי להתגסר היה להמשיך הלאה לבוא למד"א יום יום ולעזור לאנשים כך שאני חושבת שאם לא הצלחתי אפילו במעט לעזור לבן אדם שהיה קרוב אליי במיוחד ולקה בהתקף אני עוזרת להציל מידי יום חיים של אנשים אחרים...אני ממליצה לך לעבור קורס עזרה ראשונה ולהמשיך להתנדב במד"א באיזור מגורייך...אתה תרגיש סיפוק רב עם העובדה שאתה מציל חיי אנשים וזוהי התרופה הטובה ביותר לכאב שלך... שיהיה בהצלחה בהמשך....

 

[aralegeva]

תודה לכולם

 

[drorled]

למי שממש רוצה להתעמק...

הנה לדוגמא המאמר המצורף. שיפור של 2.7% בהשדרות של חולים שעשו דום לב מחוץ לכתלי ביה"ח בזכות ביצוע החייאה ע"י אנשים לא מיומנים... דרור

 

[bamba B U]

משתתפת בצערך ו.....

או קיי אני בת 17 ומתנדבת במד"א ואבי חטף לידי התקף לב או יותר נכון הוא בא לבקש את עזרתי מכיוון שחש שמשהו לא בסדר ואני נבהלתי מכך שהעיר אותי באמצע הלילה ורצתי למיטה ואז כבר אינו רצה להפריע לי שוב ,והתחיל להתארגן לנסיעה לבית חולים. אבי עבר התקף נוסף לאחר פחות משעה, חמש דקות לאחר שהגיע לבית החולים. אבי עבר את ההתקף והכל בסדר. אבל חשוב לי להבאיר לך שעשית אפילו יותר ממה שאני הייתי מסוגלת לעשות אז כל הכבוד ואל תנסה להאשים את עצמך זה לא יואיל לאף אחד. שוב משתתפת בצערך ותשקיע את האנרגיה שלך בחיזוק המשפחה שלך