אני פשוט חייבת...

אני פשוט חייבת...

מתוקף תפקידי אני יושבת ומדברת עם חיילים, כבר כמעט שנה, 3 מחזורים, של ישיבות, שיחות רשמיות ופחות רשמיות, מעודדת אותם בגיבושים, עושה כל מה שיכולה. תופעה אחת מדאיגה אותי מאוד- המון חיילים סיפרו שברגע שהתגייסו לקרבי- החברה הודיעה שהיא עוזבת. ובמקרה כזה- הרבה מה להגיד להם- אין. אני לא מבינה את העניין. ממליצה לכל המלש"בים להודיע לבנות שהם מתייעדים לקרבי לפני הגיוס, למנוע כאב מיותר אח"כ. לבנות אני ממליצה בחום- להישאר עם החיילים, מי כמוני יודעת (ומוותיקי הפורום זוכר) שידעתי מה זה לא לראות את הגוזל. עכשיו, אחרי שנפרדנו, אני רואה כמה זו הייתה תקופה קשה מצד אחד וטובה מצד שני. שיהיה לכוווולם שבת שלום. נ.ב.- אין חוויות מההשבעה של מרץ 06 הגולנצ'יקים?
 
את יודעת מה?

אם החברה עוזבת היא לא ראויה להיות חברה של הקרבי.(ולא להיפך). בני שהתגייסו אמרו לי תוך כדי שיחה בנושא שאינם רוצים חברות מהסיבה הזאת,ואף נמקו זאת ב"לא פייר".
 

פוק פוק

New member
מתערבת ../images/Emo9.gif

כל כך מוזר! אני פשוט לא מבינה את אותן בנות..
איזה מין שיקול זה..? בחורה שנפרדת מהחבר בגלל סיבה כזו ממש לא שווה את זה.. עדיף בלעדיה.. ובכל זאת.. אני פשוט לא קולטת את מה שמתרחש בתוך הראשים הקטנים שלהן. להפך! דווקא להישאר ולתמוך בו במהלך תקופות קשות שהוא עשוי לעבור..
חבר שלי משרת, הוא בקרבי.. אני לא רואה אותו יותר מדי, אבל עדיף מעט מאשר כלום.. אני באמת לא מבינה אותן.
..לא מגיע להן.
 
את ממש חמודה

כנראה שהוא יקר לך מספיק . אני בטוחה שהתמיכה שלך בו מחזקת אותו ועוזרת לו לעבור את התקופה ביתר קלות.
 

The Blue Fairy

New member
גם אתם נפרדתם?? :(

ממש מכה הדבר הזה :( אני יודעת שעד כמה שהתקופה הזו הייתה קשה (כן,גם חבר שלי קרבי) היא התקופה שהכי חישלה אותנו בתור זוג ואני לא מצטערת על רגע..
 

סמדר בנ

New member
ברוך שובך ../images/Emo140.gif

מזמן לא שמענו ממך. מצטערת שבסוף נפרדתם, אני זוכרת איך דאגת לו בתחילת הדרך. את מאבחנת מחקר, נכון? את נהנית מהתפקיד? מה שאת מספרת על החברות של החיילים באמת מרגיז. כשזה קורה זה סימן שהקשר לא בשל. אני זוכרת שכשאני הייתי בצבא חברי התגייס לקורס טיס (יציאה של כל שלוש שבתות שבת רקצרה ולפני עידן הטלפונים). מי חשב להיפרד? חברי זה אגב הוא עד היום בעלי.
 
למעלה