אני? פשוט הייתי אני!
אני מרגישה את זה בכל נימי נפשי, בכל תא ותא בגופי, את החיים, כל פעם שאני מרגישה את הרגש הזה, בעוצמות שונות ומשתנות... אני מרגישה חיה. מהו הרגש הזה? יש שיכנו אותו אהבה, שמחה, אושר. זה רק כותרת. אני רק יודעת שאני מרגישה חיה. שאני מחבקת את עצמי וע"י כך את האחרים. כי כולם אני, אני כולם. הכל אחד. אני מרגישה את הרצון, הצורך , להיות נאהבת, עוד יותר, לאהוב כמו שאני יודעת ללא תנאי. אבל אני יודעת, כעת אני יודעת כמה זה מפחיד אנשים. היכולת הזאת לחבק אותם לעצום עיניים ולנדוד לתוך עולם רך ומתוק, שלא משנה מה הם, אני כל כך אוהבת. היכולת להתמסר, והכי מפחיד אותם- שהם פשוט לא צריכים לעשות דבר בשביל זה, פשוט להיות. והרי לימדו את כולם, את כולנו שאנחנו לא מספיק טובים, והנה מישהו בא ואומר- עם היתרונות והחסרונות שלכם, זה אתם, ואני אוהב אתכם. כמה פעמים הסתכלתי עליהם באהבה, שמתי על עצמי שלט ענק של- אוהבת. אז הם ברחו וראיתי זאת בכאב... ברחו בגלל שאהבתי. אז נתתי לזמן להניח את ידו, ולתת לנו לחשוב קצת ולהבין מה קרה, והוא עשה את שלו ופתאום גיליתי שיש לי חיוך על הפנים, במקום מבע ההאשמה שהיה לי פעם, כי הם הלכו כי הם פחדו. הבנתי שהפחד הוא אך טבעי, ושעלי לקבל אותם, כמו תמיד גם עם הפחד מהדבר הטהור. אז הם חזרו וסיפרו לי שעכשיו הם סולחים. לעצמם. עכשיו לאט לאט מותר... מותר להגיד את מה שצונזר, מותר להביע את כל שהלב רוצה... ועכשיו הם מבינים שגם בהם יש אהבה. הכי מצחיק שהם חושבים שאני עשיתי זאת למענם... הם לא מבינים... שאלו הם שפשוט הרשו לעצמם. אני? אני רק עמדתי מולם עם שלט ענק של "אני אוהבת" ותתמודדו עם זה! מגע הקסם
אני מרגישה את זה בכל נימי נפשי, בכל תא ותא בגופי, את החיים, כל פעם שאני מרגישה את הרגש הזה, בעוצמות שונות ומשתנות... אני מרגישה חיה. מהו הרגש הזה? יש שיכנו אותו אהבה, שמחה, אושר. זה רק כותרת. אני רק יודעת שאני מרגישה חיה. שאני מחבקת את עצמי וע"י כך את האחרים. כי כולם אני, אני כולם. הכל אחד. אני מרגישה את הרצון, הצורך , להיות נאהבת, עוד יותר, לאהוב כמו שאני יודעת ללא תנאי. אבל אני יודעת, כעת אני יודעת כמה זה מפחיד אנשים. היכולת הזאת לחבק אותם לעצום עיניים ולנדוד לתוך עולם רך ומתוק, שלא משנה מה הם, אני כל כך אוהבת. היכולת להתמסר, והכי מפחיד אותם- שהם פשוט לא צריכים לעשות דבר בשביל זה, פשוט להיות. והרי לימדו את כולם, את כולנו שאנחנו לא מספיק טובים, והנה מישהו בא ואומר- עם היתרונות והחסרונות שלכם, זה אתם, ואני אוהב אתכם. כמה פעמים הסתכלתי עליהם באהבה, שמתי על עצמי שלט ענק של- אוהבת. אז הם ברחו וראיתי זאת בכאב... ברחו בגלל שאהבתי. אז נתתי לזמן להניח את ידו, ולתת לנו לחשוב קצת ולהבין מה קרה, והוא עשה את שלו ופתאום גיליתי שיש לי חיוך על הפנים, במקום מבע ההאשמה שהיה לי פעם, כי הם הלכו כי הם פחדו. הבנתי שהפחד הוא אך טבעי, ושעלי לקבל אותם, כמו תמיד גם עם הפחד מהדבר הטהור. אז הם חזרו וסיפרו לי שעכשיו הם סולחים. לעצמם. עכשיו לאט לאט מותר... מותר להגיד את מה שצונזר, מותר להביע את כל שהלב רוצה... ועכשיו הם מבינים שגם בהם יש אהבה. הכי מצחיק שהם חושבים שאני עשיתי זאת למענם... הם לא מבינים... שאלו הם שפשוט הרשו לעצמם. אני? אני רק עמדתי מולם עם שלט ענק של "אני אוהבת" ותתמודדו עם זה! מגע הקסם
