בספר דברים,פרק כד',פסוק א' נאמר:
"והיה אם לא תמצא חן בעיניו,כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו המשנה בגטין פרק ט' משנה י' אומרת: בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו,אלא אם כן מצא בה דבר ערווה,שנאמר:"כי מצא בה ערות דבר". בית שמאי אומרים כי אפשר לשבור את המסגרת המשפחתית רק אם הבעל מצא באשה "ערוות דבר" - אם נשברה המסגרת המשפחתית לחלוטין. בית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו,שנאמר:"כי מצא בה ערות דבר”. בית הלל דורשים את הפסוק "ערות דבר" ומדגישים את המילה "דבר", במשמע: כל דבר שהוא. "אפילו הקדיחה תבשילו"-אם אין הסכמה בין בני הזוג וכל נושא הופך להיות מוקד למריבה,ייפרדו. רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה,שנאמר:"והיה אם לא תמצא חן בעיניו". רבי עקיבא, שאהבתו לרחל אשתו הייתה לסמל המסירות בין בני זוג,אינו יכול לשער שאדם יחשוב שאישה אחרת נאה יותר מאשתו. אם אדם אינו רואה את חייו עם אשתו כחיים שלמים ייפרדו. בתפיסה של הנצרות-הקתולית ישנה תפיסה שמונעת גירושין גם אם ברור שאין תקנה למשפחה. מה שאין כן בתורה שהתירה גירושין. ועכשיו לגבי אישה מוכה,יש לך רעיון יותר טוב {חוץ מלהכין לה חלקת קבר}. אני לא רואה בכל מקרה אופצי'ה לגירושין,ממש לא. כאחת שמכירה את הנושא מקרוב אני ממש לא ממליצה על צעד זה מלכתחילה. אבל כאשר אין ברירה וכלו כל הקיצין,כאשר אין ברירה,בדיעבד אני תומכת בזה. ולענייננו: אני ממש אבל ממש לא דוגלת בשיטה של לחפור לשני בחיים. אם בא לו לספר-שיספר,תקשיב,תהווה כתף תומכת כחבר טוב. כל עוד הוא לא ביקש את עצתך-שתוק.אל תתערב.