יקרה, אני כל כך שמחה שלקחת את זה
בחיוך, אחרי ששלחתי ממש הצטערתי. חשבתי על כל אותם ימים ולילות שהייתי בכעס על עצמי בגלל שהייתי ברשת ומאיפוא החוצפה להגיב לדברייך כמו שהגבתי, ביחוד לאור הניסיון האישי הכל כך כואב? שלשום הבת שלי הייתה ברשת כל הלילה, את זוכרת שהיא בגילך? וכל כך דואגת לה שלא תיתפס גם למלכודת הזאת וכועסת על עצמי שהכרתי לה את המערכות של הפורומים והאי סיק יו, לא שלא הייתה מכירה אותן בלעדיי. בכל אופן, לגבי הכלים, אנחנו עשינו תורנות של רחיצת כלים, כל יום מישהו אחר, ולא הייתי מזכירה את זה בפורום הזה, אלמלי זה היה רלבנטי. כי זה, בגלל שהוא כמו התחייבות בין כולנו , גורם לי לקום מהמחשב כשצריך, ויכול להיות שאם נעמיד לעצמנו מסגרות חיצונית של עשייה מחייבת , כמו שלגבייך - בית ספר ולגבינו - עבודה, יכול להיות שאם היום שלנו היה מלא ביותר דברים מחייבי עשייה ולכן התנתקות מהרשת - אולי היה לנו קל יותר להיגמל, עובדה שעכשיו כשלא היה לי מחשב עשרה ימים - נשארתי בחיים - ואפילו נורמלית עדיין.....