אני נשברת...
ככה או ככה קשה לי לקבל ולהבין את המחלה הזאת. הרכבת הרים האין סופית הזאת הבולמוסים שגורמים לדיכאון והדימוי העצמי הנמוך הזה, אני צריכה להתמודד עם דבר יותר קשה שגורם למחלה להתעצם ולהחליש אותי עוד יותר ״אמא שלי״
המבט המזלזל הזה הביטויים הוא הכינויים שהיא משתמשת כמו: שאני חולת נפש, שאני זבל, שאני אוכלת את כל האוכל בבית דוחה והרבה יותר גרוע מי זה עדיף שאני יחסוך לכם את השפלות שאני עוברת!!!
המצב נהיה יותר גרוע כי אבא שלי בתאילנד ואין מי שלא יתן לה לדבר ככה הוא יקח את הצלחות מהחדר שהיא לא תראה, אז אני לבד והיא ואחותי הקטנה לא מפסיקות לרדת עלי, והימים שהמחלה תופסת פיקוד רק מתרבים וככה גם ההשפלות שלהן... אני יודעת שאני בוגרת ואני כבר צריכה לחיות מחוץ לבית אבל המודעות והטיפול במחלה גרמו לחזור הביתה למקום שאמור להיות המקלט שלי!!! איך אני גורמת לה להבין ולקבל את מה שאני עוברת אם אני לא מבינה ולא מקבלת את זה??? אני מרגישה שאני נחנקת ואין לי מקום אחר להיות בו עכשיו ואבא שלי לא יחזור שלושה חודשיים הקרובים!!!!
ככה או ככה קשה לי לקבל ולהבין את המחלה הזאת. הרכבת הרים האין סופית הזאת הבולמוסים שגורמים לדיכאון והדימוי העצמי הנמוך הזה, אני צריכה להתמודד עם דבר יותר קשה שגורם למחלה להתעצם ולהחליש אותי עוד יותר ״אמא שלי״
המבט המזלזל הזה הביטויים הוא הכינויים שהיא משתמשת כמו: שאני חולת נפש, שאני זבל, שאני אוכלת את כל האוכל בבית דוחה והרבה יותר גרוע מי זה עדיף שאני יחסוך לכם את השפלות שאני עוברת!!!
המצב נהיה יותר גרוע כי אבא שלי בתאילנד ואין מי שלא יתן לה לדבר ככה הוא יקח את הצלחות מהחדר שהיא לא תראה, אז אני לבד והיא ואחותי הקטנה לא מפסיקות לרדת עלי, והימים שהמחלה תופסת פיקוד רק מתרבים וככה גם ההשפלות שלהן... אני יודעת שאני בוגרת ואני כבר צריכה לחיות מחוץ לבית אבל המודעות והטיפול במחלה גרמו לחזור הביתה למקום שאמור להיות המקלט שלי!!! איך אני גורמת לה להבין ולקבל את מה שאני עוברת אם אני לא מבינה ולא מקבלת את זה??? אני מרגישה שאני נחנקת ואין לי מקום אחר להיות בו עכשיו ואבא שלי לא יחזור שלושה חודשיים הקרובים!!!!
