אני נשברת.........

[גילת336]

אני נשברת.........../images/Emo7.gif

זהו החלטתי להוציא פה הכל לא יכולה יותר, אני עומדת "לטבוע".... 5 שנים סבלתי התנהגות לא ראויה- לא היכו אותי לא התעללות בי אבל הייתי לבד, כל כך לבד.... כחלק מהאופי שלי סבלתי בשקט - דאגתי שמבחוץ הכל יהיה יפה ויתרתי על עצמי ונשמתי, התבטלתי מול הכל........ עד שהגעתי להחלטה- 3 חודשים "בישלתי " את זה- הייתי עם עצמי, סגרתי את הדברים, נתתי לעצמי מקום להתפרק ואז הרמתי את הראש, קמתי על הרגלים וצעקתי- די!!!! הוא צחק חשב שאני מנסה לבדוק אותו.. הזמן עשה את שלו.. הימים חלפו והוא הרגיש שאני רצינית התיק כבר נפתח, נקבע דיון יש הסכם... עד אתמול- אתמול הוא כבר היה מוכן לוותר לתת לי את כל מה שביקשתי להפוך להיות הטוב מכולם..... באיחור של 3 חודשים. מה עושים? אפשר להחזיר את הגלגל אחורה? אולי לא כדאי................. *****אני יודעת שאתה דואג לבדוק מה אני כותבת, כחלק מההתנהלות ההזויה הזאת****

 

[שרשירית]

מצטערת, רק את יכולה להחליט במקרה הזה

 

[שחR]

חסרים פרטים כדי לענות לך ברצינות

 

[פ ו ז מ ק]

את שואלת מהבחינה ה"מעשית" או מהבחינה הרגשית ?

מהבחינה המעשית - כמובן - אין בעייה. מתאר לעצמי שהולכים לבית הדין הרבני, מושכים את בקשת הגט (לדעתי אפשר גם לקבל החזר חלקי על הסכומים ששולמו בתהליך) וזה נגמר. מהבחינה הרגשית - זה כבר אופרה אחרת לגמרי. השאלה האם את מסוגלת לסלוח, ולהמשיך הלאה - להחזיר את הגלגל אחורה מבחינה רגשית - היא שאלה שרק את תוכלי לענות עליה.

 

[יוני יולי]

נדמה לי

שהגעת להחלטה וכרגע את בנסיגה כי את חשה את הקושי במימוש שלה. אבל הקושי הוא בלתי נפרד מהתהליך , חשבי שוב על הסיבות שגרמו לך לרצות להפרד .

 

[ramoni1]

../images/Emo25.gifמת עליך

 

[navy123]

../images/Emo45.gif כל מילה.....

בול

 

[מיצה נבים]

../images/Emo45.gifאני חושבת שכולנו, במקום זה או אחר, עברנו

את ההתלבטות הזו.

 

[ת פ ו Z י נ ה 4 2]

אוי זה כ"כ כ"כ מוכר....

גם הX ניסה להחזיר אותי אליו בכל דרך אפשרית - מכתבים, שלח בני משפחה שידברו איתי, התקשר בלי סוף, אפילו הגיע למקום הלימודים שלי מבלי שאמרתי לו שאני לומדת בכלל (חוויה מפחידה בהחלט..).. אבל אני החלטתי שאני ככה לא חיה יותר, ואני לא מסכימה להיות קורבן של אף אחד יותר, וזה עוד כלום לעומת ההחלטה שאף אחד לא יגרום סבל לבן שלי, לילד הזה שהחיים שלו רק התחילו והיו נהרסים אם היה גדל תחת מרותו... (ההשפעה ההרסנית שלו כבר הספיקה לפגוע בו אבל לשמחתי, עזבתי בזמן). הוא לא יצליח להשתנות. לא אכפת לי אם אנשים יגידו לי שזה לא המקום שלי להגיד לך מה לעשות ואני באמת לא אומרת לך מה לעשות, אני מציגה לך את העובדות. הוא לא ישתנה אלא אם כן יבין באמת שהוא לא בסדר ושיש לו בעיה. וגם אז הדרך לשינוי ארוכה ובכלל לא מובטחת. רק אם יעבור טיפול ורק אם יפנים אותו ורק אם יאמץ דרכי התנהגות שונים ורק אם ורק אם וככל הרבה רק אם שאת נשארת עם כלום. עם ריק. אל תעשי טעות. כבר הצלחתי לגייס את הכוח פעם אחת לקום וללכת, אל תכניסי את עצמך למצב שאולי ממנו לא יהיה לך את הכוח לקום וללכת ממנו שוב. אני יודעת מה אני אומרת, הייתי שם. וגם אני נסיתי לחזור. ורבנים, ומגידי עתידות וחרטה והכול - וכלום לא עבד. תיזהרי... את עומדת בצומת מאוד רצינית בחיים שלך... תחשבי טוב טוב ותלמדי מנסיון של אחרים שנפלו ונפלו חזק.. אני אשמח לדבר איתך מעבר לזה אם תרצי במסר וגם בטלפון... ולסיום:

כי אני כ"כ מבינה מה את עוברת עכשיו...

 

[יוני יולי]

לעיתים יש חזרה לישן ולמוכר

ולא דווקא בגלל שזה כזה טוב. בדקי את עצמך שוב, ייתכן ואף תמצאי אכן סיבות ממשיות לנסות שוב או תמצאי טיעונים בעד פירוד..אבל זו כבר העבודה שלך...בהצלחה.

 

[גילי74]

הכורסה . . .

רבים מאיתנו מסתפקים בישיבה על הכורסה המאובקת. צבעיה דהויים, צורת הישיבה בה מוכרת גם אם לא נוחה, הנוף הניבט מן הכורסה ברור. לעיתים אנו מזיזים מעט את מיקומה כדי לראות זוויות חדשות, לעיתים מקטרים שהקפיצים שבורים ולא ממש נוח, יש מקומות בהם מחליטים לשנות ומחליפים את הריפוד כדי להוסיף צבע, לעיתים מודים כי הכורסה ממש לא נוחה, הקפיצים שבורים ורצים לתקן. טלאי על טלאי על טלאי. דרוש אומץ רב כדי להיפרד מהכורסה המאובקת, המוכרת, הנוסטלגית, ולהחליט לחפש כורסה חדשה. זה מפחיד. בכורסה החדשה אין רוח נוסטלגיה, אין בה ניחוחות עבר. מי שישב עליה כבר לא יישב על החדשה, והחריקות יהיו שונות מאלה שהתרגלנו אליהן שנים. אנחנו לא לגמרי מודעים לכך שהטכנולוגיות השתנו ואנחנו עברנו שינוי יחד איתן. כי ה"אולי" ומה שיש "מעבר לפינה" משתקים אותנו מפחד, מקבעים אותנו על אותה כורסה נושנה ודהויה. לעיתים נבחין גם בצבעי הריפוד, נשקע עמוק באי נוחות, נשנה זויות, אבל נמשיך לשבת בה - עד שנמות

 

[מיצה נבים]

../images/Emo13.gifמקסים.

 

[יוני יולי]

אהבתי , מסכימה עם כל מילה.

סחתיין על ההשקעה....

 

[Bubble Girl 27]

מקסים!../images/Emo140.gif

כתוב יפה ונכון...

 

[שרשירית]

ממש נהנית לקרוא אותך ../images/Emo13.gif

 

[תותים5]

תאור מדהים../images/Emo140.gif

מעולם לא חוויתי , אבל ממש נגע לי ל

 

[מיס סאנשיין]

כתבת כ"כ מקסים ../images/Emo7.gif../images/Emo9.gif

התיאור שלך ממש נופל על הפחדים שלי.

 

[cheshire9]

מצטער

לא נשמע טוב ...... לא משנים 5 שנים ברגע. לא כל כך מאמין בנסיונות שניים .... בקיצור - לחתוך. (אני יודע שכולם אומרים שאת צריכה זו שצריכה להחליט ובלה בלה בלה - אני מוסר לך את הדברים כמו שהם נראים מבחוץ אבל בלי כחל וסרק).

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

תמיד

אפשר להחזיר את הגלגל אחורה רק תקחי בחשבון שלעולם הוא לא יחזור להיות מונח באותה הנקודה בדיוק לכן דעתי היא שתמשיכי קדימה

 

[Bubble Girl 27]

אני חושבת שכולנו עברנו את זה

אצלי הוא ניסה ממש על ההתחלה וגם אחרי שנה.. כל כמה זמן הוא בודק דופק... וכשאני אומרת לו לא הוא צוחק ואומר בדקתי אותך כי אני בטוח שאת עדיין אוהבת אותי את לא יכולה בלעדיי ואת תישברי יום אחד. אז זהו שלא... אני בדיעה שאם החלטת ללכת וכבר נעשו צעדים לא לחזור אחורה... אבל דעתי לא חשובה אלא ההרגשה שלך. אם את אוהבת אותו וחושבת שיש מקום לשיפור ולהיות יחד אז קדימה! אבל אם את התקדמת ולא אוהבת ולא מרגישה שזה נכון לך... תמשיכי בשלך עם הראש מורם! אל תישברי את יותר חזקה ממה שנדמה לך!