"אני נון-קונפורמיסט כמו כולם" - שאלון היכרות.

KallaGLP

New member
זה משרת את הצורך לעשות דווקא,

אבל בצורה חסרת אבחנה, ברמה של ילד קטן וחסר בינה.
 

evanescent

New member
אני מבינה שאת לא יכולה להזדהות עם צורך כזה

אבל משהסכמנו שיש למישהו כזה צורך (אפילו שלך אין) איך את יכולה לדעת כמה הוא יסבול אם הוא לא יממש אותו? את כאילו קובעת שמבחינת הסבל הקונפורמיסט עושה הכרעה משתלמת לו והאנטיקונפורמיסט לא, אבל איך את יכולה לדעת?

ועוד דבר, במקרה שהקונפורמיסט לא סובל מלהיות כמו כולם כמו שתארת בנימוק אז קשה בכלל לקרוא לו קונפורמיסט. בהגדרה הקונפורמיסט עושה דברים מהסיבה שהוא רוצה להיות כמו כולם, למרות שהדברים לא נוחים לו. אם אין לו בעיה מיוחדת עם הדברים אז זה לא מתאים להגדרה כי חלק מהסיבה שהוא עושה אותם היא שאין לו בעיה איתם ולא רק כי כולם עושים.
 

KallaGLP

New member
אני לא מכחישה את הצורך, אני רק חושבת שלדעתי הוא ילדותי

ולא בריא. באשר לקונפורמיסט - שוב, אם הוא בכלל לא סובל ברור שזה לא עניין של קונפורמיזם. אך אם הוא סובל, אך לא מספיק בשביל להילחם על זה, אם המלחמה היא טרחה גדולה מדי עבורו מכדי להילחם על העקרונות שלו, אז הוא כן קונפורמיסט. הגבול כאן לפעמים לא לגמרי ברור, אני מסכימה, אך הוא עובר איפשהו.
 

evanescent

New member
נעמיד אחד מול השני

הקונפורמיסט אומר: לי יש צורך להיות כמו כולם ואני מממש אותו בלי קשר למה שאני באמת חושב על המעשה (אם זה עם קשר הוא אינו קונפורמיסט).

האנטיקונפורמיסט אומר: לי יש צורך להראות שאני אחר מכולם ויכול לעשות דברים שונים ואני מממש אותו בלי קשר למה שאני באמת חושב על המעשה.

אז מה שאת אומרת זה שהצורך להראות שאתה אחר ללא הבחנה בטיב המעשה הוא לדעתך ילדותי ואידיוטי והצורך להיות כמו כולם ללא הבחנה בטיב המעשה אינו ילדותי ואידיוטי? אז השאלה שלי היא למה? שניהם מעמידים סיבה חיצונית להיגיון של עצמם שמכריעה.
 

KallaGLP

New member
שוב, אם הם באותה מידה של גרימת אי נוחות לעצמם, אז

שניהם אידיוטים. אך ההבדל לפעמים כרוך בכך, שבחלק מהמקרים אצל הקונפורמיסט הנוחות החברתית מבטלת לפחות חלקית את אי הנוחות האישית. בעוד אנטי- קונפורמיטס, לפחות במקרה המתואר, מוותר מראש גם על הנוחות האישית (הוא הרי נורא היה רוצה סמרטפון, ממש משתוקק) וגם על הנוחות החברתית (מסתכלים עליו מוזר בגלל השוני והוא לא יכול להשתייך לקבוצות חברתיות כאלה ואחרות שמתקשרות דרך סמרטפון), וצובר את שני סוגי האי נוחות גם יחד רק כדי להפגין דווקאיות ילדותית. וכן, יש אנשים שזה באופי שלהם להזיק לעצמם ותמיד לעשות הכל הפוך, וזה לא בהכרח הופך אותם ליותר מאושרים ושלמים עם עצמם, נהפוך הוא, הם יכולים להיות ממש אומללים ועצבניים במצבים שלתוכם הם מכניסים את עצמם, אך הם פשוט לא מסוגלים להשתלט על עצמם ולפעול בהגיון. הם נשארים במצב של מרד גיל שתיים ו/או גיל ההתבגרות גם בבגרותם. לדעתי במקרים רבים הם אכן יהיו אומללים יותר מקונפורמיסטים לייט, שעושים טריידוף, לפחות במידה כזו או אחרת, בין שני סוגי אי נוחות. ברור לי שזה עניין של אופי וככה הם, אבל אולי לפחות בחלק מהמקרים עבודה על עצמם בעזרת איש מקצוע הייתה יכולה לעזור, לו רק היו מכירים בבעיה. ברור שזה נכון גם לגבי קונפורמיסטים הסובלים מאוד מהצורך שלהם לא לפעול בניגוד לציפיות החברה.
 

evanescent

New member
בדוגמא לא נאמר שהוא ממש משתוקק

נאמר שסמרטפון היה מקל עליו את החיים ושבגדול זה משהו שהיה יכול להתאים לו.

אני לא חושבת בכלליות שאנשים שעושים משהו מהסיבה שהוא שונה מהשאר הם אידיוטים. יש גם צורך אנושי להרגיש מיוחד, כמו שיש צורך אנושי להרגיש חלק מקבוצה. נניח לדוגמא זוג שרוצה שהחתונה שלו תהיה מיוחדת ולא שכפול של אחרות, ומכניס אליה דברים אחרים מפני שהם שונים ולא כי יש לו בעיה או שהוא לא אוהב את מה שיש בחתונות אחרות. לדעתי זה לגיטימי ולא אידיוטי. או מישהי שמעדיפה בגדי מעצבים סתם כי היא לא אוהבת לראות אחרות עם אותו הבגד ולא כי היא חושבת שזה יותר יפה או יותר איכותי, מבחינתי גם סבבה, לא היתי קוראת להעדפה כזאת אידיוטית אפילו שאני לא מזדהה איתה. כנראה אליה הרגשת היחוד בבגדים מדברת יותר, זה לא פחות חכם לדעתי מהעדפת ביגוד אחרת...

אבל מסכימה שיש דרגה של אי נוחות שתהפוך את ההתעקשות על משהו כמו כולם או משהו שונה מכולם לטיפשית. במקרה עם הסמרטפון לא ברור לדעתי שמדובר בכזו דרגה, תלוי בבן אדם...
 

KallaGLP

New member
קודם כל, יש הבדל בין לא לגיטימי לאידיוטי.

אף אחד לא מתווכח על הלגיטימיות כאן, ברור שזה מותר לנהוג כך. בנוסף, כמובן שהיחס לדברים כאלה הוא גם סובייקטיבי - יכול להיות שבעיניי משהו אידיוטי ובעיני מישהו אחר לא. אני תמיד אכבד בחירה של מישהו אחר, כל עוד היא חוקית ואינה פוגענית כלפי אחרים, ולא משנה מה אני חושבת עליה ברמה האישית. אני גם מרשה לעצמי להביע את דעתי ברמה העקרונית, אך לא הייתי אומרת סתם כך לאדם שהבחירה שלו אידיוטית, זה לא ענייני בכלל.
וספציפית, ברור שיש דרגות שונות. אולי הבנתי לא נכון את ההודעה שאליה הגבתי,
אך בכל מקרה התכוונתי למצב שבו אדם רוצה משהו מאוד מאוד ומוותר עליו רק כדי להיות שונה ולעשות דווקא. מותר לו, אך לדעתי זה מאוד לא חכם, בלשון המעטה. הדוגמאות האחרות שנתת הן הרבה פחות קיצוניות, כמו בגדים כאלה ולא אחרים, שאינם ממש משנים את מידת הרווחה הנפשית ואינם דורשים ויתורים מפליגים, אלא סתם עוד בחירה תלויית טעם או העדפה אישית כזו או אחרת, ברור שזה לא אידיוטי, גם אם זה לא הקריטריון שאני הייתי בוחרת על פיו.
 

evanescent

New member
כן, יודעת, ה"לגיטימי" לא היתה בחירה מוצלחת של מילה


נראה שבגדול אנחנו מסכימות, יש מקרים שגם אני אסכים שזה טיפשי, אבל יש לי הסתייגות מהכללה על המקרה שניסחת כי לדעתי יכול להיות גם מקרה שאדם רוצה משהו מאוד מאוד ומוותר עליו רק כדי להיות שונה וזה לא יהיה אידיוטי. אם יש נסיבות ספציפיות שמבחינה אידאולוגית הוא חושב שחשוב להראות גם שונות ולפרוץ אחידות ובגלל זה הוא מוותר אז זה לא אידיוטי. אני מתכוונת שיש מצבים ונסיבות שגם אני אוכל להסכים אידאולוגית שזה חשוב ולכן לדעתי זה לא יהיה אידיוטי
. כרגע לא עולה לי דוגמא טובה אבל לדעתי כן קימים במציאות גם מצבים כאלה.
 

KallaGLP

New member
מסכימה.

אבל מלכתחילה הדיבור לא היה על איזו אידיאולוגיה נשגבת, אלא על להיות שונה בכל מחיר. אישית, לא רואה בזה שום ערך מוסף, מוסרי או נעלה פרט לעצם ההתנהגות הדווקאית. כמובן, כפי שאמרת, ייתכנו גם מצבים שבהם יש ערך כזה, אך כמוך אני לא יכולה לחשוב על משהו ספציפי כרגע.
 

s i s u

New member
חחח בלדות רוק עצובות על לב שבור


בטח הסקורפיונס חח
האמת, זה מדהים איך שהנושא היחידי העצוב זה לב שבור.
מה עם...נגיד בעיות משכנתא (אין ולא יהיה לי)
 
אוי, לא. לא הסקורפיונס.

הקול של הזמר די מזעזע. אני אוהבת שלזמרים/זמרות גם יש קול יפה.
 
לבלדת רוק שאני אוהבת?

Novermber Rain
למשל.

אגב, גם אני אוהבת גראנג' (כמו האלבום Ten של פרל ג'אם או דברים של נירוונה - כלומר, גראנג' מיינסטרים שכזה).
 

s i s u

New member
שמעתי שהם עושים גירסה חדשה עם קליפ מושקע יותר מהקודם

אישית אני אוהבת רק את הסולו גיטרה של סלש בשיר הזה
&nbsp
 
תשובות רק לחלק מהשאלות

משיקולים של צנעת הפרט אני מעדיף לענות רק על חלק מהשאלות.

אין לי סמארטפון

יש לי מכשיר טלביזיה.

צפייה בטלביזיה: רוב הימים לא צופה בכלל. הצפייה שלי נקודתית לגבי משדרים ספציפיים שאני מעוניין בהם כמו שידור של תחרות ספורט, כתבה שיש לי בה עניין מיוחד מדי פעם אני צופה בתוכנית מסוימת לא באופן קבוע. לפעמים יש סדרה שמעניינת אותי במיוחד אז אני צופה בה עד שהיא מסתיימת [כרגע אין כזאת].
אבל אני מרבה להשתמש בטלביזיה כמכשיר האזנה ללא צפייה כמו רדיו. כלומר, הטלביזיה מפיקה צלילים ברקע ואני לא צופה בה. האם זה נחשב "צפייה"? אם כן, זה קורה הרבה כמעט כל יום. מדובר בערוצי מוסיקה.

לא צופה במהדורות חדשות ולא צופה בריאליטי.

עיתונות מודפסת לא קורא בכלל.

אני קורא אתרי חדשות באינטרנט כל יום ורק שם אני מתעדכן בחדשות באופן יומיומי.

קשה לי להעריך כמה שעות במצטבר. אני גולש הרבה באתר חדשות כי מדובר בדף הבית שלי לכן הרבה פעמים ביום אני מגיע לשם ועובר על הכותרות. זה קורה המון וכל יום. נכל פעם שאני מתחיל משהו באינטרנט אני עובר קודם כל דרך החדשות. השאלה כמה אני מתעכב שם תלויה בשאלה עד כמה משהו גרם לי לקרוא ולהתעניין. אני גם מבצע הרבה חיפושים בגוגל וכך מגיע לאתרי חדשות שונים. זה מאוד משתנה הדבר תלוי בשאלה מהם אירועי החדשות האקטואלים ומה מושך אותי וגם תלוי בשאלה האם אני נמצא בעיצומו של דיון שרלבנטי לגביו מידע מאתר חדשות. אבל בסך הכל אני כל יום די הרבה באתרי חדשות. אין שעות קבועות.

אני אתאיסט, לא אגנוסטי אבל גם לא אנטי דתי מקיים מנהגים מסורתיים בסיסיים לפחות באופן חלקי [ליל סדר, טקס הדלקת נרות בחנוכה, יש מזוזות בבית]. אני אוהב שחג נראה כמו חג ולא כמו יום חול. בעל זהות יהודית לאומית-ציונית ששורשיה דתיים וענפיה לאו דווקא. לדעתי יש חשיבות לזהות יהודית לאומית של עם ישראל. בעל זיקה לארון הספרים היהודי. עזיבת הארץ לא נמצאת אפילו בבדל מחשבה.

אבל אין לי בעיה לאכול אוכל לא כשר ביום הכיפורים [אבל לא "להכעיס"]

אז אם הייתי אומר רק אתאיסט וזהו ולא את שאר הדברים הדבר היה מטעה.

אני אקדמאי מקצועי. תואר שני בדרך לשלישי, יש לי פרסומים מאמרים [עם שותף] עוד מעט יוצא ספר [גם עם שותף]. מעבר לכך יש לי תואר ראשון בתחום נוסף.

מוסיקה-נוסטלגיה עברית ללא מתחרים. כל השאר הרחק מאחור. אבל בתור מוסיקת רקע בשעת עבודה אני מעדיף מוסיקה קלאסית [בשום פנים לא ג'אז]
רוב הקריאה היא במחשב. רשת האינטרנט+ מעבד תמלילים. אבל קריאה בדפוס היא לא מאוד מעטה. במקרה היום קניתי שלושה ספרים.
 

SolarFlares

New member
עונה...

1. בזוגיות כבר 8 שנים. לא נשואה ולא רוצה חתונה, אם כי כן רוצה להירשם כידועים בציבור בשביל הזכויות הפורמאליות. אם כבר הייתי מתחתנת, לא ברבנות בשום אופן.
2. יש לי סמארטפון, קיבלתי בירושה מדודה אחרי שנים בלי. תכלס, לא יכולה בלעדיו, כי יש עליו וויז, ואני בלי וויז לא יכולה לנהוג, לצערי. החלפתי פעם אחת, כשאותה דודה שדרגה את שלה ונתנה לי את הישן-החדש יותר :) (אולי הייתי משדרגת קודם, אבל אין כסף).
3. אין לי טלוויזיה מגיל 17. בשנים האחרונות הטיעון הזה כבר לא מרשים אף אחד כי כולם רואים הכל במחשב ממילא. אני צופה בתוכניות מאד מאד ספציפיות (בד"כ מצויר למבוגרים), ובקליפים ברדיט.
4-5. לא נוגעת בעיתון. לא נוגעת בחדשות. לא כותבת או מגיבה לפוסטים פוליטיים בפייסבוק :)
6. יש לי יותר מפרופיל אחד בפייסבוק, מודה. וזה הכל.
7. אני אגנוסטית. הייתי אתאיסטית במשך שנים, אבל מאז קרו דברים.
8. תואר שני בפסיכולוגיה. סיימתי תואר ראשון בגיל מאוחר מאד, אחרי 4 נסיונות כושלים.
9. אין לי "סגנון". שומעת בעיקר דברים שאפשר להגדיר כאוונגארד, אני מניחה.
10. לצערי אני לא קוראת כל כך. קצת אונליין, לפעמים מורידה ספרים.
ו-11: נקודות ציון קונפורמיסטיות אחרות: פרשתי מתיכון בגיל 16 ועשיתי בגרות אקסטרנית. לא התגייסתי לצבא למרות שכולם ניסו לשכנע אותי שזה יפגע לי בתעסוקה בעתיד (אמרתי אז שזה בולשיט וצדקתי).
 

s i s u

New member
אפשר לשאול למה התכוונת באוונגארד במוסיקה?

וגם... אילו דברים קרו במעבר מאתאיזם לאגנוסטיות?
אם לא בא לך, דפדפי.
 

SolarFlares

New member
מסובך

התפשרתי על "אוונגרד" כי אין איזשהו סגנון מוגדר. אם תשאלי את רוב האנשים יגידו שאני אוהבת "מוזיקה מוזרה". בעיקרון אני שומעת כל מיני סגנונות, אבל הטעם שלי די מצומצם בתוך כל סגנון. אזרוק כמה שמות:
Carla Bley, Tom Waits, Robert Wyatt, Art Bears, Eugene Chadbourne, Stromae, Fred Frith, Marc Ribot, Asa Chang and Junray, Ooroutaichi, Iva Bittova.
הדברים שקרו - פשוט היו לי כמה צירופי מקרים יותר מידי מוזרים בשביל שאראה בהם רק צירופי מקרים. אני מניחה שתמיד רציתי להאמין במשהו. קצת קינאתי בדתיים שיכולים להאמין בזמן שאני לא, עד שהבנתי שאני לא חייבת להאמין ב"אלוהים". בסופו של דבר אני מתפשרת על זה שאני מאמינה שיש משהו, ואני כנראה לעולם לא אדע מה הוא.
 

s i s u

New member
מכל הרשימה אהבתי (וזיהיתי) את טום וויטס ורוברט וויט


 
למעלה