אני מ ת ו ס כ ל ת!!!!
היום לקחתי את הילד מהצהרון,הוא היה ניראה כועס ועצבני.שאלתי אותו מה קרה,והוא ענה שכולם מרביצים לו בצהרון.דיברתי עם הגננת והיא אמרה שהוא זה שמתחיל עם כולם,מרביץ,לוקח דברים,ולכן הם מחזירים לו. התחלנו ללכת לכיוון הבית ואני שוחחתי איתו שלא כדאי להרביץ וכ`ו.. ואז פתאם הוא עזב לי את היד והחל לרוץ..קראתי אליו שיחזור אבל הוא ברח רחוק רחוק. התחלתי לרוץ אחריו אבל הוא רק התרחק יותר ויותר.בשלב מסוים הפסקתי לרוץ ונשארתי לעמוד במקום.הוא ראה שאני נעצרת והפסיק לרוץ.הוא היה במרחק גדול ממני ולא רצה לחזור. עמדתי חסרת אונים,לא ידעתי מה לעשות.התחלתי לבכות ממש כמו ילדה קטנה והוא מצחקק לעצמו. ככל שהתקרבתי אליו הוא התרחק. התקשרתי לאחי שיבא לעזור לי.אחי הגיע לאחר כמה דקות ולקח את הילד. הוא שאל אותו:למה ברחת לאמא? אז הוא ענה:כי פחדתי שהיא תרביץ לי.. אני הייתי בהלם מהתשובה. כולה דיברתי איתו שלא ירביץ לחברים.. אני פוחדת שהוא יברח לי שוב, הוא קלט שזה מאיים עלי ואני נורא נבהלת שהוא בורח.. מה עושים? איך מגיבים?תענו לי מהר לפני שאני מ ת פ ו צ צ ת!!!
היום לקחתי את הילד מהצהרון,הוא היה ניראה כועס ועצבני.שאלתי אותו מה קרה,והוא ענה שכולם מרביצים לו בצהרון.דיברתי עם הגננת והיא אמרה שהוא זה שמתחיל עם כולם,מרביץ,לוקח דברים,ולכן הם מחזירים לו. התחלנו ללכת לכיוון הבית ואני שוחחתי איתו שלא כדאי להרביץ וכ`ו.. ואז פתאם הוא עזב לי את היד והחל לרוץ..קראתי אליו שיחזור אבל הוא ברח רחוק רחוק. התחלתי לרוץ אחריו אבל הוא רק התרחק יותר ויותר.בשלב מסוים הפסקתי לרוץ ונשארתי לעמוד במקום.הוא ראה שאני נעצרת והפסיק לרוץ.הוא היה במרחק גדול ממני ולא רצה לחזור. עמדתי חסרת אונים,לא ידעתי מה לעשות.התחלתי לבכות ממש כמו ילדה קטנה והוא מצחקק לעצמו. ככל שהתקרבתי אליו הוא התרחק. התקשרתי לאחי שיבא לעזור לי.אחי הגיע לאחר כמה דקות ולקח את הילד. הוא שאל אותו:למה ברחת לאמא? אז הוא ענה:כי פחדתי שהיא תרביץ לי.. אני הייתי בהלם מהתשובה. כולה דיברתי איתו שלא ירביץ לחברים.. אני פוחדת שהוא יברח לי שוב, הוא קלט שזה מאיים עלי ואני נורא נבהלת שהוא בורח.. מה עושים? איך מגיבים?תענו לי מהר לפני שאני מ ת פ ו צ צ ת!!!