במידה והאינפלציה הגבוהה נובעת מהדפסת כסף שלאני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
אבל..במידה והאינפלציה הגבוהה נובעת מהדפסת כסף של
הממשלה, או מהורדת ריבית מאסיבית.
הדפסת כסף של הממשלה לא תמיד מטרתה למנוע האטהאבל..
מה שציינת הן פעולות שמנסות למנוע את האטת הכלכלה.. שעל הדרך יוצרות אינפלציה. אינפלציה והאטה לא קצת נוגדים אחד את השני?
אולי סטגפלציה?אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
אני אסביר את עצמיאולי סטגפלציה?
מי קבע שיש האטה ?אני אסביר את עצמי
האמריקאים הולכים להאטה(או אולי כבר נכנסו אליה). עם זאת, כל הזמן נשמעים דיבורים על דאגה מאינפלציה.. לא לגמרי ברור לי השילוב.
כמה דבריםמי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
מה זאת אומרת מה זו ההאטה? זה ברורמי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
נתוני הצמיחה בארה"ב, למשלמי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
בנקודותאני אסביר את עצמי
האמריקאים הולכים להאטה(או אולי כבר נכנסו אליה). עם זאת, כל הזמן נשמעים דיבורים על דאגה מאינפלציה.. לא לגמרי ברור לי השילוב.
תודה לך!בנקודות
בועת הנדל"ן / סאבפריים / היפראשראי התפוצצה. כתוצאה מכך לווי משכנתאות נכנסו לקשיים ולא מחזירים הלוואות. כתוצאה מכך מוסדות פיננסיים וכל מי שקנה מהם מוצרים המבוססים על כך בצורה ישירה או עקיפה, או קשור אליהם, נכנס להפסדים. כתוצאה מכך נוצר מחנק אשראי כאשר גופים דורשים ריבית גבוהה יותר על הכסף שלהם. הפד מנסה להקל על המצב, על ידי הורדת הריבית. הורדת הריבית גורמת להחלשות הדולר. למה לשים כסף באג"ח דולרי אם אפשר לקבל יותר באג"ח אירופאי לדוגמא. ארה"ב היא יבואנית שאינה יודעת שובע. החלשות הדולר תורמת לעלייה במחירים של מוצרים מיובאים אחרים ומעלה את האינפלציה. מנגד סחורות מתחזקות גם בלי קשר לירידת הדולר ועוד מעלות את האינפלציה. בוש מזריק כסף לשוק כדי לשמר את הערך האמריקאי העליון של shop till you drop ועוד מעלה את האינפלציה. או בקיצור, הממשל והפד מנסים לדחות את הקץ (שמשמעותו ירידה בצריכה וירידה ברמת החיים של האזרחים ועלייה באבטלה) על ידי צעדים פיננסים. זה לא בא בחינם, התשלום הוא אינפלציה. ככל שהאינפלציה עולה כך הבחירה של הפד קשה יותר. האם להמשיך להוריד את הריבית ולהסתכן בהשתוללות אינפלציונית או לעצור / להעלות את הריבית כאשר התשלום יהיה סביבה פיננסית קשה יותר לחברות ולפרטים. אם הבעיות היו קלות, הורדת הריבית היתה פותרת את ההאטה בלי להיכנס לאינפלציה. אם הבעיות קשות והממשל / פד ממשיך להזריק כסף, תקבל גם אינפלציה וגם האטה.
שאלה לקרלטוןבנקודות
בועת הנדל"ן / סאבפריים / היפראשראי התפוצצה. כתוצאה מכך לווי משכנתאות נכנסו לקשיים ולא מחזירים הלוואות. כתוצאה מכך מוסדות פיננסיים וכל מי שקנה מהם מוצרים המבוססים על כך בצורה ישירה או עקיפה, או קשור אליהם, נכנס להפסדים. כתוצאה מכך נוצר מחנק אשראי כאשר גופים דורשים ריבית גבוהה יותר על הכסף שלהם. הפד מנסה להקל על המצב, על ידי הורדת הריבית. הורדת הריבית גורמת להחלשות הדולר. למה לשים כסף באג"ח דולרי אם אפשר לקבל יותר באג"ח אירופאי לדוגמא. ארה"ב היא יבואנית שאינה יודעת שובע. החלשות הדולר תורמת לעלייה במחירים של מוצרים מיובאים אחרים ומעלה את האינפלציה. מנגד סחורות מתחזקות גם בלי קשר לירידת הדולר ועוד מעלות את האינפלציה. בוש מזריק כסף לשוק כדי לשמר את הערך האמריקאי העליון של shop till you drop ועוד מעלה את האינפלציה. או בקיצור, הממשל והפד מנסים לדחות את הקץ (שמשמעותו ירידה בצריכה וירידה ברמת החיים של האזרחים ועלייה באבטלה) על ידי צעדים פיננסים. זה לא בא בחינם, התשלום הוא אינפלציה. ככל שהאינפלציה עולה כך הבחירה של הפד קשה יותר. האם להמשיך להוריד את הריבית ולהסתכן בהשתוללות אינפלציונית או לעצור / להעלות את הריבית כאשר התשלום יהיה סביבה פיננסית קשה יותר לחברות ולפרטים. אם הבעיות היו קלות, הורדת הריבית היתה פותרת את ההאטה בלי להיכנס לאינפלציה. אם הבעיות קשות והממשל / פד ממשיך להזריק כסף, תקבל גם אינפלציה וגם האטה.
הם כבר נאלצים להנמיך אותהשאלה לקרלטון
תיארת מצב שבו יתקיימו אינפלציה והאטה סימולטנית. האם מצב כזה יכול להמשך לאורך זמן? או שמא לווי המשכנתאות שנכנסו לקשיים יחיו בבועה לזמן קצוב, וזו תתפוצץ מהר מאוד ותגרום לכך שיאלצו להנמיך את רמת חייהם?
הנקודה שלך נכונה מיסודהאני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציהאני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
אני מציע לך להתרענן על המושג 'מלכודת נזילות'האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה
אבל בטעות מכנים עליית מחירים כאינפלציה עלייות המחירים אינן קשורות להאטה העולמית - הן קשורות בעיקר להתמעטות משאבים מול התרבות בצרכנים עליית מחירי האנרגיה בחדות גרמה לזינוק במחירי המזון לבקר ובעלי חיים (בשל הפיכת תירס למקור להפקת אנרגיה - תחליף לדלק) ואלו כמובן מייקרים את עלויות הייצור של מוצרי מזון רבים. עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית. ככל שעלות החיים תתייקר יהיה פחות אינטרס להביא ילדים רבים (אלק...) ולכאורה השוק יגיע לשווי משקל חדש. בינתיים בני האדם ממשיכים להתרבות ברב מדינות העולם ולכן ברור שאנו רחוקים עדיין ממצב שווי משקל במחירי חומרי הגלם. ההשפעה של מיתון עולמי תביא כמובן להתמתנות בביקושים לאנרגיה אבל כמובן שהמיתון לא יפתור את הבעייה האמיתית - יהיה זה רק הורדת חום זמנית. לכן בכל העולם כיום קיימת מגמת הורדת ריבית (אשר נראית לחלק מהאנשים לא הגיונית - אלק יש אינפלציה) , הורדה זו באה לעזור לכלכלות כאשר את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות.
איזה שטוית מדהימות, אלוהים אדיריםהאטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה
אבל בטעות מכנים עליית מחירים כאינפלציה עלייות המחירים אינן קשורות להאטה העולמית - הן קשורות בעיקר להתמעטות משאבים מול התרבות בצרכנים עליית מחירי האנרגיה בחדות גרמה לזינוק במחירי המזון לבקר ובעלי חיים (בשל הפיכת תירס למקור להפקת אנרגיה - תחליף לדלק) ואלו כמובן מייקרים את עלויות הייצור של מוצרי מזון רבים. עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית. ככל שעלות החיים תתייקר יהיה פחות אינטרס להביא ילדים רבים (אלק...) ולכאורה השוק יגיע לשווי משקל חדש. בינתיים בני האדם ממשיכים להתרבות ברב מדינות העולם ולכן ברור שאנו רחוקים עדיין ממצב שווי משקל במחירי חומרי הגלם. ההשפעה של מיתון עולמי תביא כמובן להתמתנות בביקושים לאנרגיה אבל כמובן שהמיתון לא יפתור את הבעייה האמיתית - יהיה זה רק הורדת חום זמנית. לכן בכל העולם כיום קיימת מגמת הורדת ריבית (אשר נראית לחלק מהאנשים לא הגיונית - אלק יש אינפלציה) , הורדה זו באה לעזור לכלכלות כאשר את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות.
תשובותאיזה שטוית מדהימות, אלוהים אדירים
האוכלוסיות הכי עניות הרי מולידות ערימות של ילדים, זה דפוס מובהק גם בארץ וגם בעולם - איך זה בשביל התיאוריה המבריקה שלך של אם לא יהיה כסף יהיו פחות ילדים ובעיות העולם תפתרנה??! "עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית." גדולנחרוט על דגלנו: ייקור עלות המחייה! ייקור עלות המחייה! "את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות." וואלה, חשבתי שעליות המחירים כל כך חיוניות לכלכלה? אז למה צריך לפתור אותן? שוב - למה צריך לפתור משהו שהוא חיוני לכלכלה לכל הרוחות? הוא חיוני? אז צריך לפתור אותו? למה? צריך לברך עליו שלוש פעמים ביוםובאילו דרכים נפתור? בהגבלת הילודה כמו בסין אולי ? (אופס, בוא נשים בצד את העובדה הלא נוחה שבמדינה היחידה בה הוגבלה הילודה יש את העלייה הכי משמעותית בצריכה, כדי שלא נפגום בתיאוריה המבריקה שלך?) בחיי, אתה כל כך קורע שיורדות לי דמעות.. תחזור, תחזור לפמפם אג"חים, בזה אני מקווה שהולך לך יותר טוב מאשר בפרשנות מאקרו כלכלית...
אני רואה שאתם מבינים פה בכלכלה יותר מאשרתשובות
א. זה לא אומר שהגרף לינארי - יכול להיות שבמצב של מצוקה ממש אמיתית הן יולידו פחות. אבל אתה צודק - לא בטוח שזה יפתור את הבעיה... ב. הכוונה היא, שעליית מחירי חומרי הגלם משקפת מחסור בחומרי גלם, שלמעשה משמעותו שלא כל בני האדם יוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה כמו שרצו. העליה חיונית כדי לאזן את הכלכלה, אבל לטווח הארוך היה רצוי שיהיו פחות אנשים על פני הכדור וכך יהיו יותר חומרי גלם לכל אדם. ג. לגבי סין - גם בהודו שלא הגבילה את הילודה יש עליה חדה בצריכה. העליה בצריכה קורה מ-2 סיבות: 1. יש יותר מדי אנשים על הכדור. (יש הרבה מזלגות שמנסים לאכול מן העוגה, באופן כללי) 2. עד עכשיו, חלק קטן מהם נהנו מהאפשרות לקבל את כל חומרי הגלם העודפים. למשל, סינים אכלו 30 ק"ג בשר לשנה ואמריקאים 120 ק"ג, וכך אמריקאים בזבזו הרבה יותר משאבים חקלאיים לטובתם, על חשבון הסינים. היום, גם סינים והודים מייצרים מוצרי תעשיה והייטק, כך שהמערב כבר אינו יכול לדחוף במרפקיו הגסים את *כל* המתחרים על העוגה. בנוסף, צריך לזכור שאי אפשר להגדיל את העוגה, כי חומרי הגלם מוגבלים. אפשר לפתור את הבעיה ע"י סילוק בעיה מס' 1 או בעיה מס' 2. מה שצריך להכניס לראש הוא, שככל הנראה, מרגע שסיבה 2 התחוללה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. מה שכולם מנסים לעשות הוא להחזיר למערב את היתרון שלו (בועת ההיטק והנדל"ן בשנים האחרונות), מה שלא מחזיק מים. מה שכן צריך לעשות, הוא לטפל בסיבה 1. כמובן, שכרגיל, רוב הרעיונות שלי בכיוון הם פשוט ציטוט וחזרה על מה שslonimi כותב בבלוג שלו, שעליו כבר המלצתי כמה פעמים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.