אני מתההההה

gil2739

New member
amitmom התחרפנת ?

ככה שומרים על קשר זוגי ? תאמיני לי להרוס קשר זה מאד קל, גם להיות צודק ולהטיף מוסר לאנשים אחרים זה מאד קל. אבל ככה לא בונים קשר. לדוגמא, אם שתיל גודל קצת עקום, לא מפסיקים לו את המים בתור עונש, אלא נותנים לו מקל ועוזרים לו לגדול ישר. כאשר יש בעיות בחיי הנישואים, ולכמעט כולם יש, זה כנראה סימן שצריך להשקיע יותר, לתת יותר תשומת לב. נכון שזה קשה ויש ילדים ולהחזיק בית ועוד הרבה דאגות, אבל זה עדיין יותר טוב מאשר להיות לבד. אז לפני שאת נותנת עצות כאלה "חכמות", תחשבי קצת ואולי גם תביעי סולידריות בדרך אחרת.
 

amitmom

New member
תסלח לי מאוד מר גיל היקר../images/Emo46.gif

מעולם לא התימרתי להיות יועצת בעניני משפחה אבל כשאישה כותבת כאן שהבעל "המקסים" שלה מעדיף את אמא שלו על פניה ועל פני ילדיהם המשותפים בעיני זה פשוט גועל נפש ממדרגה ראשונה. למה לכל הרוחות היא צריכה להשאר בבית לבד עם 2 ילדים קטנים והאדון ברוב חוצפתו מבקש ממנה לא לריב איתו ומוסיף שלאחיות שלו יש ילדים..ולו אין ילדים? אני לא חושבת שאישה צריכה להתכופף לרצון בעלה כל פעם שלא מתאים לו או כל פעם שלא בא לו. הם ביחד בנישואים. יחד עשו ילדים ועם כל הכבוד שישב על התחת שלו איתה ועם ילדיהם בביתם ושיהיה לו את הביצים לומר לאמא שלו שהיא מוזמנת אליהם כי הוא לא יעזוב את אשתו וילדיו. מענין אותי לדעת מה היה קורה אם אשתך היתה אומרת לך "תשמע, אני משאירה אותך לבד עם הילדים..תתמודד! אני אצל אמא שלי". אני חייבת להוסיף שכזו צרות מוח לא ציפיתי מאף אחד. לך מאוד קל להגיד..לכי תשלימי, לכי תתכופפי, לכי תבטלי את עצמך. למה הבעל שלה לא חושב עליה למה האישה תמיד צריכה להיות המפשרת, המוותרת, זאת שבולעת את כל הצפרדעים. עיצה לי אליך..תיקח שיעור פרטי או 2 מעציון בנושא תרבות דיבור, הבעת דיעה וכבוד כלפי התא המשפחתי.
 

gil2739

New member
AMITMOM ../images/Emo105.gif

אני לא מנסה להצדיק את הבעל. אלא אני טוען שלהתנהגות של הבעל כנראה יש שורשים קודמים ועל גילה קודם כל, לעניות דעתי, לחזק את הקשר הזוגי. אם לפי דעתך, צעדים כאלה, הם לא לקיחת יוזמה אלא: התקפלות, התכופפות, כניעה - כנראה שהמושגים שלך ביחס לקשר הזוגי יותר קרובים למושגים של מלחמה. חוץ מזה, אם בולעים צפרדעים בסוף הבטן מקרקרת
 

omizu

New member
גיל היקר האם יכול להיות שאתה מקרין

מתסכוליך האישיים על הבנות בפורום?! האם חשבת על האופציה המדהימה שאם מהתחלה יש בעיה שכולם יהיו באותו הבית אז כנראה שיש כאן משהו רקוב מלחתחילה?! לא חכמה גדולה אני אבל דבר אחד כבר למדתי כשיש בעיות בין בני הזוג שקשורות למשפחה הרחבה זה לרוב כי בן הזוג ששייך לאותה המשפחה מביא איתו משהו לתוך הבית אחרת זה לא היה נוצר. אחרת מה היתה הבעיה שהיא תתארח אצלם בזמן מלחמה?! לגביך, אם בת הזוג שלך הזניחה או פגעה בך אני משתתפת בצערך. האם אתה מסוגל לשים מראה מול הפרצוף ולהודות גם בחלק שלך? ואיך עברה עליך הלידה? כאב? שינויים בגוף? הורמונים משתוללים? חוסר שינה? איבוד עצמאות? או שפשוט המשכת לקום כל בוקר ללכת לעבודה וריחמת על עצמך כי אין לה אנרגיות אליך? יכול מאד להיות שטעיתי לגביך ואם כן אני מתנצלת מראש.
 

gil2739

New member
תחשבי על מציאות מורכבת

את מדברת על צדק ואני מדבר על בניית קשר. הקשר עם בת הזוג שלי ממש מצוין כי היה לנו את המזל לבצע את הבחירות הנכונות בחיינו. אבל אני יכול לומר לך שאני ממש משקיע את הנשמה ואשתי יודעת את זה. החמות בהתחלה נסתה להפריע, אבל אני תמיד הקשבתי לה בנימוס, אבל בסוף עשיתי מה שרציתי. כמובן שגם קבעתי גבולות ברורים אבל בעדינות. מדבריך משתמע הרבה כעס וחבל, אני לא חושב שכעס וצדק הן הדרכים לפתור בעיות בחיים הזוגיים.
 

omizu

New member
לא הבנתי מה היא מציאות מורכבת

וביקורת לא תמיד מבטאת כעס. אם מעניין אותך ענייני האישי אשתף אותך בזה שמסתכל בעיני לקבל את העובדה שיש הורים שאינם יודעים לפרגן ולשמוח בחלקם על כי יש להם ילדים ונכדים בריאים. האם לא למדתי לחיות עם מציאות זו? אני חיה את חיי ומי שאינו רוצה בטובתי אין לו מה לחפש בסביבתי, חיי יכולים להתנהל היטב כפי שהתנהלו גם קודם לכן וגם כך לו הייתי יכולה להוסיף עוד כמה שעות ליממה זה לא היה מזיק........ לצערי הצד השני (משפחתו של בעלי במקרה זה) לא תמיד מכבדת סטטוס קוו זה, אך עם הזמן יכולת ההתמודדות גם עם זה הולכת ומשתפרת.. הרי בסופו של דבר תמיד צריך לזכור שכל אחד אחראי למה שהוא נושא עמו ולא יכול להפיל אחריות על מישהו אחר, כל אדם אחראי לחייו ולילדיו. לא חושבת שאתה מדבר על קשר ואני על צדק, כל אדם הוא אדם בעיני עצמו לדעתי גם בקשר זוגי, אפשר להגדיר ציפיות אך אינך יכול לקבל בכוח יחס או כל דבר אחר. אחריות לגבי ילדים זהו נושא שאין עליו עוררין לדעתי ואני משתתפת בצערם של כל הילדים שהוריהם אינם מוכנים לעשות כפי יכולתם בשבילם (לא מדברת על יכולים!) זהו, מספיק ארוך להיום.
 

omizu

New member
לא הבנתי מה היא מציאות מורכבת

וביקורת לא תמיד מבטאת כעס. אם מעניין אותך ענייני האישי אשתף אותך בזה שמסתכל בעיני לקבל את העובדה שיש הורים שאינם יודעים לפרגן ולשמוח בחלקם על כי יש להם ילדים ונכדים בריאים. האם לא למדתי לחיות עם מציאות זו? אני חיה את חיי ומי שאינו רוצה בטובתי אין לו מה לחפש בסביבתי, חיי יכולים להתנהל היטב כפי שהתנהלו גם קודם לכן וגם כך לו הייתי יכולה להוסיף עוד כמה שעות ליממה זה לא היה מזיק........ לצערי הצד השני (משפחתו של בעלי במקרה זה) לא תמיד מכבדת סטטוס קוו זה, אך עם הזמן יכולת ההתמודדות גם עם זה הולכת ומשתפרת.. הרי בסופו של דבר תמיד צריך לזכור שכל אחד אחראי למה שהוא נושא עמו ולא יכול להפיל אחריות על מישהו אחר, כל אדם אחראי לחייו ולילדיו. לא חושבת שאתה מדבר על קשר ואני על צדק, כל אדם הוא אדם בעיני עצמו לדעתי גם בקשר זוגי, אפשר להגדיר ציפיות אך אינך יכול לקבל בכוח יחס או כל דבר אחר. אחריות לגבי ילדים זהו נושא שאין עליו עוררין לדעתי ואני משתתפת בצערם של כל הילדים שהוריהם אינם מוכנים לעשות כפי יכולתם בשבילם (לא מדברת על יכולים!) זהו, מספיק ארוך להיום.
 

gabyk

New member
לשורשים הקודמים

קוראים בשם המפורש "תסביך אדיפוס". ה"תינוק" לא יכול לעזוב את אמו גם כאשר לו עצמו יש ילדים. סליחה, מנסיון אישי, אין כאן מה לפרגן ולחזק את הזוגיות. מי שצריך לחזק את הזוגיות זה ה"תינוק" לידיעתך, מנסיון, זה רק הולך ומחמיר עם השנים המחלה הזאת. ואני לשמחתי סגרתי את הבסטה שלנו בגלל שהוא לא ידע מה סדר העדיפויות בחיים. בעדיפות ראשונה !!! אשתו והילדים. ואיפה לדעתכם הוא גר היום-עם אמא כמובן !
 

amitmom

New member
גיל, מדבריך נשמע שאתה אכן מצדיק את

הבעל. אני שואלת שוב..למה על האישה לוותר כל הזמן? למה זה מובן מאליו שהוא יכול לפנות לעיסוקיו אבל היא צריכה להשאר בבית עם הילדים? או לקבל את דבריו כחוק בל יעבור? המושגים שלי ביחד לקשר זוגי הם מאוד נכונים. בין בעלי וביני אין שום מלחמות. הוא יודע שאני לא סובלת את המשפחה שלו וגם הם לא אותי וככה זה ישאר אנחנו במונחי שלום קר עם משפחתו ותו לאו. אני פמיניסטית בנשמתי ולא מוכנה לשמוע שהאישה "נחותה" מהבעל ואם זה נחשב בעיניך כלקוי..אז הבעיה היא לא אצלי. אני רואה בנישואים מחויבות הדדית. לא מקובל עלי שהגבר ילך ויעשה מה שבא לו והאישה הקטנה תשב בבית ותחכה להוד מעלתו שיואיל להתפנות מעסוקיו. נישואים זה שותפות ואם הבעל של גילה לא מבין את זה אז יש לו בעיה. גילה לא צריכה "לתקן" את המעוות כי אני לא חושבת שהיא ביקשה משהו יוצא דופן מבעלה. האדון בחר בה, נשא אותה לאישה, הוליד איתה ילדים ועכשיו כשיש מצב לחוץ הוא צריך להיות איתה בביתם לא בגלל שהיא מבקשת אלא בגלל שהיא אשתו ואם ילדיו ומגיע לה את הכבוד הראוי לה בתור אחת שכזו. אני חושבת שהמושגים שלך מעט לקויים. תענה לי עם יד על הלב..היית משאיר את אשתך לבד במצב מתוח ולחוץ שכזה? היית מרגיש נפלא אם היא איתה עוזבת אותך עם הילדים והולכת להיות עם אמא שלה? אני יודעת שהתשובה היא שלילית. אז למה לכל הרוחות אתה חושב שגילה צריכה לוותר ולהתפשר. איפה הבעל שלה בענין הזה? האם הוא מתחבא מאחורי הסינור של אמא שלו?
 

gil2739

New member
זה לא קשור לפמיניזם ../images/Emo188.gif

ואם את הבנת מדברי שאני מצדיק את הבעל - מצטער, כנראה לא הבנת מה כתבתי. איפה בדיוק כתבתי שהאישה נחותה מהבעל ? (אין ציטוט כזה) איפה כתבתי שנישואים הם לא מחויבות הדדית ? ואיפה כתבתי שלא מגיע לה כבוד בתור אדם ? מה שכן כתבתי . יעצתי, בניגוד לכמה נשמות 'טובות', שלא כדאי לפתוח במלחמת עולם על מי צודק ומי לא, אלא להפעיל חוכמה ושיקול דעת ולמצוא את השורשים של הבעיה ולא להחמיר אותה. כמו כן, המציאות מורכבת, מדובר כנראה באמא חולה, בת 80, לפי מה שגילה כתבה, שלא כל כך שולטת במה שהיא אומרת, לא כל כך בריאה, המצב הביטחוני עושה את שלו ובעלה של גילה מנסה לעזור. האם יכל להיות פתרון יותר טוב ? תשאלו את גילה. לפני שמייעצים לפתוח במלחמות עולם, מהנסיון "המוצלח" שלכם עם משפחתו של הבעל שלכם כדאי לספור עד עשר ולפעול בחוכמה.
 
האמת - נשמע לא טוב

מקריאת דבריך יש לי תחושה שבעלך אוהב את אמא שלו אך לא ברור לי מה לגביך ולגבי הילדות. אני לא הייתי עוברת על סדר היום על דבר כזה (אפילו רק הרעיון עצמו היה מדליק אצלי את הפתיל...).
 
תני לי להבין...

את תהיי לבד בבית עם תינוקת וילדה קטנה אבל "לאחיות שלו יש ילדים ויש סדר עדיפות"? בוקר טוב גילה...גם לך יש ילדים, גם אצלכם צריך להיות סדר עדיפות....
 

גילה25

New member
כן הוא ביקש שאני לא יריב איתו

אני מתה מפחד. יש לו אמא בעיתית. והוא יודע את זה.
 
אני חייבת לומר עוד משהו קטן

אני יודעת שאת מנסה פה להלך בין הטיפות אבל אני חושבת שאיש שבונה לעצמו בית (קרי-את ובנותייך) צריך לשמור את הפקדון הנפלא הזה בצמר גפן. לא צריך להווצר כאן ריב, אני רק חושבת שאם חמותך רוצה שמישהו יהיה איתה, גם אם סיבותיה מוצדקות, היא זו שצריכה לבוא אליכם משום שאני לא רואה איך אשה תטפל בשני ילדים קטנים כשהיא עצמה תחת לחץ. אז ש"תסבול" מעט, בשעת דוחק כולם סובלים ואין שום סיבה שבעולם שאת ההרפתקה הזו תעברי לבד. אם לא נוח לה אצלך שתלך לבנותיה שאצלן יש "סדר עדיפות" לא ממש צריך לריב על זה, בנותיך הן בנותיו!!!!
 

גילה25

New member
אני מסכימה איתך

הבעייה שחמותי חושבת רק על עצמה. ובעלי יודע את זה.
 
אני לא מבינה

אם היא בעייתית וזה ידוע, למה מגיע לך להשאר לבד? האם היא בעייתית רק לבן שלה? מה עם הבנות שלה? סליחה, אבל זה נשמע לא טוב ואני במקומך לא הייתי שותקת אלא מודיעה לבעלי שהבנות הן גם שלו ולכן חובתו היא קודם כל בבית שלו. הבעל אמור גם לשמש לך למשעת בשעת לחץ ומצוקה. נראה לי שסדר העדיפויות של בעלך קצת (הרבה) פגום.
 

arem12

New member
אז מה אם היא בעייתית?

שימצא לה סידור,מה הקטע? בעלי אמר שהוא יאטום לנו חדר אבל בגלל עבודתו יש חשש שבכלל בלילה הראשון של המילחמה אם תהיה הוא לא יהיה כאן איתי,ובכללית הוא מעדיף לשלוח אותי מהבית עם הילדים כמובן,אתמול אמא שלו התקשרה בוכה ואני אמרתי לו שילך לאטום לה את הבית (ואם אפשר גם את הפה)
אבל אם אני נישארת בבית חסר לו ללכת אליה או להביא אותה אלינו,במיקלט אחד עם חמותי? עדיף סאדם והטילים שלו
(למי שלא זוכר חמותי שכנה שלי) גילה תמצאי פיתרון לעניין אם את אמורה להישאר לבד שיממן לך נסיעה לאילת או משהו כזה עם הבנות. והאמת שאני הייתי משאירה אותו קכבוע אצל אמא שלו אבל אני לא אומר לך לעשות זאת. תהיי חזקה אני איתך
 

גילה25

New member
הלוואי שאת הפה של חמתי היה אפשר

לאטום. אז חצי מהבעיות שלי לא היו . איין לי בעייה ללכת למשפחה שלי. הבעייה אני לא רואה את עצמי מחוץ לבית מסתדרת עם תינוקת יותר מיום או יומים.
 

gozala

New member
גילה: "חמותי" כמו "אחותי" ../images/Emo8.gif

חמתי
זו
"החמה שלי" כלומר:
"השמש שלי"
 
למעלה