אני מתאבדת..

עילית

New member
אני מתאבדת..



שלום אנשים נפלאים... מישהו ראה פה את התוכנית עובדה היה על עינת גבע,נערה שלא מצאה שום אושר בחיים אפילו שהיה לה את כל הנתונים להיות מאושרת? כל התוכנית בכיתי והיא מאוד השפיעה עלי,התחברתי אליה מאוד,אין לי אושר בחיים,וגם אני אמורה להיות מאושרת(תאמינו לי) ואני לא... אני באמת רוצה להתאבד,אני מיום ליום מקבלת יותר אומץ. מישהו חכם אמר פעם:האושר האמיתי בא מפנים,..והוא צדק.
 
עיליתתתתתת לאאאאאא !!!! אני רוצה לשוחח איתך !



אני חושב שאני יכןל להראות לך מהו האושר האמיתי... אוהב...(מפוחד) רחוק.
 

עילית

New member
קגעלה נשמתי!



אף רב לא יוכל לעזור,אלא אם כן יש לו כוחות גדולים... הנשמה שלי כבר מתייסרת,אני מרגישה את זה בתוכי,אני רוצה רגעים של אושר,
 

קוגעלה

New member
... ימינו פשוטה לקבל שבים



בס``ד נשמה יקרה, ביקשת עזרה וקיבלת אותה. לא רציתי לפתוח את הנושא בפורום, ולכן שלחתי לך באימייל. אבל את רוצה אחרת, אז בסדר. א. לרב הזה (אל תזכירי כאן את שמו, בבקשה) יש כוחות עצומים והוא עזר במקרים האלה, כמו שכתבתי לך, להרבה אנשים. ב. תקבלי ``רגעים של אושר`` כשתעשי השתדלות להירפא. ג. הנשמה שלך מתיסרת כי היא צריכה ריפוי, וגם כי היא מפחדת מריפוי. הרבה יותר קל להתיסר ולרחם על עצמי, מאשר ``לעשות עבודה`` ולהירפא. יותר קל לשאוב חמלה מבחוץ, מאשר ליצור אותה מבפנים. אבל תדעי שהתמיכה הסביבתית והחמלה והרחמים - זה רק קביים זמניות. רק כדי לעזור לך להתקדם הלאה ולרפא את עצמך. את זעקת לעזרה, העזרה ניתנה לך. כעת זה בידיים שלך. אף אחד לא יוכל לעשות את זה במקומך. כולם פה אוהבים אותך, אין שום ספק בזה - ואת יודעת את זה. כולם יכולים להשתתף ברגשותייך, כי רובנו עברנו את המצב שאת מתארת. הנשמה היא דבר ענק, והעולם הזה קטן, טמא ומוגבל. הנשמה מתיסרת באופן טבעי כשהיא נאלצת להצטמצם. וכשיש כוחות שמורידים אותה עוד יותר למטה (כתבתי לך על זה), אז זה בכלל חגיגה. נשמה, תפני לעזרה. לא הייתי מפנה אותך סתם, אם לא הייתי בידיעה ברורה שזה יעזור. תנסי... כי אין אלטרנטיבה. יהי רצון שהקב``ה יפשוט ימינו לקבל אותך מייד, כבר עכשיו, ויראה לך את הדרך הנכונה להתמודד עם הקושי הטבעי שב``להיות קיים``. באהבה והשתתפות, קוגי.
 

stam אחד

New member
רוצה לדבר יחד עם רב מקובל צדיק נסתר



שלום נשמה בהתחלה חשבתי שאת צוחקת אבל ראיתי שאת רצנית מאוד אז אם רוצה לדבר יחד עם רב מקובל רק תחזיר הודע שהיה לך אחלה חיים שלום אהבה ובריאות סתם אחד
 

התמ-ים

New member
עילית, זה כבר לא מצחיק ...



קודם כל: כמו שכתבתי בהודעה קודמת שלי, אז זקוקה לטיפול מקצועי, ואם יש לך בעיה עם זה, אז אני משוכנע שתוכלי למצוא פה בפורום או בצ`אט מי שיוכל לעזור להתגבר על המכשול הזה. שנית: ואת חושבת שענת גבע היא ``גיבורה``? את חושבת שאת גם לא תמצאי את האושר שלך בחיים? אז היא לא ``גיבורה``, היא עשתה שטות ממדרגה ראשונה, אם לא מוצאים את האושר בחיים ברגע זה, אז מוצאים אותו יותר מאוחר. החיים ארוכים, אם לא מקצרים אותם. אני לא יודע בת כמה את, אבל יש לך עוד חיים ארוכים לחיות, ואת עוד תמצאי את האושר שלך, ותדעי להיתגבר על כל מה שמפריע לך היום, ולקחת את הכל בפרופורציות. אני משוכנע שבטווח הארוך, תזכרי את ``המחשבות`` האלה, ותגכחי ... שלישית: התאבדות של זה פתרון של פחדנים ולא של אמיצים. אנשים עם אומץ, מתמודדים עם כל בעיה שהם נתקלים בה. פחדנים בוחרים בדרך הקלה של התאבדות. רביעית: יש עוד משהו שלא הבנתי: אם יש לך את כל הנתונים להיות מאושרת, למה את לא? האיש חכם שאמר ש``האושר האמיתי בה מבפנים`` צדק, אבל הוא לא בא רק מבפנים, והוא לא תמיד נוצר לבד, אושר, לדעתי, זה דבר שאפשר ליצר בצורה מלאכותית, וזה לא אושר מלאכותי. כמו שכבר כתבתי בהודעות קודמות: תחייכי אל העולם, והעולם יחייך אלייך, תחשבי חיובי, ואז גם תרגישי יותר טוב. חמישית: יש לאסתי באחד העמודים הבאים, הודעה עם הכותרת ``בחירות (וזה לא מה שאתם חושבים)`` (ככה זה במקור), תאתרי אותה, תקראי ותפנימי. יש לך שתי אפשרויות, להיות קרבן של עצמך, או ללמוד להתגבר על הבעיות שלך. אני מקווה שתבחרי באופציה השניה. המקור נמצא בעמוד 36 של הפורום, אם את גם רוצה לקרוא את התגובות, אם לא אז מצורף הקישור. ויש לאסתי עוד קטע בשם ``לפעמים``, בעמוד 39 של הפורום, כדאי לך לקרוא את ההודעה ואת התגובות. עילית, אני מקווה בשבילך ובשבילנו, שתשכחי מהרעיונות האוויליים שלך, ותתרחקי מהדרך הפחדנית. שיהיה לך יום טוב, וחיים טובים, ארוכים ומאושרים
 

קוגעלה

New member
תמים... וגם עילית...



בס``ד (תגובה לתמים) נשמה, הרצון להעלם הוא מצב רגשי ולא הגיוני-שכלתני, ולכן הנימוקים ההגיוניים שבאים מהמוח לא מקדמים אותנו לשום מקום. כשאדם רוצה להעלם, לא יעזור שתגיד לו ``אבל מה רע לך?``, כי במצב כזה קשה לראות את הטוב. במצב כזה אתה קם בבוקר, רק כי לא מתת בלילה. אתה אומר ברכות, רק כי אתה רגיל. אתה מתפלל לקב``ה שיקח את הנשמה שלך אליו כי... בשביל מה אתה פה....? במצב כזה אתה הופך להיות ערימה של מוגבלויות וחסרונות אתה עושה דברים, וחושב... ``בשביל מה``... זה לא מצב של שכל. זה מצב של לב שעומד להתפוצץ מרוב שהוא גדול. וכדי לרפא את זה, צריכים אהבה עצמית ענקית, או לפחות מישהו חיצוני שיש לו אהבה בשביל כולם... מישהו כמו הבעש``ט או הרב קוק... שיעזור לך לראות כמה אתה גדול, וכמה טוב שהגעת לכאן, וכמה עבודה רוחנית עוד יש לך לעשות, וכמה הנשמה שלך מתיסרת כשאתה מתרחק ממנה. מנסיוני האישי, כשמתרחקים מהנשמה (טומאה, מעשים שליליים וכו`) יש יסורים גדולים, ואז הנשמה זועקת אליך. אבל היא לא זועקת אליך ``תעלם``, אלא ``בוא ותתקרב אלי``. מה שצריך זה... לשמוע באמת ולעשות.
 

ת^עלול

New member
לפני שאת מתאבדת, תקראי את זה...



ב``ה אמנם נטשתי, אבל אני חייב להגיב. בתור מי שראה את התוכנית ולא פספס אף מילה תרשי לי לומר לך משהו. משהו קטן ושולי על אופיה של עינת. לדעתי כמובן. בחורה אינטלגנטית סופר, מתוסבכת לחלוטין, רגשי נחיתות שחבל על הזמן, לדעתי הרגשי נחיתות שלה גרמו לה את ההתאבדות, כל הזמן היא אומרת אף אחד לא צריך אותי, היא סברה שהיחס של האנשים אליה הוא שלילי, למרות שלא היה כך, המצב שלה שונה לדעתי מהרבה אנשים שמתאבדים, שעושים את זה מתסכול ומבעיות נפשיות, אצלה זה פשוט נבע מרגש נחיתות עמוק. זה היה כמה מילים לאבחנה שלי עליה, בקשר לענין עצמו. תרשי לי להעתיק לך שיר שכתבתי מזמן, הוא נכתב ברגע של דכאון, והוא יכול להוות מים קרים על נפש מדוכאת, לא יודע אם תזדהי עם זה, אבל אותי זה בהחלט עודד (אולי בגלל שאני כתבתי אותו), תתעמקי בכל מילה, והלוואי ותמצאי מזור לעצמך. בכל מקרה יש המון דרכים לשיפור מצב הרוח, אבל אם הבעיה היא הרבה יותר חריפה ומהותית מכך ששיר קטן לא יכול להועיל, אולי את צריכה פשוט לעבור לחב``ד ולשאוב קצת שמחה ואושר. מניסיון, זה עוזר... ;-) הנה השיר: ב``ה ומבעד למסכים העבים ומעבר לשבילים הרבים מאיר הרגע לו כל אדם מצפה מייחל לתקופה של אושר שלעצמו מאחל ומה הוא הדבר שיכול להשפיע ואיזו היא הסיבה שתוכל להפריע הלא כל תקופה לעצמה היא מתייחדת וגם אם לעיתים דומה שאיתך מתאחדת אין זה כי אם לשעה קלה שהוא כרגע חולף, כמין תקלה ומנגד לאחר שתתפוגג ועל ההווה הטוב רק נתמוגג יעלמו הקושיות והספקות יסתיימו התחושות והמועקות והאושר ישרור, והשלווה כל אחד בדרכו אשר אווה וגם החיים שקרויים מתים שרבים הם ולא מעטים שבעיניהם אבדה תקוה זה מכבר ואינן מבדילים בין עתיד לעבר גם אדם שכמותו יפצח בגיל הלא באושר שכזה, הוא דבר מצוי ורגיל.
 

מיקי*

New member
עיליתוש



אכן ראיתי את התכנית עובדה, מה שחיזק אצלי את התובנה, שמערכת ה``חינוך``, אשמה בחלק גדול מהבעיות של בני הנוער שעברו דרכה (גם אם היום כבר אינם נחשבים לכאלה) וממש לא משנה אם הם דתיים או לא. שנית, אם את רואה את עצמך כבעלת כל הנתונים לאושר רק שאינך רואה אותו, והבוא אינו מגיע אולי את צריכה להתרחק קצת ולקחת חופש לעשות חושבים ואולי להתייעץ דוקא עם חבר`ה שאנים מכירים אותך ממש שאולי יוכלו לתת לך פרספקטיבה חדשה על הדברים. שלישית, נכון הוא שהאושר האמיתי בא מבפנים, אבל הוא הרבה מאד פעמים צריך עזרה להוציאו אל הפועל. ורביעית כמו שמישהי לפני אמרה כבר, תראי את מגוון התגובות שקיבלת עם אנשים המעוניינים לשמוע ולהקשיב והכי חשוב לעזור לך לראות את האור בקצה המנהרה. זה דבר שרק יכול להראות לך עד כמה את חשובה בעולם (אפילו לכאלה שאינם מכירים אותך, אז לכאלו שכן על אחת כמה וכמה). לעתים אנו נהפכים להיות כל כך מובנים מאלינו שלא מתייחסים אלינו לא בגלל שאין אנו חשובים, אלא כי כח האינרציה וההרגל גורם לכך. אז באמת, דעי שיש מי שחושב עלייך ודואג, דואג מאד ולכן, פני אליו, אל תברחי מההתמודדות (הקשה, קשה מאד, אולי) אבל ההכרחית לגילוי האושר הטמון בך. מעריך עד למאד את כנותך ודואג לך מאד.
 

קוגעלה

New member
עוד משהו...



בס``ד נשמה, למרות שכבר הגבתי... המכתב שלך החזיר אותי לכל מיני סיטואציות דומות. אז רציתי להציע לך כל מיני דברים שעושים שמחה.... טוב? 1. ללכת למקווה (לא חייבת להיות נשואה בשביל זה!) - זה מטהר את הקליפות ונותן תחושת נקיות התחדשות. אם את צריכה המלצה על מקווה תפני אלי. 2. לטייל קצת בחוץ, במקום שיש בו ירוק ויש אויר (לא ת``א...) - אפילו קחי רכבת ותסעי לצפון, ותחזרי. זה ממש כיף. 3. לכתוב מכתב לקב``ה, ולהקריא לו את זה. 4. ללכת לחנות ספרי קודש, ולקנות לעצמך מתנה. החנות ההיא בבני ברק (``ספרייתי`` או משהו כזה) מתאימה מאד. 5. לצייר 6. לנגן (ואם את לא מנגנת, תחליטי שאת מתחילה היום). האמת היא, שזו הצעה מס` 1 7. לנקות ו``לעשות סדר`` 8. לקרוא תהילים צ``א עד שאת בוכה 9. להגיע לכותל, ולעבור דרך השוק המוסלמי כל אלה - מנסיון אישי. תנסי... מה אכפת לך? באהבה, קוגע.
 

נון בת

New member
ועוד הצעה מעשית...



בס``ד מרשם בדוק להרגשה טובה, מרוממת. לרגע עשיר באושר, להרגשת סיפוק ממלאה ו... להשכחת הכאב... והרשימה עוד ארוכה... במילה אחת: התנדבות! זה לא תמיד קל, אבל כשאדם נותן מעצמו יותר משהוא נותן הוא מקבל!!! כשאדם שקוע בעזרה לאחר הוא שוכח מהכאב של עצמו, ועצם הנתינה גורמת להרגשה עצמית טובה, זה לא חייב להיות דבר גדול, יש הרבה היום התארגנויות של חסד ובשמחה מקבלים כל מתנדבת, או שתמצאי לך משהו באופן עצמאי... לצערינו לא חסר אנשים שזקוקים לעזרה... (אין לי רעיון ספציפי, אבל אם תבקשי אני מאמינה שיהיו פה כאלה שיוכלו לתת לך) ואם תרצי יותר מזה, אשמח להיות איתך בקשר, האימייל שלי לרשותך בתור התחלה... חמודה (במלעייל כזה) שיהיה לך הרבה הצלחה, שלך, קורקי. נ.ב יש לי גם ספר להמליץ לך אם תרצי, אני חושבת שזה יעזור לך.
 

כפיתוש

New member
הייתי חייבת...



ב``ה עילית, באמת שאין לי הרבה מילים, לא חושבת שזה מקרה שנתקלים בו כל יום, ומהספרים שקראתי... באמת שהכל שם שטויות, בן אדם שלא חווה הרגשה כזאת בחיים שלו, לא יכול לשפוט או לדעת בדיוק מה עובר בראש... בכל זאת, אני לא יכולה לשתוק כשאני קוראת את מה שאת כותבת, קוגעלה, רחוק, תמים וכל המגיבים - הם כולם צודקים (בדרכם שלהם), מצד אחד יש את הנימוקים השכליים, ומצד שני, באמת שלא זה מה שיכול להשפיע, ובסה``כ הכוונה לגרום לך להוציא את המחשבה הזאת מהראש, או לפחות לא להוציא אותה אל הפועל, חס וחלילה. אני לא מכירה אותך, כך שבאמת קשה לדעת מה הגורם לכל זה, שמעתי ממישהי שחשבה פעם ממש ברצינות להתאבד, ובזכות אנשים טובים, שהיא חייבת להם את חייה, היא נמנעה מזה. כיום יש לה חיים טובים, למרות שהיא לא חלמה שזה יקרה פעם... היא לא היחידה... לכל אדם יש תקופות טובות ותקופות רעות בחייו, באדם יש את יצר החיים שהוא יצר חזק, מה לא עשו אנשים- כמה סבלו, על מנת שיוכלו להמשיך לחיות. אני לא מנסה לשכנע אותך בשום דבר, רק להבין אותך, וזה קשה, כמה שאני אבין, זה לא יגיע למה שאת מרגישה באמת. אני גם לא יכולה להגיד לך שתחשבי על כל אלו שסביבך, אלו שיבכו עליך, מהסיבה שאני באמת מקווה שזה לא יקרה, ועוד יותר, ההרגשה שלך כרגע חשובה לי יותר מהם. כתבתי הרבה, אבל לא כתבתי כלום. אני חושבת, ובעיקר מקווה, שתחזור אליך הרגשת האושר, עד היום לא הכרתי אדם שחי עד 120 בלי אף רגע של אושר. יש תקוה!! קצת אישי מידי בשביל הפורום, אבל אם תרצי אוכל לכתוב לך באימייל מקרה שקרה לי, ויצאתי ממנו ב``ה מהר, נכון שזה לא היה סיפור גדול, אבל הרגשתי נורא ליותר מדקה, וזה הספיק לי... לא רוצה להאריך פה... וכמו שחיוך אומרת: רק אושר!!! מכל הלב הקטן שלי, כפית נ.ב השם שלי במקור היה כפית של אושר, לא זוכרת בדיוק למה, אני חושבת שראיתי את זה באיזה ספר וזה מצא חן בעיני, אפילו שלא הייתי כזאת מאושרת, גם לא עצובה, אבל לא בעננים. אני אופטימית בד``כ. מאחלת שתהיה לך אפילו כפית קטנה אחת של אושר בקרוב, כפית. ועוד נ.ב קטן: אין דבר העומד בפני הרצון. קל לדבר, קשה לקיים, אבל תשתדלי מאוד לנסות לצאת מזה, (בלי קשר להתאבדות עצמה, אלא למחשבות הרבות שאת משקיעה ברעיון הזה) אפילו למצוא משהו שיעסיק אותך, ימלא לך את הראש ולא ישאיר הרבה מקום למחשבות. אולי זה יעזור? אין לי הצעה מסוימת, זה רק קצה מחשבה שעלתה לי, אולי היא לא ישימה... אם שרדת את ההודעה שלי, אני מצדיעה לך!! אפילו שאין לי מושג אם זה הוסיף לך משהו. העיקר ההשתתפות, (כמו שמי שמבקר חולה לוקח לו50% מהמחלה.) ולסיום, סוף סוף, משפט שאני אומרת הרבה- אלבר קאמי היה אומר, שהפעולה החשובה ביותר של אדם בכל יום, היא ההחלטה שלא להתאבד. כפית
 
למעלה