שוב, תודה.
אכפת לך אם אסכם את מה שלמדתי עד פה? (זה עוזר לי להבין. אם היה לי מרקר ורוד, גם הייתי מציירת פרחים וכוכבים קטנים ליד כל נקודה): * המודל הנכון לזוגיות הוא שהאישה מטפלת בבית, הגבר מביא פרנסה. גבר צריך לא להראות רגשות. אם הוא לא נותן לאישה כסף, זה כי הוא מחנך אותה להיות פחות אימפולסיבית ויותר מחושבת. * אם אישה מתלוננת שרע לה, שהיא אומללה במודל הזה. היא סתם מלודרמטית בנוסף להיותה טיפשה. ורוב הסיכויים שלמחרת היא תשכח שרע לה. * אם המודל הזה נכשל, זה אינו מעיד על המודל, אלא על האישה. או על הפורום הזה שנותן עצות גרועות. טוב, עכשיו, אם סיכמתי נכון את כל הנקודות, עדיין חסרה לי התשובה למה ששאלתי. ומה אם כל יום מישהי מרגישה אומללה בתוך המודל הזה, וכל יום היא הולכת לישון, ולמחרת היא קמה, והכל חוזר על עצמו מחדש. והיא לא, חלילה וחס מהזן הפמניסטישינקינאיליברליחילוני. מה אז? איזו עיצה אתה נותן אז? וההוכחה שהבאת לטיעון שלך, זה יותר ניחוש מאשר הוכחה. למעלה ממחצית מהשואלים פה, לא חוזרים להגיב (נשים וגברים). לא ברור אם זה כי הם שמעו משהו שהם לא רוצים לשמוע, או כי הבעיה שלהם נפתרה, או כי הבעיה שלהם החמירה, או כי הם הפנימו את העיצות שניתנו להם, ועכשיו יותר טוב (או יותר רע, כמו במקרה שלך). ורק, ברשותך, רציתי להוסיף משהו שאתה בטח כבר יודע, לא בכל פעם שמישהו (או מישהי) אומרים משהו שלא נוח לך איתו או שאתה לא מסכים איתו, זו מרירות. לעומת זאת, אם תמשיך לכעוס ככה, על הפורום, על נשים, על אישתך, זה רק עניין של זמן עד שהכעס ירקיב בתוכך ויהפוך מרירות. ואתה יודע משהו, נשים מטומטמות ונאורות כאחת לא רוצות גבר מריר. אני לא יודעת אם לקוות שהשיחה עם אישתך היתה מועילה. זה נשמע לי כמו מצב של לוז-לוז. אה, ועוד משהו. מה שיפה בגברים, שמספיק תלתלים ומחשוף ושוליים של תחרה, והאידיאולוגיה על נאורות מתגמשת בפני הפיסיולוגיה.
אכפת לך אם אסכם את מה שלמדתי עד פה? (זה עוזר לי להבין. אם היה לי מרקר ורוד, גם הייתי מציירת פרחים וכוכבים קטנים ליד כל נקודה): * המודל הנכון לזוגיות הוא שהאישה מטפלת בבית, הגבר מביא פרנסה. גבר צריך לא להראות רגשות. אם הוא לא נותן לאישה כסף, זה כי הוא מחנך אותה להיות פחות אימפולסיבית ויותר מחושבת. * אם אישה מתלוננת שרע לה, שהיא אומללה במודל הזה. היא סתם מלודרמטית בנוסף להיותה טיפשה. ורוב הסיכויים שלמחרת היא תשכח שרע לה. * אם המודל הזה נכשל, זה אינו מעיד על המודל, אלא על האישה. או על הפורום הזה שנותן עצות גרועות. טוב, עכשיו, אם סיכמתי נכון את כל הנקודות, עדיין חסרה לי התשובה למה ששאלתי. ומה אם כל יום מישהי מרגישה אומללה בתוך המודל הזה, וכל יום היא הולכת לישון, ולמחרת היא קמה, והכל חוזר על עצמו מחדש. והיא לא, חלילה וחס מהזן הפמניסטישינקינאיליברליחילוני. מה אז? איזו עיצה אתה נותן אז? וההוכחה שהבאת לטיעון שלך, זה יותר ניחוש מאשר הוכחה. למעלה ממחצית מהשואלים פה, לא חוזרים להגיב (נשים וגברים). לא ברור אם זה כי הם שמעו משהו שהם לא רוצים לשמוע, או כי הבעיה שלהם נפתרה, או כי הבעיה שלהם החמירה, או כי הם הפנימו את העיצות שניתנו להם, ועכשיו יותר טוב (או יותר רע, כמו במקרה שלך). ורק, ברשותך, רציתי להוסיף משהו שאתה בטח כבר יודע, לא בכל פעם שמישהו (או מישהי) אומרים משהו שלא נוח לך איתו או שאתה לא מסכים איתו, זו מרירות. לעומת זאת, אם תמשיך לכעוס ככה, על הפורום, על נשים, על אישתך, זה רק עניין של זמן עד שהכעס ירקיב בתוכך ויהפוך מרירות. ואתה יודע משהו, נשים מטומטמות ונאורות כאחת לא רוצות גבר מריר. אני לא יודעת אם לקוות שהשיחה עם אישתך היתה מועילה. זה נשמע לי כמו מצב של לוז-לוז. אה, ועוד משהו. מה שיפה בגברים, שמספיק תלתלים ומחשוף ושוליים של תחרה, והאידיאולוגיה על נאורות מתגמשת בפני הפיסיולוגיה.
