תומר מגה איקס
New member
אני מרגיש רע...
מצטער על המגילה, בהחלט אחת ארוכה, אבל בבקשה תקראו ותגיבו, נורא תודה. רק עכשיו, לפני כמה שעות רבתי עם חבר הכי טוב שלי, והפעם, באמת לא נראה לי שזה הולך לחזור לקדמותו. זה התחיל ככה: אני גר בתאילנד, לא הילד הכי.. אהוד, בוא נומר, בבצפר. אני בן 14, עוד 3 חודשים 15, אנטישמיות בקרב הילדים פה חוגגת. לא כולם, אבל חלק. בכל מקרה, למדתי להתעלם מכל השטויות האלה שהם אומרים לי על היטלר, וקוראים לי בכל מיני שמות בגלל שאני יהודי. יש לי חברים... טוב, היו לי עד לפני כמה ימים, וזה התחיל להידרדר במהירות. תוך יומיים נשארתי עם חבר אחד בלבד. והוא לא החבר הכי טוב שלי. זה התחיל ביום שישי, שיעור חופשי. (חייב לציין שזה לא בצפר תאילנדי, יש כאן אנשים מכל העולם, לצערי, אני והאחים שלי היהודיים היחידים. האחרים שלי קטנים ממני, והאחות, מבין שניהם, שנתיים קטנה ממני, חווה את זה גם, אבל לא כמוני. כמו שאמרתי, יום שישי, אחרי תחרות דברה - שיעור חופשי. זה היה באולם הדרמה, החברים שלי ישבו במעגל, ישבתי מאחורי אחד מהם על השולחן, גם אני השתתפתי בשיחה. כמה ילדים תאילנדים, (זוג[חבר חברה] חברה של החברה וחבר של החבר) התחילו לדבר מאחורי. החבר של החבר, הרים פינה אחת של השולחן שישבתי עליו, החלרתי מהשוחן, והשולחן פגע בחבר(החלג מה"חבר חברה") בכל מקרה, התעלמתי, עבר למדתי להתעלם. אחר כך, אני מדבר עם ידידה שלי, פתאום החברה של ההוא שנפל עליו השוחן(הוא אפילו לא שם לב) באה אלי במבטא תאילדני, חתיכת אידיוטית אחת(לא קורא לה אידיוטית בגלל שאני לא אוהב אותה, אלא בגלל שהיא פשוט... השכל שלה ריק, זה מדהים, יום שישי היה הפעם הראשונה שראיתי מישהו כל כך מפגר, בחיי) בכל מקרה, היא באה ואומרת לי: "say sorry to Jhom" החבר שלה. אמרתי לה שלא עשיתי כלום ולכן אני לא מתנצל. היא המשיכה ככל שדיברתי עם הידידה שלי. והידידה שלי משתגעת, אבל מנסה להתעלם. בסוף צעקתי "OMFG would you shut up for once in your life?" המורה בא ושאל מה קרה, סיפרתי לו את הסיפור. אבל היא טענה שזרקתי את השולחן בכוונה. המורה שאל אותה למה, היא אמרה... "לא יודעת". בכל מקרה היא המשיכה להאשים אותי. החבר שלה לא נראה בכלל מוטרד. חתיכת אידיוט כמוה, עומד לידה, המורה שואל אותו אם הוא חושב שעשיתי את זה בכוונה, הוא אמר כן אחרי היסוס של כמה שניות. היא התחילה לבכות, ואני מסתובב לידידה שלי, היא עומדת לפרוץ מצחוק... ואני כזה OMG... מה לעזאזל?? היא בוכה כי לא ביקשתי סליחה מהחבר שלה? בכל מקרה, בסוף המורה הכריח את כולם להגיד סליחה לכולם. אחרי בצפר, מסתבר שכולם יודעים שאני הולך לקבל מכות ביום האחרון של הבצפר. לפי דבריו של Jhom "in the last day, he's dead" כמובן שכולם, חוץ ממני ידעו. החבר הכי טוב שלי הזהיר אותי אחרי הצהריים. הוא אמר שהוא יגן עלי, אמרתי לו שאני לא צריך הגנה אבל תודה בכל מקרה. המשכנו לכיוון הבית שלי. מסתבר, שבסוף לזוג הזה יש הרבה השפעה בבצפר הזה שלנו, שנחשב לבריטי יוקרתי. אעלק. תוך יום, מספר החברים שלי, שבדרך כלל תמכו בי, ובילו איתי - נחצה בשניים. חצי מהבצפר נגדי - אבל מה אני עשיתי?? כמובן שאז הרגשתי רע, אבל היה שם החבר הכי טוב שלי, שדרך אגב פעם היה האויב הכי גדול שלי, לשעשע אותי. בזכותו לא חשבתי על זה הרבה. זה מדהים איך כולם התחילו לקנאות אותי בשמות גנאי, תוך יום! גם החברים שלי. כל פעם שאני עובר ליד המפגרת הזאת שבכתה, היא צועקת במבטא תאילנדי: "familly Hitler, Familly Hitler!" וזה נשמע כל כך מצחיק עם המבטא התאילדני הכבד שלי, שאני פשוט מתחיל לצחוק. חבר אחר שלי, שעדיין חבר שלי, הוא ישן פה, ממש לידי בזמן שאני כותב את ההודעה הזאת(כבר מאוחר בלילה פה) עוזב לבנגקוק עוד כמה ימים, שזה די רחוק מאיפה שאני גר - לתמיד. אז הזמנתי אותו אלי לישון לסוף שבוע. החבר הכי טוב שלי, שגר 5 בתים ממני, גם כן בא לשחק איתנו אבל הוא לא יכל לישון כאן איתנו כי לא היה מספיק מקום. הוא כנראה התעצבן קצת. זה היה אתמול. היום היה לנו יום נהדר, הלכנו שלושתינו, כי אני הזמנתי, לארוחה במסעדה, הלכנו לבריכה ושיחקנו וכל מיני שטויות... אחר כך הוא הולך לבית שלו לאכול ארוחת ערב, ואחר כך הוא חוזר. אבל מה, הוא חוזר מניאק. אמרתי שאולי נלך לבית שלו לראות סרט, והוא אומר לי בגסות כזאת שאתמול לא רציתי ללכת לבית שלו (ב3 בלילה) ועכשיו פתאום אני רוצה... הוא פתאום נראה ממש מעוצבן עלי, ואני לא יודע מה עשיתי. הוא הוציא חבילת שוקולד ענקית מהכיס, ונתן לחבר השני שלי ולעצמו. ביקשתי קוביה והוא אמר לי: "למה לי לתת לך?" בגסות, כאילו הוא ממש מעוצבן עלי - אחרי כל מה שעשיתי בשבילו היום, לקחתי אותו למסעדה, הכנתי לו אוכל... אבל מה, קובית שוקולד אחת הוא לא יכול לתת לי. אז בפשטות עניתי "ולמה לי לתת לך להיות בתוך הבית שלי?" אז הוא הלך. לא שבאמת התכוונתי שהוא ילך, אבל העדפתי את זה מאשר שהוא יהרוס לי את הסוף שבוע. הוא לקח את כל המשחקים שהוא השאיל לי קרא לי #$%2#%& והלך. העדפתי לא להתווכח, זה עדיף מאשר לקלקל את סוף השבוע, ובכלל, ושלב הזה גם אני כעסתי עליו עם ההתנהגות שלו. כמובן, הוא שינה את השם בMSN למשהו כמו "chose: chocolate or the house. NOO everybody has to leave" אמרתי לו שהוא מדבר שטויות ושהוא לא יודע מה הוא עושה. שאם הוא יחשוב על זה הוא יראה שלא הוא צודק, ושהוא סתם רב. ניסיתי להתפייס - אחרי שהבטחתי לעצמי לא. אבל לא יכולתי. אחר כך הוא שינה את השם ל - I DON'T GIVE A CRAP WHAT YOU SAY TOMER אני לא יודע מה לעשות, אין לי חברים... אף אחד לא אוהב אותי בבצפר הזה... כבר למדתי לחיות עם זה - פעם... אבל הייתה עכשיו תקופה של כמה חודשים עם מלא חברים, ופתאום ביומיים התפוצץ הכל. אני מרגיש רע... אין לי אף אחד לדבר איתו, אני לא רוצה ללכת לבצפר, אני רק רוצה שכל זה ייגמר ולחזור לישראל. מצד שני אני גם רוצה להישאר בתאילנד, וחוץ מזה אני נשאר כאן עד שאני מסיים בצפר. עכשיו ברגע זה הוא שינה את השם שלו ל: "אני לא רוצה לדבר איתך או עם קווין(החבר השני, שעדיין לידי), תעזוב אותי בשקט. אני לא יודע מה לעשות, ולא אני לא הולך להרוג את עצמי, למרות שיש בי חלק שרוצה... אני פשוט מרגיש כל כך רע ומדוכא. פשוט רע. מצטער על המגילה, אני אשמך אם מישהו יוכל לקרוא ולהגיב. תודה, תומר.
מצטער על המגילה, בהחלט אחת ארוכה, אבל בבקשה תקראו ותגיבו, נורא תודה. רק עכשיו, לפני כמה שעות רבתי עם חבר הכי טוב שלי, והפעם, באמת לא נראה לי שזה הולך לחזור לקדמותו. זה התחיל ככה: אני גר בתאילנד, לא הילד הכי.. אהוד, בוא נומר, בבצפר. אני בן 14, עוד 3 חודשים 15, אנטישמיות בקרב הילדים פה חוגגת. לא כולם, אבל חלק. בכל מקרה, למדתי להתעלם מכל השטויות האלה שהם אומרים לי על היטלר, וקוראים לי בכל מיני שמות בגלל שאני יהודי. יש לי חברים... טוב, היו לי עד לפני כמה ימים, וזה התחיל להידרדר במהירות. תוך יומיים נשארתי עם חבר אחד בלבד. והוא לא החבר הכי טוב שלי. זה התחיל ביום שישי, שיעור חופשי. (חייב לציין שזה לא בצפר תאילנדי, יש כאן אנשים מכל העולם, לצערי, אני והאחים שלי היהודיים היחידים. האחרים שלי קטנים ממני, והאחות, מבין שניהם, שנתיים קטנה ממני, חווה את זה גם, אבל לא כמוני. כמו שאמרתי, יום שישי, אחרי תחרות דברה - שיעור חופשי. זה היה באולם הדרמה, החברים שלי ישבו במעגל, ישבתי מאחורי אחד מהם על השולחן, גם אני השתתפתי בשיחה. כמה ילדים תאילנדים, (זוג[חבר חברה] חברה של החברה וחבר של החבר) התחילו לדבר מאחורי. החבר של החבר, הרים פינה אחת של השולחן שישבתי עליו, החלרתי מהשוחן, והשולחן פגע בחבר(החלג מה"חבר חברה") בכל מקרה, התעלמתי, עבר למדתי להתעלם. אחר כך, אני מדבר עם ידידה שלי, פתאום החברה של ההוא שנפל עליו השוחן(הוא אפילו לא שם לב) באה אלי במבטא תאילדני, חתיכת אידיוטית אחת(לא קורא לה אידיוטית בגלל שאני לא אוהב אותה, אלא בגלל שהיא פשוט... השכל שלה ריק, זה מדהים, יום שישי היה הפעם הראשונה שראיתי מישהו כל כך מפגר, בחיי) בכל מקרה, היא באה ואומרת לי: "say sorry to Jhom" החבר שלה. אמרתי לה שלא עשיתי כלום ולכן אני לא מתנצל. היא המשיכה ככל שדיברתי עם הידידה שלי. והידידה שלי משתגעת, אבל מנסה להתעלם. בסוף צעקתי "OMFG would you shut up for once in your life?" המורה בא ושאל מה קרה, סיפרתי לו את הסיפור. אבל היא טענה שזרקתי את השולחן בכוונה. המורה שאל אותה למה, היא אמרה... "לא יודעת". בכל מקרה היא המשיכה להאשים אותי. החבר שלה לא נראה בכלל מוטרד. חתיכת אידיוט כמוה, עומד לידה, המורה שואל אותו אם הוא חושב שעשיתי את זה בכוונה, הוא אמר כן אחרי היסוס של כמה שניות. היא התחילה לבכות, ואני מסתובב לידידה שלי, היא עומדת לפרוץ מצחוק... ואני כזה OMG... מה לעזאזל?? היא בוכה כי לא ביקשתי סליחה מהחבר שלה? בכל מקרה, בסוף המורה הכריח את כולם להגיד סליחה לכולם. אחרי בצפר, מסתבר שכולם יודעים שאני הולך לקבל מכות ביום האחרון של הבצפר. לפי דבריו של Jhom "in the last day, he's dead" כמובן שכולם, חוץ ממני ידעו. החבר הכי טוב שלי הזהיר אותי אחרי הצהריים. הוא אמר שהוא יגן עלי, אמרתי לו שאני לא צריך הגנה אבל תודה בכל מקרה. המשכנו לכיוון הבית שלי. מסתבר, שבסוף לזוג הזה יש הרבה השפעה בבצפר הזה שלנו, שנחשב לבריטי יוקרתי. אעלק. תוך יום, מספר החברים שלי, שבדרך כלל תמכו בי, ובילו איתי - נחצה בשניים. חצי מהבצפר נגדי - אבל מה אני עשיתי?? כמובן שאז הרגשתי רע, אבל היה שם החבר הכי טוב שלי, שדרך אגב פעם היה האויב הכי גדול שלי, לשעשע אותי. בזכותו לא חשבתי על זה הרבה. זה מדהים איך כולם התחילו לקנאות אותי בשמות גנאי, תוך יום! גם החברים שלי. כל פעם שאני עובר ליד המפגרת הזאת שבכתה, היא צועקת במבטא תאילנדי: "familly Hitler, Familly Hitler!" וזה נשמע כל כך מצחיק עם המבטא התאילדני הכבד שלי, שאני פשוט מתחיל לצחוק. חבר אחר שלי, שעדיין חבר שלי, הוא ישן פה, ממש לידי בזמן שאני כותב את ההודעה הזאת(כבר מאוחר בלילה פה) עוזב לבנגקוק עוד כמה ימים, שזה די רחוק מאיפה שאני גר - לתמיד. אז הזמנתי אותו אלי לישון לסוף שבוע. החבר הכי טוב שלי, שגר 5 בתים ממני, גם כן בא לשחק איתנו אבל הוא לא יכל לישון כאן איתנו כי לא היה מספיק מקום. הוא כנראה התעצבן קצת. זה היה אתמול. היום היה לנו יום נהדר, הלכנו שלושתינו, כי אני הזמנתי, לארוחה במסעדה, הלכנו לבריכה ושיחקנו וכל מיני שטויות... אחר כך הוא הולך לבית שלו לאכול ארוחת ערב, ואחר כך הוא חוזר. אבל מה, הוא חוזר מניאק. אמרתי שאולי נלך לבית שלו לראות סרט, והוא אומר לי בגסות כזאת שאתמול לא רציתי ללכת לבית שלו (ב3 בלילה) ועכשיו פתאום אני רוצה... הוא פתאום נראה ממש מעוצבן עלי, ואני לא יודע מה עשיתי. הוא הוציא חבילת שוקולד ענקית מהכיס, ונתן לחבר השני שלי ולעצמו. ביקשתי קוביה והוא אמר לי: "למה לי לתת לך?" בגסות, כאילו הוא ממש מעוצבן עלי - אחרי כל מה שעשיתי בשבילו היום, לקחתי אותו למסעדה, הכנתי לו אוכל... אבל מה, קובית שוקולד אחת הוא לא יכול לתת לי. אז בפשטות עניתי "ולמה לי לתת לך להיות בתוך הבית שלי?" אז הוא הלך. לא שבאמת התכוונתי שהוא ילך, אבל העדפתי את זה מאשר שהוא יהרוס לי את הסוף שבוע. הוא לקח את כל המשחקים שהוא השאיל לי קרא לי #$%2#%& והלך. העדפתי לא להתווכח, זה עדיף מאשר לקלקל את סוף השבוע, ובכלל, ושלב הזה גם אני כעסתי עליו עם ההתנהגות שלו. כמובן, הוא שינה את השם בMSN למשהו כמו "chose: chocolate or the house. NOO everybody has to leave" אמרתי לו שהוא מדבר שטויות ושהוא לא יודע מה הוא עושה. שאם הוא יחשוב על זה הוא יראה שלא הוא צודק, ושהוא סתם רב. ניסיתי להתפייס - אחרי שהבטחתי לעצמי לא. אבל לא יכולתי. אחר כך הוא שינה את השם ל - I DON'T GIVE A CRAP WHAT YOU SAY TOMER אני לא יודע מה לעשות, אין לי חברים... אף אחד לא אוהב אותי בבצפר הזה... כבר למדתי לחיות עם זה - פעם... אבל הייתה עכשיו תקופה של כמה חודשים עם מלא חברים, ופתאום ביומיים התפוצץ הכל. אני מרגיש רע... אין לי אף אחד לדבר איתו, אני לא רוצה ללכת לבצפר, אני רק רוצה שכל זה ייגמר ולחזור לישראל. מצד שני אני גם רוצה להישאר בתאילנד, וחוץ מזה אני נשאר כאן עד שאני מסיים בצפר. עכשיו ברגע זה הוא שינה את השם שלו ל: "אני לא רוצה לדבר איתך או עם קווין(החבר השני, שעדיין לידי), תעזוב אותי בשקט. אני לא יודע מה לעשות, ולא אני לא הולך להרוג את עצמי, למרות שיש בי חלק שרוצה... אני פשוט מרגיש כל כך רע ומדוכא. פשוט רע. מצטער על המגילה, אני אשמך אם מישהו יוכל לקרוא ולהגיב. תודה, תומר.
