אני מרגישה מוטרדת...ט

[levshavur]

אני מרגישה מוטרדת...ט

שלום לכולם
לפני כמה ימים כתבתי על זה שאני לא מצליחה לעצור את ההשמנה שלי...בעלי צוחק עליי אומר שאני בחודש השלישי
בהריון (שזה לא אפשרי כי עברתי כריתת רחם) הוא לא מבין שיש לי ה"א. נכון כיום אני במקום שונה מאשר הדעות שהיו לי
כשהגעתי לפורום (מעניין לפני כמה שנים זה היה...)
אין לי כסף להשקיע על דיאטנית שתתאים תפריט שבעלי ואני נוכל לאכול ביחד...ממילא אני צמחונית והוא לא....אני יכולה
להכין תפריט לאחרים ומתקשה לעשות את זה לעצמי - הסנדלר הולך יחף...
אני נשקלת מדיי פעם בהוסטל ורואה איך אני עולה. אוליי עדיף לא להישקל? אני אוכלת לאט כמה שנכנס נכנס, ..
אולי השריון שלי לא הכי עבה מאז המוות של אמא...
לא יודעת מה לעשות....
והפסיכולוגית שלי הודיעה לי לפני החג שהיא לא יכולה לעזור לי וזה אחרי שנה וחצי של התלבטויות שלה. אז אין טעם
להמשיך איתה....ואין לי אחת אחרת, רק הפסיכיאטרית שלי. נשארה..
עצוב לי.
לבשה.








0

 

[clastic]

לבשה יקרה ונהדרת

כמה עצוב לשמוע שקשה לך.

תראי, אני חושב שהדבר הכי בסיסי הוא תמיכה ״מבית״.
זאת אומרת, מהאדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך.
קשה לי להאמין שאת, החכמה והמבינה, לא הסברת כבר לבעלך
אינספור פעמים על מצבך ועל התגובות הרצויות לך מכיוונו.
כיצד הוא מתייחס לכל המצב? כתבת שהוא לא מבין שיש לך ה״א,
כיצד את מסבירה לו? כיצד את נותנת לו מקום בעולם שלך
כדי לדעת מה הוא יכול לעשות כדי לתמוך בך כמה שיותר? (שלא לדבר על להפסיק להעליב אותך).

הקושי העצום שכרוך בעליה במשקל כשמנסים להחלים מובן לי מאוד.
שולח לך המון כוח, אהבה ורצון טוב.
תמשיכי לעדכן

 

[levshavur]

לקלסטיק

שלום לך
הוא עולה חדש מרוסיה ושם לא מדברים על דברים כאלה...(לפחות מתוכניות הטלויזיה
שאני ראיתי עד היום) אז למרות שעליתי לארץ כשהייתי קטנה הייתה המנטליות הזאת בבית אבל
בגלל שגדלתי בארץ לא נתקעתי בגללה (אני לא מדברת על ההתעללות שעברתי אלא על
דפוסי חשיבה שיש במשפחה רוסית רגילה- כל חיי הייתי מוקפת במנטליות הזאת...טוב שלפחות גדלתיככה זה נקרא בספרי הפסיכיאטריה... בארץ. ..)
הוא מאוד מופנם וביישן ושנינו עוברים תהליך של להיפתח אחד כלפי השני אז אני לא יודעת איך להסביר לו אולי אשאל את הפסיכיאטרית שלי (היא אישה מדהימה ואני כבר כמעט 6 שנים אצלה!) גם אין לי חומר כתוב ברוסית שהייתי יכולה אוליי לתת לו..במיוחד שהה"א שלי יוצאת דופן (ה"א לא מסווגת -כמו שהפסיכיאטרים מגדירים את זה...)
לבשה.

 

[קולדון]

אני גם חושבת

שחשוב שתסבירי לבעלך את המצב, שלא יהיה טריגר עבורך אלא שיכול לתמוך בך ולעזור.

אין שום אופציה נוספת לטיפול?

חיבוק!

 

[levshavur]

לקולדון

שלום לך
אני חושבת על אופציה לטיפול, לא יקר, ..כך שגם הוא יוכל להבין מה קורה איתי ...או לפחות שיבוא
איתי פעם לפסיכיאטרית שלי שתסביר לו הוא סומך עליה כי פעם הוא בא להתייעץ על בעיה שלו והתרשם לטובה.
לבעיות שלי יש שורשים עוד בילדות שלי...זה עמוק ודורש טיפול יסודי...
אני לא בטוחה מה לעשות מעבר לזה...
לבשה

 

[קולדון]

יופי, זה טוב.

אני חושבת שחשוב שהוא לפחות יבין את הדינאמיקה של הפרעות אכילה, כדי שלא יגיד לך דברים שיפגעו בך, בלי שהוא ידע שזה מה שזה גורם לך להרגיש.
אם הוא היה מבין מה זה אומר מבחינתך לאכול... הוא לא היה צוחק ואומר שאת בחודש שלישי. הוא היה מבין את הסיטואציה ותומך בך.
באמת איש מקצוע יכול להסביר, וגם את יכולה לנסות..

 

[levshavur]

לקולדון תודה!

 

[פרפר בתוך אגרוף]

לבשה.

נשמע לי מאוד חשוב שתצליחי להסביר לבעלך כמה זה פוגע בך.
גם אם הוא לא מבין לעומק, אפשר להסביר שזה דבר שעבורך הוא פגיעה, ושאת לא מוכנה שהוא יגיד לך את זה.

לא הבנתי, הפסיכולוגית אמרה שהיא לא יכולה לטפל בך, או לא יכולה לעזור בעניין של המשקל?
ונראה לי שאם את כל כך מסתבכת עם התפריט, כן שווה להתאמץ וללכת לדיאטנית, אפילו דרך קופת חולים, שתעזור לך לבנות עקרונות מנחים, ושתהיה איתך בדרך הזו, שלא פשוט ללכת בה לבד.
אם את שואלת אותי, להשקל לבד זה בוודאי דבר מזיק.
את המשקל זה לא עוצר, זה לא מקדם אותך כי את לא מצליחה להביא את זה למשהו פרקטי. את לא מרוויחה מזה כלום חוץ מתסכול.

יותר מכל הייתי רוצה לאחל לך שתהיי במקום שמוכן לשחרר את המאבק הזה במשקל. בתוך כל הדברים שהשגת ושיש לך, במאמץ רב ובמלחמה גדולה וכנגד הרבה סטיגמות וכנגד הרבה מכשולים,
מה בכלל אומר עליך המשקל?
אז יותר מכל תהליך של יציבות המשקל, הייתי רוצה בשבילך תהליך של שחרור מהחרדה ממנו.

 

[levshavur]

לפרפר בתוך אגרוף אוליי טריגר

שלום לך
הפסיכולוגית התלבטה כבר מתחילת הטיפול התלבטה אם הטיפול מתאים לי-כלומר שיטת העבודה שלה מתאימה לי או שאני צריכה משהו אחר . היה לי מאוד קשה להבין מה היא מצפה ממני...אז עכשיו היא אמרה שהשיטה שלה לא מתאימה, זה עצוב כי חיכיתי בתור כמעט שנה בשביל הטיפול הזה...
לגביי בעלי דיברתי איתו קצת על הה"א שלי והוא ניסה להבין...אבל אני חושבת שייקח זמן עד שהוא יקלוט את זה, ויפנים . הוא לא הכיר מצבים כמו שלי לכן בשבילו זה חדש.
המשקל מטריד אותי כי אני פוחדת להשמין יותר מידיי גם זו סטיגמה- עוד אחת לאוסף ...מצד שני לא הייתי רוצה להגיע לתחתית של האנורקסיה מפחיד אותי שיש לי את הרעיון הזה של לקחת משלשלים כדי להוריד במשקל אני יודעת שזו מחשבה רעה ומכיוון שיש לי כאן בהוסטל משלשלים (כי פעם הייתי צריכה אותם מסיבה רפואית ) זה פיתויי שאני פוחדת ממנו במיוחד שאף פעם לא היו לי מחשבות כאלה.
לעומת זאת צבעתי בלק ורוד את הציפורניים והיום הלכתי למספרה וצבעתי את השערות שלי מחום כהה לבלונדיני הכי בהיר שיש (הופתעתי כמה תגובות וכמה הדים זה עשה בהוסטל ...

) האם יש קשר למצב שלי עם המשקל, לא יודעת...?
תודה שאמרת לי לא להישקל לבד,לא חשבתי על זה אף פעם
לגביי התפריט אני צריכה לתמרן בין מה שמגישים בהוסטל ובין סופי השבוע בבית...אבל אולי בכל זאת אלך לייעוץ בקופת החולים. הלכתי בעבר פעם אליה כשהייתי בתת משקל...ואם זו אותה אחת היא בסדר. לדיאטנית של הפרעות אכילה אין לי כרגע תקציב...חבל כי היא באמת הבינה אותי ועזרה לי היא הייתה אומרת לי תבני תפריט ואני אאשר אותו...ונשקלתי רק אצלה.
כן אני רוצה לצאת כבר מהמחלה הזו ובמיוחד להיפטר מהמחשבות הרעות. הצלחתי להתגבר על מחשבות של פגיעה עצמית ואובדנות אז אני מקווה להשתחרר גם מהמחשבות האלה...על המשקל...יש תקופות שזה מעסיק אותי יותר ותקופות שפחות אני לא יודעת למה...
לבשה.