אני מקנא

אני מקנא

שלום למשתתפי הפורום, נפרדתי מאשתי לפני כשלושה שבועות, בעיקר ביוזמתה. היא טענה שמיצינו אחד את השני ושהיא לא אוהבת אותי (לאחר 8 שנות נישואין ושני ילדים). ברקע היה כל הזמן ידיד שלה לכיתה, אבל רק אחרי שנפרדנו הבנתי את עומק הקשר ביניהם. אני מרגיש נבגד, פגוע ומרומה. נפרדנו בידיעה של נסיון עם אפשרות חזרה ועכשיו אני מבין שזאת היתה תרמית (היא לא התכוונה לזה מלכתחילה). אני מתחרט על הפרידה ועל זה שלא ניסינו להמשיך להיות ביחד. אני מקנא בטירוף בחבר שלה ואף הטרדתי אותה בטלפון בעניין. בנוסף, היא מתייחסת אליי נורא בזלזול. לא רוצה לדבר איתי וטוענת שהכל נגמר. זהו. אחרי 13 שנות הכרות, הכל נגמר ביומיים. אני רוצה לפגוע בה בחזרה (בלי לפגוע בילדים, כמובן). אני רוצה שהיא תצטער קצת על זה. שתראה קצת שאני חסר לה. היא כל הזמן אומרת שעכשיו היא מאושרת. כאילו שאני האשם להכל. כולם סובלים, אני, הילדים, המשפחה. והיא מאושרת עם החבר שלה. אני רוצה להוריד אותה מהעננים שבהם היא נמצאת. המיואש.
 
לא להטרדות !

כפי שציינת בהודעתך, למרות שהפרידה הייתה פרי יוזמה שלה, הסכמת לזה, מתוך מחשבה שאולי בעתיד תחזרי לחיות יחד. הסכמת והתחרטת. זכותה של אישתך שחיה בנפרד ממך בהסכמה , לכלכל את צעדיה כהבנתה. היא לא זקוקה ממך לרשות והסכמה עם מי להתראות ועל איזה בסיס של קשר לנהל את חברויותיה עם אנשים, גברים ונשים, אחרים. ייתכן ויש בסיס עובדתי צודק להרגשתך שהיה תרמית במעשיה, אך אין זה נותן לך את הלגיטימציה להטריד אותה ו/או לנסות בכוח לשנות אותה מהחלטתה. אולי שיחה נעימה, באווירה נינוחה תסייע לך הרבה יותר מההטרדות שאתה מצהיר עליהם. חשוב לזכור: "רק אהבה מביאה אהבה!" - עשייה שנובעת מרצון "לפגוע בה חזרה" לא תועיל לך לכלום! אם אתה באמת רוצה "להוריד אותה מהעננים שבהם היא נמצאת" אתה חייב להיות עליהם… כפי שניכר מהודעתך, אתה עדיין אפילו לא מדגדג להם בתחתית. תתעלה על עצמך, אולי תצליח יותר.
 
רק אהבה מביאה אהבה?

ומה עוינות רגשית מביאה? כעס, תסכול ורגשות קינאה. וזה מה שקורה לי. זכותי להטריד אותה. היא מטרידה אותי רגשית. היא בגדה בי ואין לה זכות להיות מאושרת עכשיו. זכותי להטריד אותה ואת החבר שלה ולהפריע בצורה המירבית. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון כשעושים את מה שעושים. כשבוגדים עם מישהו במקום שייתכן שבן הזוג ייראה, צריך לקחת בחשבון שבן הזוג יחטוף עצבים ואי אפשר לדעת איך זה ייגמר. אז זכותה להיות עם מי שהיא רוצה. זכותי להטריד את שלוותה.
 
לעצור את הטירוף!

אני מסכים איתך, "עוינות-רגשית מביאה כעס, תסכול ורגשות קנאה". אך למרות כל אלו, ולמרות הפגיעה הקשה שאתה חש פגוע ממנה, אין לך "זכות" להטריד אותה. יש לך את הזכות ואולי גם את החובה (בעיקר כלפי עצמך) לנסות לשכנע אותה לחזור בה מהחלטתה, אך בשום פנים ואופן לא להטריד אותה ו/או את החבר שלה! אל תשכח כי "אלימות מילולית גורמת לאלימות פיזית!" דעתך על ה"זכות" שלך להטריד אותה, חמורה שבעתיים כשאתה מצרף לה איום מוסווה: "כשבוגדים עם מישהו… צריך לקחת בחשבון שבן הזוג יחטוף עצבים ואי- אפשר לדעת איך זה ייגמר" שמישהו יעצור את הטרוף הזה… ויפה שעה אחת קודם !!!
 

דודיי

New member
אתה טועה מאודדד

מדובר באדם נשוי עם ילדים....אם לי זה היה קורה....היא היתה ממש מצטערת על הרגע הזה שהיא חשבה בכלל על הרעיון לבגוד...לדעתי צריך להוציא את הבגידות אל מחוץ לחוק...אדם שבגד במדינה מקבל במדינות מסויימות עונש מוות....נישואין ומשפחה שנבנתה בעמל רב גם נחשבת למדינה קטנה...ומי שבוגד במדינה הזאת צריך לשלם את המחיר...הבעיה שבימינו לאנשים בכלל לא מפריע לבגוד ולהרוס משפחות אין לזה שום ערך ביניהם לחיי משפחה וזה דבר מאוד מאוד חמור....רק תנסה להסתכל איזה חברה מכוערת אנחנו ....וזהו לא בא לי אפילולהמשיך...
 
אדם נשוי עם ילדים הוא עדיין אדם

צר לי על שאתה רואה את הדברים בראיה של "שחור ולבן". צר לי יותר על כך שאתה מצדד בשלטון דתי רדיקאלי בכל הנוגע ליחסים אישיים, עד כדי עונש מוות על ענינים שבינו לבינה. נוכחתי שבדרך כלל התגובות בפורום לעניני "בגידות" הרבה יותר מתחשבות בתהליכים שעוברים על בני הזוג מצד מגיבים מבוגרים יותר ונשואים הרבה זמן (15 - 20 שנה ויותר) ופסקניות יותר מצד מגיבים צעירים הנשואים שנים ספורות. אתה עדיין רווק וכנראה אצלך זוגיות נתפסת כמערך תפקידים והררכיה מוגדרים ביותר וקשיחים מאד. אתה עוד תתבגר ותבין, אני מקווה שלא בדרך קשה מדי. לפי נוסח דבריך אני חושש מכך שפעם נקרא עליך בעיתון ולא בשורות טובות.
 

דודיי

New member
בלי שום קשר לשום דת

תחשוב בהיגיון מה מרגיש אותו אדם גבר או אשה שנבגדו על ידי בן זוגם ועוד לאחר תקופת נישואין ארוכה ואחרי שיש כבר ילדים כל עולמם חרב עליהם ולדעתי זה הרבהההה יותר גרוע ממוות אותו אדם שנבגד היה מעדיף למות ולא לראות את כל חייו מתמוטטים לנגד עניו...ואני מבטיח לך שאף אחד לא יקרא עלי בעיתון.....אני החלטתי בכלל לא תהתחתן ולו רק מהסיבה הפשוטה שלאנשים במדינה שלנו אין ערך לחיי הנישואין אנשים פשוט ממש לא מנסים אפילו להתמודד עם משברים וחבל...אני חושב שהאנשים במדינה שלנו צריכים להתבגר ולא אני איך אתה מסביר שרק לפני עשרים שלושים שנה מקרי הגירושים שאפו לאפס לעומת היום.....כמה זוגות לדעתך קיימים היום במדינה שחיים באושר שניהם...אני מעריך שאולי 30 אחוז...וזה מאוד מאוד כואב אבל זאת החברה המפגרת שלנו...סליחה אם הייתי בוטה מדי
 
מפחיד לדעת

"אם לי זה היה קורה....היא היתה ממש מצטערת על הרגע הזה שהיא חשבה בכלל על הרעיון לבגוד" ואני מצטערת על הרגע שבכלל קוראת שורה/אמירה מסוג זה המציאות העגומה שלנו מלאה בנשים ש"הצטערו" על הרבה דברים (לא רק בגידות, אפילו קפה שהוגש קר או "שלום" שלא נאמר באינטונציה ה"נכונה") "הסתכל איזה חברה מכוערת אנחנו ...." מפחיד
 

נגמלת1

New member
דודייי- רעיון בשבילך..

למה שלא תעבור דירה לאפגניסטן, אירן או אפילו עיראק?? נראה לי ששם תרגיש ממש בבית עם דעותיך ה....
 

דודיי

New member
אני לא מביןןןןןןןןןןןןן....

פשוט אני לא מצליח להבין אתכם אנשים.....בגידה זה דבר כלכך קל בעיניכם???????......הייי חברה.....תחשבו קצת על התגובות שלכם....כולכםםם כאן מצדיקים בגידה ...צדיק אחד אני לא אמצא????????..........פליזזזזז
 

דודיי

New member
תקראי שוב את ההודעה שלי

מי דיבר על קפה קר או חם??? לדעתי בכלל לא הבנת את כוונתי....לפי מה שאת אומרת מותר לבגוד???...זה בסדר??...תחשבי איך היית מרגישה אם בעלך היה מתחיל לא להתייחס אלייך ולהתסתובב עם בנות אחרות ולחזור ולהתחיל להמציא לך אלף ואחת סיפורים....כל יום, איזה גועל נפש רק לחשוב על הרעיון הזה בכלל...אם אשתי תכין לי קפה קר או חם אני קודם כל אגיד לה תודה שהיא הכינה, כנראה בכלל לא הבנת למה אני מתכוון....אבל בגידה זה דבר כל כך מכוער ואנשים כאן במדינה שלנו חושבים שהם חכמים גדולים בזה שהם בוגדים ובכלל ערך הנישואין כאן הוא על הפנים לדעתי הנישואים והמשפחה הם לפניייי הכלללללללל לפני קריירה כי הקריירה היא בעצם בישביל המשפחה ולא להיפך...ולפני החברים כי בן או בת הזוג הם אמורים להיות החברים הכי קרובים שלנו.וזהו....רק תחשבו על מה שאמרתי....לפחות קצת...
 
אוי לאוזניים שכך שומעות...

לא ידעתי שיש כלכך הרבה רוצחי נשים פוטנציאלים בארצנו... התופעה חמורה משחשבתי... מי יהיה הרוצח הבא? כאן מהפורום?
 

דודיי

New member
רציתי להגיד ...

רציתי להגיד הלוואי שיבגדו בך...אבל אני אומר שאני לא מאחל לך שיבגדו בך....תקרא את מה שכתבתי לאחרים....
 
דודי יקר,

אני חושבת שכדאי לך לדמיין תסריט אחר: שתקיים זוגיות נהדרת ושיום בהיר אחד... ימות לך משהו בלב ושתרגיש מכל מיני סיבות שאינך יכול להיפרד. אולי אז נוכל לדבר.
 

דודיי

New member
מבטיח לך שחשבתי על זה

מבטיח לך שחשבתי על זה ואמרתי את כל מה שאמרתי רק אחרי הרבה מחשבה וזה דעה מגובשת ולא סתם איזה משהו ששלפתי מתוך עצבים או משו כזה...קודם כל אני אישית נגד גירושים בכלל מהסיבה הפשוטה שאני לא אלך ואגרום נזק לילדים שלי או לאשתי וגם אם זה אומר שאני לא אהיה הכי מאושר בעולם...עם בעיות מתמודדים ולא בורחים מהם והיום לצערי הרב באמתת הרבה אנשים בכלל לא מנסים להתמודד, לא טוב או שפוגשים מישהו אחר שנראה נחמד אז יאללה זורקים את הכל בעל אשה ילדים לא משנה עוזבים את הכל והולכים וזה מאוד חבל..., מצד שני אני חייב לומר שבמקרים ממש מסוימים אבל ממששש מסוימים שאין לי כח לפרט אז כן הייתי מתגרש אבל אלו מקרים ממש בודדים וקיצוניים, דבר שני אדם אחר שמחליט שמת לו משהו בלב פתאום או לא יודע מאיזה סיבה הוא מחליט שלא טוב לו בזוגיות והוא מרגיש שהוא חייב להיפרד אז למה לבגוד????....יש צורה ...תיפרד עם מינימום פגיעה בבן הזוג שלך... ברגע שהוא יגלה שבגדו בו זה פשוט יהרוס אותו (השתמשתי בכוונה בלשון זכר בכל ההודעה מטעמי נוחות) ולא משנה אם הוא גבר או אשה, באמת אני ממש מתפלא שאף אחד לא מנסה להבין את המשמעות של בגידה ומצדיקים את אותו אדם שבגד וממש לא משנה מה הסיבה לזה. שיהיה אחלה יום לכולםםם.
 

תמבה

New member
צודק

לדעתי אתה צודק ומגיע לה לסבול. מגיע לה
 

allan

New member
אתה סובל

בדלל הגישה שלך לנושא. הקשר בינכם נגמר עוד לפני הפרידה הפיזית וזה נכון שהפרידה נפלה עליך ביום בהיר ואף אחד לא שאל אותך מה דעתך בנושא. אין ספק שזה כואב ואפילו מעליב אבל תנסה לחשוב על הנקודה הבאה: האם היית שמח שאישתך תשאר איתך אבל לא איתך... קיבלת מתנה נפלאה : את האמת !! אתה כבר לא חי באשליות ולמרות שהאמת כואבת הכי חשוב לדעת איפה אתה באמת עומד ולא איפה אתה חושב שאתה עומד. אישתך עשתה את החשבון שלך והיא ויתרה על הקשר שהיה בינכם וזאת זכותה לטוב ולרע. למעשה ה"תרמית" היתה שם עוד כשהייתם ביחד אבל עכשיו תה יודע מה באמת קורה ותנסה להפוך את זה ליתרון במקום להתבוסס באותו מקום תרים ראש, תשמח שאתה לא חי במחיצתה של אישה שכבר לא אוהבת אותך כי זה יותר מתסכל מאשר לחיות לבד. אחרי שתשתחרר מהמשקעים תפנה להקים קשר עם אישה יותר מתאימה שתעריך אותך הרבה יותר מאישתך הקודמת. החיים לא נגמרים אחרי הגירושים אלא רק מלמדים אותנו לבסס קשר עם אדם שמתאים יותר בשבילנו ומשפרים את הבחירה שלנו בעתיד. תן לה לעשות את החשבונות שלה עם הבחירה שבחרה לטוב ולרע ואתה ידידי פנה לדרך חדשה ותגיד תודה שאתה כבר לא בסיטואציה שבטוח תסכלה אותך במשך זמן רב וגרמה לך להיות מדוכדך לא פעם אחת. תן לעצמך חופש לזמן מה, תתאוורר וכשתהיה בשל לקשר חדש-לך על זה. אין טעם לסחוב אחריך את המטען שאשתך יצרה בבחירה שלה. רד ממנה !!! תעשה טוב ותחשוב רק על עצמך והתשובות כבר יבואו לבד בהצלחה
 
טבעי ואנושי.....

שכן המאורעות פחות או יותר נכפו עליך, לא אתה ניווטת את הפירוד, והעובדה שרעייתך כבר נמצאת בקשר חדש ואף מכריזה שהיא מאושרת בכלל יכול להוציא בן אדם מדעתו, אבל, ופה יש אבל גדול, הרצון שלך בנקמה והאנרגיה שאתה משקיע בה בסופו של דבר יפגעו יותר מכל בך! "הרצון בנקמה" העלה בך אפקטים רגשיים חזקים מאוד, משום שהוא תוצר של תחושות רבות וקשות, שהתחברו להרגשה ש"אני חייב לנקום". ברגשות שמנית ושהובילו לרצון בנקמה: אבדן תקווה, ייאוש, תסכול ממושך חוסר ישע, חוסר אמון, בדידות, השפלה, אבדן שליטה, אכזבה וקינאה...בהם עליך לטפל! לדעתי, נקמה יכולה לתת לך הרגשה ריגעית של כח והנאה שטנית, אבל לטווח רחוק היא רק תזיק, ע"כ נסה להפנות את האנרגיה שבך לצמיחה ולשיקומך שלך ועזוב אותך מנקמות. בהצלחה!
 
אם טבעי ואנושי אז....

אני מנסה כל הזמן לחשוב על איך לשקם את עצמי. אבל אני לא יכול מלחשוב עליה ועל החבר שלה. זה מטריף אותי. זה מוציא אותי מדעתי. אני חייב כל הזמן לדעת איפה היא ומה היא עושה וכו´ וכו´. זה מציף אותי לחלוטין ואני לא יכול להדחיק את זה עד כדי כך שאני אתפנה לשקם את עצמי. אנחנו חברים מגיל 18. את הכל עברנו ועשינו יחד. דיברנו אחד עם השני שעות על גבי שעות על כל פסיק שעובר לכל אחד בראש. אני לא יכול לעשות סוויץ´ תוך יומיים והופס לעבור הלאה. היא החיים שלי. היא המשפחה שלי. נתתי בה אמון מוחלט. והיא בגדה בי. אני אוהב אותה מאוד וכועס עליה מאוד על זה שהיא בגדה בי, לא רק ע"י זה שהיא נמצאת עם החבר הזה, אלא עצם הפרידה היא בעיני בגידה באמון. לא תפסתי את הפרידה כמשהו מוחלט כמו שאני תופס את זה היום. זה לא מה שהיא אמרה. אני עסוק רק בזה. אני רוצה אותה בחזרה. והיא כל כך פוגעת בי. היא לא רוצה לדבר איתי. כל הזמן נותנת לי את ההרגשה שאני מטריד אותה. אז אם זאת ההתייחסות, אז אני באמת מטריד אותה. ואתמול נכנסתי אליה הביתה בכוח כי רציתי להפריע להם בערב ה"נחמד" שהם אירגנו. אז היא קראה למשטרה. זה מתסכל. אני לא מצליח לפגוע בה. היא לא יכולה לעזוב אותי ולהרגיש מאושרת. אני לא אתן לזה לקרות!
 
"פרידה היא מוות קטן"

ובפרידה כמו אחרי מוות יש תקופה של אבל. תן לעצמך להתאבל. הכאב, העלבון וצער הפרידה עדיין טריים, והדחייה שלה מכאיבה מכל. לדעתי כדאי שתתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לך לסדר את הראש, להביא אותך להבנה שזה לא סוף העולם, ושחייך אינם תלויים רק באשה המסויימת הזו, גם אם אתה עדיין אוהב, או חושב שאתה אוהב, (לי זה נראה יותר אובססיה מאהבה). אנא, נסה להבין זה שאתה תפריע לה בחיים יהרוס בסופו של דבר את הסיכוי לשיקומך ואת חייך שלך!
 
למעלה