אני מפחד מהילד

דברי עידוד

האפרוח שלי, גם היה פוחד מאד מכל אדם זר, עד לפני שנה... וגרוע מכך - אפילו לא ידע לומר את המילה "פוחד", אלא פשוט נכנס לפאניקה וברח. מאז שהוא נכנס לגן השפתי המדהים שלו, הוא נאלץ לבלות את יומו עם צוות די גדול יחסית (3 מטפלות קבועות + מספר מטפלות נוספות שונות, מדי יום - קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וכו'. מאז שהחל את צעדיו הראשונים בגן, הפתיחות שלו לאנשים זרים השתנתה מן הקצה אל הקצה. הוא הפך להיות מאד חברותי ועליז ואם במעליות עסקינן... אז לפני כשבועיים חיכינו למעלית, וכשזו נפתחה, עמדו בתוכה המון אנשים שהביטו בנו ואני חששתי שהאפרוח שלי ייבהל, אך במקום זאת, הוא הביט בכולם בחיוך גדול ואמר: "שלום חברים!" ונכנס בצעד בוטח. (מיותר לציין, שלא יכולתי להתאפק, והתפקעתי מצחוק)
 

b o t t e n

New member
תנסי לדובב אותו למה שהוא הנראה באמת מרגיש

וזה חשש ממפגש עם מישהו חדש, האם אני אוהב להיות איתו, האם הוא יאהב לשהות במחיצתי. ירצה לשחק איתי וכו'... לנסות לעשות לו את ההפרדה מחשש לפחד. לי ככה זה נשמע, שהוא חושש מהמפגש עם הלא מוכר.
 

razgalili

New member
אם מדובר בילד שלא יכול לקרוא שפת פנים וגוף

אז מבחינתו הוא מוקף בעולם שבו כולם לובשים מסיכות. זה בהחלט מפחיד כשאין לך שום דרך לדעת מה אנשים מסביבך רוצים לעשות, מתי הם כועסים, מעונינים בך, אדישים. דברים שאפשר לעשות - בטווח הקצר לחבק את הילד כל פעם כדי שירגיש בטוח. בטווח הארוך - RDI. יש גם כמה דברים שאפשר לעשות מבחינה ביולוגית להקל על חרדות, אם יש לו חרדות שהן לא חרדות חברתיות. אני בזמן האחרון שמעתי על תיסוף של אוקטיתוצין לילדים בספקטרום באמצעות משאף. זה הורמון שגורם לחברות ולקירבה רגשית. עוד לא ניסינו אבל זה נשמע מאד מענין.
 

dd19

New member
לפני האיבחון לא הבנתי

את הדברים האלה. הבן היה מסרב ללכת לכל מני מקומות (למשל קניון, או פעם ראשונה בחוג ) בטענה שיש שם ילדים שהוא לא מכיר.אז הייתי מסבירה שאף אחד לא מכיר, ולכן עושים היכרויות, אבל זה לא כל כך עזר
. הפחד הזה הוא חלק מהחרדה החברתית וזה נסיון לשמר עולם מסודר.עם הזמן והטיפול הדברים משתפרים.
 

גאמי

New member
הי במבינה!

קודם כל את צודקת לדעתי כשאת אומרת שלהגיד "זה לא מפחיד" זה לא מרגיע, כי פחד כמו כל תחושה אחרת זה דבר שאין עליו ויכוח, אותו זה מפחיד ולכן צריך לטפל בסיבות לפחד, לפרק בעצם את ההגדרה פחד לגורמים, למשל, נבהל ממישהו זר, ממישהו זר שעומד קרוב, או מסתכל עליו וכו' וכו' ומשם צריך לחשוב איך אפשר לטפל. ולדעתי רצוי ללכת ליעוץ מקצועי, כי עושה רושם שזה משהו מאוד חזק אצל הילד ואולי הדרכה טובה תעזור לכולכם. סוף שבוע נעים גלית
 
למעלה