אני ממש חייב לפרוק את זה כאן-
אז ככה- זה התחיל בתחילת השנה, היה לי בעיות עם הגוף שלי. אבל לא סתם בעיות! ממש שנאתי אותו. חיפשתי דרכים להרזיה ומצאתי דרך שנקראת "בולמיה". כל מה שאכלתי- הקאתי. כל מה ששתיתי- שילשלתי. חשבתי שאני יצא מזה מהר, אבל לא! זה כבר התמכרות. כל מה שאני אוכל, אני חייב להקיא. אני מרגיש רע עם עצמי שיש לי אוכל בגוף שלא יצא החוצה. כולם אומרים שרזיתי- אבל אני לא מאמין. זה כבר מחלה במוח- הפחד מהשמנה, הדיכאון שכבש אותי, הכאב שנשאר, הקול בראש שדחוף אותי להקיא כי אם לא אני ישמין יותר. אני מפחד! אני מפחד לדפוק את עצמי עוד יותר! אבל אני רוצה להרזות. אני לא יודע לאן נעלמתי. וזה כבר מפחיד אותי! אני לא יודע מה לעשות...
אז ככה- זה התחיל בתחילת השנה, היה לי בעיות עם הגוף שלי. אבל לא סתם בעיות! ממש שנאתי אותו. חיפשתי דרכים להרזיה ומצאתי דרך שנקראת "בולמיה". כל מה שאכלתי- הקאתי. כל מה ששתיתי- שילשלתי. חשבתי שאני יצא מזה מהר, אבל לא! זה כבר התמכרות. כל מה שאני אוכל, אני חייב להקיא. אני מרגיש רע עם עצמי שיש לי אוכל בגוף שלא יצא החוצה. כולם אומרים שרזיתי- אבל אני לא מאמין. זה כבר מחלה במוח- הפחד מהשמנה, הדיכאון שכבש אותי, הכאב שנשאר, הקול בראש שדחוף אותי להקיא כי אם לא אני ישמין יותר. אני מפחד! אני מפחד לדפוק את עצמי עוד יותר! אבל אני רוצה להרזות. אני לא יודע לאן נעלמתי. וזה כבר מפחיד אותי! אני לא יודע מה לעשות...
אני חושבת שבהודעה שלך, אתה ממש כתבת אחד לאחד סימפטומים שכאלו. שפשוט, במובהק, אתה סובל מהבולמיה, ושותף לכל התחושות האלו שרודפות את כל האנשים שחולים בזה. מישהו מהאנשים שאמר לך שרזית, העלה את האופציה הזו? מישהו שאל אותך לגבי זה? מה עם ההורים?
