אני ממש גאה בעצמי! 
היום יש לי יום הולדת (wee. בכל מקרה, האקסית שלי טלפנה אליי היום. לפני כ3-4 חודשים נפרדנו (וזה ממש מוזר התחשב בעובדה שזה מרגיש לי לפני שנים.. כאילו זה קרה לפני איזה שנה, שנה וחצי..). עד היום כל פעם שהיא טלפנה פשוט ניתקתי. לפני שבוע-שבועיים בערך החלטתי שאני פשוט מתמודד עם השד מהעבר. הסכמתי לזה שכל מה שהיא עשתה היה פשוט קשור לחלום שלה, ולא קשור בשום צורה אליי. ידעתי את זה בעבר ישר אחרי סוף הקשר, שאני בסדר ושום דבר מזה לא היה בגללי -- אבל הפעם ממש קיבלתי את זה מבפנים. הסכמתי לזה. דיברתי איתה. הייתי קצת מבולבל, עד שהבנתי בעצם.. היא נשארה בדיוק אותו אדם. היא שאלה אותי מה קורה איתי, עניתי שאני מתחיל להיות מאושר. התשובה הראשונית היא "יש לך בחורה חדשה?". וזה מה שכולם אומרים לי ברגע שאני אומר את זה.. האם יש לי בחורה חדשה או לא. כולם מתנים את האושר שלי באדם אחר. בגאווה אמרתי לה "לא, אין לי אף אחת, אני מתחיל לאהוב את עצמי". בזילזול היא ענתה "אהה..". במשך רוב השיחה היא ניסתה לגלות בקנאות מה נסגר איתי, האם יש לי בחורה חדשה, אהבה חדשה. יצאתי מהשיחה בהרגשה של "וואו".. הבנתי עד כמה אנחנו משדרים בגלים נפרדים היום. הבנתי מאיפה ה"כוח" שלה בא. פשוט הרגשה של כוח על ייצרים. הרגשתי מופלא כשלא ניכנסתי למשחק שלה של שליטה. הרגשתי עוד יותר מופלא כשהמשחק לא השפיע עליי כשהיא כן ניסתה אותו. אני עדיין לא מרגיש שלם עם זה לחלוטין. אני חושב שאני עדיין קורבן של השופט שבי בגללה. אני חושב שאני מרגיש "איך הרשתי לעצמי ליפול" וכו'. ואני מבין שזה רגש לא רציונלי, אבל השופט עדיין מכה בי. אני צריך להתנתק מהרגשות שלי בנושא. ד"א -- אם למישהו יש תרגילים לעזור לי עם זא אני יותר מאשמח! באהבה, יוסי.
היום יש לי יום הולדת (wee
. בכל מקרה, האקסית שלי טלפנה אליי היום. לפני כ3-4 חודשים נפרדנו (וזה ממש מוזר התחשב בעובדה שזה מרגיש לי לפני שנים.. כאילו זה קרה לפני איזה שנה, שנה וחצי..). עד היום כל פעם שהיא טלפנה פשוט ניתקתי. לפני שבוע-שבועיים בערך החלטתי שאני פשוט מתמודד עם השד מהעבר. הסכמתי לזה שכל מה שהיא עשתה היה פשוט קשור לחלום שלה, ולא קשור בשום צורה אליי. ידעתי את זה בעבר ישר אחרי סוף הקשר, שאני בסדר ושום דבר מזה לא היה בגללי -- אבל הפעם ממש קיבלתי את זה מבפנים. הסכמתי לזה. דיברתי איתה. הייתי קצת מבולבל, עד שהבנתי בעצם.. היא נשארה בדיוק אותו אדם. היא שאלה אותי מה קורה איתי, עניתי שאני מתחיל להיות מאושר. התשובה הראשונית היא "יש לך בחורה חדשה?". וזה מה שכולם אומרים לי ברגע שאני אומר את זה.. האם יש לי בחורה חדשה או לא. כולם מתנים את האושר שלי באדם אחר. בגאווה אמרתי לה "לא, אין לי אף אחת, אני מתחיל לאהוב את עצמי". בזילזול היא ענתה "אהה..". במשך רוב השיחה היא ניסתה לגלות בקנאות מה נסגר איתי, האם יש לי בחורה חדשה, אהבה חדשה. יצאתי מהשיחה בהרגשה של "וואו".. הבנתי עד כמה אנחנו משדרים בגלים נפרדים היום. הבנתי מאיפה ה"כוח" שלה בא. פשוט הרגשה של כוח על ייצרים. הרגשתי מופלא כשלא ניכנסתי למשחק שלה של שליטה. הרגשתי עוד יותר מופלא כשהמשחק לא השפיע עליי כשהיא כן ניסתה אותו. אני עדיין לא מרגיש שלם עם זה לחלוטין. אני חושב שאני עדיין קורבן של השופט שבי בגללה. אני חושב שאני מרגיש "איך הרשתי לעצמי ליפול" וכו'. ואני מבין שזה רגש לא רציונלי, אבל השופט עדיין מכה בי. אני צריך להתנתק מהרגשות שלי בנושא. ד"א -- אם למישהו יש תרגילים לעזור לי עם זא אני יותר מאשמח! באהבה, יוסי.
