אני ממש במצוקה

[נשימת הים]

אני ממש במצוקה

אני כבר כמעט בת 32, אבל חיים שלמים שאני בדיכאונות.
ב-3 השנים האחרונות כבר חל שיפור במצב שלי, אבל עכשיו שוב יש לי נפילה.

כל מה שאי פעם ניסיתי כדי לעזור לעצמי לא צלח: פסיכולוגים, פסיכיאטריים, כדורים, מדיטציות, טקסים שאמנים.

עזר לי- אבל לא לטווח הארוך.

עכשיו אני שוב בנפילה ואני רוצה למות. אני לא יודעת עם מי לדבר, כי אני לא אוהבת להעיק על אנשים ובמשפחה שלי סתם נכנסים להיסטריה כשאני בדיכאון וגם לא ממש מצליחים לעזור לי כי אני לא באמת מרגישה פתיחות איתך.

 

[נשימת הים]

*איתך=איתם

 

[גרא.]

נשימת הים,קשה להתמודד עם דיכאון לבד,אם מה

שאת זקוקה לו עכשיו זו שיחה בכדי לשתף לקבל תמיכה ואמפטיה,את יכולה לצלצל לערן (עזרה ראשונה נפשית) טל' 1201
כמו כן כדאי שתכנסי לפורום "תמיכה נפשית למבוגרים" כאן בתפוז.תוכל לקבל שם אוזן קשבת,הבנה והמון מילים חמות מהמשתתפים
בפורום רובם ככולם במצב דומה או כמעט דומה.דווקא אוכלוסייה כזו מסוגלת מאד להבין ולתמוך.

 

[נטעוסית]

לנשימת הים

אומנם את כותבת שאף טיפול לא צלח, אבל בכל זאת היה שיפור בשלוש שנים האחרונות. היית בטיפול בתקופה הזו? איך את מבינה את השיפור?
טבעו של דיכאון הוא להופיע בגלים. לפעמים טוב יותר ולפעמים רע מאוד. אין פתרון קסם לדיכאון שהוא כרוני. ואין פתרון טוב (ממה שאני מכירה) מטיפול, תמיכה אינטנסיבית ותרופות.
לפעמים טיפול יכול להיות מלווה ונצרך לתקופה ארוכה, במיוחד אם אין מישהו שאפשר לדבר איתו בפתיחות בסביבה הקרובה.
הטריד אותי שכתבת שאת רוצה למות. אם יש לך מחשבות קונקרטיות, וגם אם לא, אני מאוד מאוד ממליצה לך כן לפנות לעזרה. בכל מקרה - עדיף להיות בקשר טיפולי עם איש מקצוע שישמע אותך ויתמוך בך, גם אם את לא מרגישה שינוי קיצוני במצב הרוח - מאשר להשאר עם התחושות הקשות לבד.

 

[יעל ניסן]

בדיכאון כרוני

צריך עזרה ותמיכה 'כרונית'
כלומר שעליה להיות שם כל הזמן במינונים שונים. כשיש החמרה, תגבור של התמיכה וכשיש הקלה מעבירים אותה לרקע אבל שומרים על אש קטנה.

אחד הדברים שעוזרים זה להבין ולקבל שמדובר במשהו כרוני. כלומר לא לצפות שהתמיכה הבאה היא זו שתעניק לך תעודת ביטוח חתומה וודאית שלעולם לא יהיה לך עוד גל דיכאוני. התמיכה שאת צריכה לארגן לעצמך היא כזו שתתאים את עצמה לצרכים שלך כדי שתוכלי לחיות את חייך הכי טוב שמתאפשר.