גמבה חמודה מאד
New member
אני מכורה לקניות לילדים שלי ../images/Emo4.gif
אתמול בד"ר פילדיברו על זה: היתה שם בחורה, שכמוני, לא יכולה לצאת מהבית בלי לחזור עם מתנות לילדה (לי יש בן ובת בני 6 שנים). אין, כל פעם שאני הולכת לסופר, לרופא, לתזונאית, לכל מקום, אני חייבת להביא משהו לילדים, ממדבקות למחברות או ביצי קינדר (הבן מכור) ועד בובת בראץ לילדה. בעלי מתעצבן מזה. אתמול ביקשתי ממנו רשות לקנות לילדים מתנה לחג (אני לא עובדת כרגע, רק הוא) וחזרתי עם בובת בראץ חדשה לבת וסט רכבות לבן. בעלי ממש כעס. אבל אמר: "טוב, אני יודע שאת אוהבת לקנות לילדים, אבל אי אפשר כל יום, אל תקני יותר החודש, יש להם הכל". אבל היום בבוקר הייתי אצל התזונאית, ומעבר לרחוב היתה חנות צעצועים קטנה, קניתי להם מדבקות בראץ לבת ומכונית קטנה לבן. לא יכולה בלי. זה לא כי אני מנסה לפצות אותם על משהו, אני איתם כמעט כל היום ומשחקת איתם והיחסים טובים, אני פשוט אוהבת לראות את השמחה והחיוך שהם מקבלים משהו (ככה גם אמרה האישה בתוכנית אתמול), זה עושה לי טוב. והבעיה שגם שהם לא מתנהגים הכי יפה, אני אומרת להם: "השבוע לא תקבלו כלום" ובכל זאת קונה. אולי אמא שלי "אשמה", ככה היא היתה איתנו, הילדים, קנתה לנו כמעט כל יום משהו, ועדיין עושה את זה (גם לנכדים כמובן, אבל גם לנו, הילדים שלה, למרות שאנחנו בני 25 פלוס). אין לי מושג איך להפסיק עם זה. כי זה דבר יומיומי, בין אם הם מבקשים ובין אם לא. לרוב זה הפתעה, אני קונה להם שהם בכלל לא איתי.
אתמול בד"ר פילדיברו על זה: היתה שם בחורה, שכמוני, לא יכולה לצאת מהבית בלי לחזור עם מתנות לילדה (לי יש בן ובת בני 6 שנים). אין, כל פעם שאני הולכת לסופר, לרופא, לתזונאית, לכל מקום, אני חייבת להביא משהו לילדים, ממדבקות למחברות או ביצי קינדר (הבן מכור) ועד בובת בראץ לילדה. בעלי מתעצבן מזה. אתמול ביקשתי ממנו רשות לקנות לילדים מתנה לחג (אני לא עובדת כרגע, רק הוא) וחזרתי עם בובת בראץ חדשה לבת וסט רכבות לבן. בעלי ממש כעס. אבל אמר: "טוב, אני יודע שאת אוהבת לקנות לילדים, אבל אי אפשר כל יום, אל תקני יותר החודש, יש להם הכל". אבל היום בבוקר הייתי אצל התזונאית, ומעבר לרחוב היתה חנות צעצועים קטנה, קניתי להם מדבקות בראץ לבת ומכונית קטנה לבן. לא יכולה בלי. זה לא כי אני מנסה לפצות אותם על משהו, אני איתם כמעט כל היום ומשחקת איתם והיחסים טובים, אני פשוט אוהבת לראות את השמחה והחיוך שהם מקבלים משהו (ככה גם אמרה האישה בתוכנית אתמול), זה עושה לי טוב. והבעיה שגם שהם לא מתנהגים הכי יפה, אני אומרת להם: "השבוע לא תקבלו כלום" ובכל זאת קונה. אולי אמא שלי "אשמה", ככה היא היתה איתנו, הילדים, קנתה לנו כמעט כל יום משהו, ועדיין עושה את זה (גם לנכדים כמובן, אבל גם לנו, הילדים שלה, למרות שאנחנו בני 25 פלוס). אין לי מושג איך להפסיק עם זה. כי זה דבר יומיומי, בין אם הם מבקשים ובין אם לא. לרוב זה הפתעה, אני קונה להם שהם בכלל לא איתי.
