אני מיואשת

[BELLANA]

אני מיואשת

יש לי ילד בן כמעט 7, יתום מאב, סובל מADD ו-ADHD קשה מאד,
ניסינו את כל המינונים של קונצרטה בצירוף נאולפטיל, לדעתי המצב נהיה אפילו גרוע יותר,
פניתי לפסיכיאטר פרטי לאיבחון מחודש, הוא נתן לו ריטלין LA,
התחלתי בטיפול, אך זה לא נראה מבטיח.
בינתיים משהים אותו כמעט כל שבוע מביה"ס, למרות שהבי"ס הוא לבעיות התנהגות,
הם לא יודעים איך להתמודד אתו, והוא ילד מקסיםםםםםם,חכם ויפה,
אני מגיעה למצבים של בכי כמעט יום יום מרוב ייאוש.
אולי יש למישהו כאן עצה?תתנו לי תקווה בבקשה

 

[ציפי קוברינסקי]

עצה לגבי תקווה

הקושי שלך מובן
התמודדות עם ילד לקוי קשב אינה פשוטה, ואם את צריכה להתמודד אתו לבד זה קשה שבעתיים
לוקח זמן להתאים לילד את הטיפול התרופתי, אל תוותרי עד שימצא הטיפול המתאים לבנך.
ובינתיים, מצידך, הוא זקוק לבטחון ולתקווה
יתכן גם שהוא זקוק לעזרת פסיכולוג שיעזור לו להתמודד עם היתמות וגם עם קשיי הפרעת הקשב
תפקידך האימהי לשדר לו שהדרך בה בחרת לטפל בו היא הנכונה עבורו, ושאת בטוחה שתימצא הדרך לעזור לו
גם אם לוקח זמן.
אם את משדרת ייאוש, הוא מפנים זאת ואם הוא מיואש, אין לו מוטיבציה להתאמץ לשנות את התנהגותו
מאד קשה לעשות זאת בשלב שבו את נמצאת. אבל המאמץ כדאי.
אם קשה לך לעשות זאת בכוחות עצמך, הדרכת הורים יכולה מאד לעזור לך
ציפי קוברינסקי

 

[יעל ויסוצקי]

בין יאוש לתקוה

הי BELLANA,

נסיבות החיים של שניכם קשות מאד ואני בטוחה שהפרעת הקשב אינה הסיבה היחידה לקושי ההתנהגותי. יש כאן המון שאלות שיכולות להסביר את ההתנהגות שלו מנקודת מבט אחרת (מתי התייתם ? בן כמה הוא היה ? מה היו הנסיבות של מות אביו ?) כרגע הוא מתנהג את מה שהוא מרגיש ובעיקר מתנהג את המצוקה שלו .
אני מצטרפת להצעה של ציפי בדבר טיפול פסיכולוגי והדרכת הורים, אפילו טיפול דיאדי בשלב מסויים- את והוא (יש לך עוד ילדים או שהוא בן יחיד ?)
הריטלין לא יתן פיתרון לקשיים הרגשיים וגם תוספת של תרופות פסיכיאטריות לא יהוו טיפול שלם ללא טיפול פסיכולוגי.

שניכם צריכים מקום שיוכל להכיל אתכם עם הקשיים- את צריכה מישהו שתוכלי להתייעץ, מקום בו תוכלי לכעוס ולבכות, גם את חוית אובדן וגם לך יש את הקשיים שלך. כדאי לבדוק אם את לא בדיכאון ואם כן- חשוב שתטפלי בעצמך, לכן כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה בהתחלה ואח"כ אם יש צורך לפנות ליעוץ פסיכיאטרי.
במקום שבו מכילים אותך תוכלי לקבל כוחות וכלים להתמודד.
הבן שלך צריך אותך חזקה ומכילה ומקום שבו מקבלים אותו ואת הקשיים שלו. את זה תוכלו לקבל בטיפול פסיכולוגי טוב. יש אפשרות לטיפולים פסיכולוגיים דרך קופת חולים, דרך מרפאות הקשב של קופת חולים, דרך המכונים להתפתחות הילד (הוא עדיין בגיל שהוא זכאי לטיפולים התפתחותיים) דרך המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות (שם הטיפולים ניתנים בחינם).
פסיכולוג יוכל להיות גם בקשר עם בית הספר ולהדריך את הצוות.

והצעה נוספת: לחפש בנרות את הרגעים הטובים שלו ולהעצים אותם- גם בבית וגם בביה"ס: נתן למישהו מחק, ביקש יפה לצאת לשירותים, הקשיב למורה, דיבר יפה, הלך להתקלח בלי ויכוחים, לא משנה מה, העיקר שידע שרואים גם את הדברים הטובים, שלפעמים נראים מאד טריויאלים אבל הוא מתאמץ מאד עבורם, ובנוסף לאפשר לו לעסוק בפעילויות שהוא טוב בהן (ספורט, בישול, מוזיקה, דרמה, טיפול בבעלי חיים, משהו שהוא טוב בו ונהנה ממנו).
הרבה פעמים אנחנו לא מתיחסים להתנהגויות חיוביות וכשהכל "זורם" קל להתעלם וכשהדברים משתבשים רק אז אנחנו מגיבים -אז חשוב שיידע שרואים אותו גם וגם.

 

[ציפי קוברינסקי]

העברתי את שאלתך גם לייעוץ החינוכי

 

[bhs]

אצלנו הטיפול בילד היה התנהגותי ותרופתי במקביל

נראה לי שחשוב שתמצאי משהו שילווה אותך כהורה בדרך, יועץ התנהגותי או פסיכולוג וחשוב משהו עם המלצות ושמכיר את הנקודות ה"חלשות" יותר של הילד שלך.אנחנו התחלנו בעיצוב התנהגותי אפילו לפני התרופתי והיו תוצאות מדהימות התרופה מאוד עזרה לעקביות.