אני מוטרד
אחת הסיבות לאהבתי את השפה העברית, זה עומקה ויופיה, ולכן מתסכל אותי לראות כיצד הטעויות השגורות בה מכתיבות אותה, ולא להפך. אנשים שמדברים איך שבא להם הם גם אנשים שיחתכו רמזור רק כי בא להם, או יזרקו פסולת לרחוב, כי לא אכפת להם. סלחו לי על הדוגמות הקיצוניות, אך לדעתי יש קשר בין תרבותו הכללית של האדם לבין האדישות שמפגין כלפי מה שנכון, לטובת מה שנוח לו. השפה שיוצאת מהפה היא הדבר הראשון שאדם מביע, מלבד שפת הגוף, היא התקשורת הראשונית, היא מה שמייצגת את האדם. כדי אולי להבין מדוע הגעתי למסקנה הזו, חשבו על המנטליות של אלו שעברו על החוק. על אלו שמרבים לקלל, על אלו שהם פחות סובלניים, על אלו שאינם רגישים. עכשיו, חשבו על תקינות העברית שלהם לעומת אלה שהתנהגותם שונה מאלה, והחליטו אתם אם יש קשר. נכון, שפה היא מתפתחת והשינוי בה הוא תהליך טבעי, אבל כמות הטעויות שחלות בשפה העברית בקרב אזרחים פשוטים ועד אפילו סטודנטים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה, היא רבה וצורמת. והשפה העברית, אם היינו נאמנים לה ופחות בורחים לשפה האנגלית ה'קולית', היא יפה לא פחות, למעשה יותר, וחבל שרבים נוהגים בה בקלות ראש. הבהרה: אין בדברים שלי בכדי להכליל, כי אני בטוח שישנם רבים שומרי חוק ומתורבתים אשר אינם מקפידים לשמור על השפה, למרות שקשה לי לחשוב שאדם גס בהתנהגותו יתבטא בעברית צחה (ולשונו של ז'וז'ו חלסטרה תאשר, דמות פיקטיבית, אך למעשה מייצגת בהמון מקרים את האמת העגומה). ועוד דבר: לאחרונה אני שומע על הצעות לפשט את השפה, כמו לאחד את הקמץ עם הפתח או לפשט את כללי החטפים. שוב, הסיבה שאני מרותק לשפה העברית זה רק בזכות עומקה ויופיה, אז למה להציע את מה שנוח, במקום להיות נאמן למה שיפה ויותר מכך, קשור לתרבות ההיסטורית שלנו? שפה היא לא רק מה שאנחנו מדברים בהווה, אלא היא גם סמל לתרבות ההיסטורית שלנו, ועליה יש לשמור. אני יודע שהביקורות הללו אינן פופולאריות, אפילו בקרב אוהבי השפה עצמם, כי ישנם רבים מתוכם שהשינויים המהירים יחסית בשפה אינם מפריעים להם, אולי אפילו נוחים להם (ולא שאיני מכבד זאת). אני ער לעובדה שרבים עשויים להרים גבה לנוכח הנקודה הזו שמפריעה לי, אבל נסו להבין את הצד הזה בעניין. אגב, אין בדברים שלי בכדי להתייפייף כי גם אני מקלל לפעמים (אבל, אני לעולם לא חותך ברמזור אדום... כי אין לי רישיון (ואל תגידו לי שזה לא נחשב
). אז, מה לדעתכם הסיכויים של הצעות אלו להיות מאומצות על-ידי האקדמיה? אולי "עובד האקדמיה" ישמח לענות גם כן? אגב, באותה הזדמנות רציתי לשאול אותך, 'עובד האקדמיה'... פניתי לאקדמיה ללשון באמצעות כתובת הדוא"ל שפרסמת כאן, אך עדיין לא ענו לי. שאלתי בסך הכל שלוש שאלות. יתכן והכתובת הייתה שגויה? שלחתי ל... acad כרוכית vms נקודה huji נקודה ac נקודה il תודה שקראתם ואפשרתם לי לשפוך בפניכם את הלב
אחת הסיבות לאהבתי את השפה העברית, זה עומקה ויופיה, ולכן מתסכל אותי לראות כיצד הטעויות השגורות בה מכתיבות אותה, ולא להפך. אנשים שמדברים איך שבא להם הם גם אנשים שיחתכו רמזור רק כי בא להם, או יזרקו פסולת לרחוב, כי לא אכפת להם. סלחו לי על הדוגמות הקיצוניות, אך לדעתי יש קשר בין תרבותו הכללית של האדם לבין האדישות שמפגין כלפי מה שנכון, לטובת מה שנוח לו. השפה שיוצאת מהפה היא הדבר הראשון שאדם מביע, מלבד שפת הגוף, היא התקשורת הראשונית, היא מה שמייצגת את האדם. כדי אולי להבין מדוע הגעתי למסקנה הזו, חשבו על המנטליות של אלו שעברו על החוק. על אלו שמרבים לקלל, על אלו שהם פחות סובלניים, על אלו שאינם רגישים. עכשיו, חשבו על תקינות העברית שלהם לעומת אלה שהתנהגותם שונה מאלה, והחליטו אתם אם יש קשר. נכון, שפה היא מתפתחת והשינוי בה הוא תהליך טבעי, אבל כמות הטעויות שחלות בשפה העברית בקרב אזרחים פשוטים ועד אפילו סטודנטים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה, היא רבה וצורמת. והשפה העברית, אם היינו נאמנים לה ופחות בורחים לשפה האנגלית ה'קולית', היא יפה לא פחות, למעשה יותר, וחבל שרבים נוהגים בה בקלות ראש. הבהרה: אין בדברים שלי בכדי להכליל, כי אני בטוח שישנם רבים שומרי חוק ומתורבתים אשר אינם מקפידים לשמור על השפה, למרות שקשה לי לחשוב שאדם גס בהתנהגותו יתבטא בעברית צחה (ולשונו של ז'וז'ו חלסטרה תאשר, דמות פיקטיבית, אך למעשה מייצגת בהמון מקרים את האמת העגומה). ועוד דבר: לאחרונה אני שומע על הצעות לפשט את השפה, כמו לאחד את הקמץ עם הפתח או לפשט את כללי החטפים. שוב, הסיבה שאני מרותק לשפה העברית זה רק בזכות עומקה ויופיה, אז למה להציע את מה שנוח, במקום להיות נאמן למה שיפה ויותר מכך, קשור לתרבות ההיסטורית שלנו? שפה היא לא רק מה שאנחנו מדברים בהווה, אלא היא גם סמל לתרבות ההיסטורית שלנו, ועליה יש לשמור. אני יודע שהביקורות הללו אינן פופולאריות, אפילו בקרב אוהבי השפה עצמם, כי ישנם רבים מתוכם שהשינויים המהירים יחסית בשפה אינם מפריעים להם, אולי אפילו נוחים להם (ולא שאיני מכבד זאת). אני ער לעובדה שרבים עשויים להרים גבה לנוכח הנקודה הזו שמפריעה לי, אבל נסו להבין את הצד הזה בעניין. אגב, אין בדברים שלי בכדי להתייפייף כי גם אני מקלל לפעמים (אבל, אני לעולם לא חותך ברמזור אדום... כי אין לי רישיון (ואל תגידו לי שזה לא נחשב
