אני מוטרד

RonenYi

New member
אני מוטרד

אחת הסיבות לאהבתי את השפה העברית, זה עומקה ויופיה, ולכן מתסכל אותי לראות כיצד הטעויות השגורות בה מכתיבות אותה, ולא להפך. אנשים שמדברים איך שבא להם הם גם אנשים שיחתכו רמזור רק כי בא להם, או יזרקו פסולת לרחוב, כי לא אכפת להם. סלחו לי על הדוגמות הקיצוניות, אך לדעתי יש קשר בין תרבותו הכללית של האדם לבין האדישות שמפגין כלפי מה שנכון, לטובת מה שנוח לו. השפה שיוצאת מהפה היא הדבר הראשון שאדם מביע, מלבד שפת הגוף, היא התקשורת הראשונית, היא מה שמייצגת את האדם. כדי אולי להבין מדוע הגעתי למסקנה הזו, חשבו על המנטליות של אלו שעברו על החוק. על אלו שמרבים לקלל, על אלו שהם פחות סובלניים, על אלו שאינם רגישים. עכשיו, חשבו על תקינות העברית שלהם לעומת אלה שהתנהגותם שונה מאלה, והחליטו אתם אם יש קשר. נכון, שפה היא מתפתחת והשינוי בה הוא תהליך טבעי, אבל כמות הטעויות שחלות בשפה העברית בקרב אזרחים פשוטים ועד אפילו סטודנטים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה, היא רבה וצורמת. והשפה העברית, אם היינו נאמנים לה ופחות בורחים לשפה האנגלית ה'קולית', היא יפה לא פחות, למעשה יותר, וחבל שרבים נוהגים בה בקלות ראש. הבהרה: אין בדברים שלי בכדי להכליל, כי אני בטוח שישנם רבים שומרי חוק ומתורבתים אשר אינם מקפידים לשמור על השפה, למרות שקשה לי לחשוב שאדם גס בהתנהגותו יתבטא בעברית צחה (ולשונו של ז'וז'ו חלסטרה תאשר, דמות פיקטיבית, אך למעשה מייצגת בהמון מקרים את האמת העגומה). ועוד דבר: לאחרונה אני שומע על הצעות לפשט את השפה, כמו לאחד את הקמץ עם הפתח או לפשט את כללי החטפים. שוב, הסיבה שאני מרותק לשפה העברית זה רק בזכות עומקה ויופיה, אז למה להציע את מה שנוח, במקום להיות נאמן למה שיפה ויותר מכך, קשור לתרבות ההיסטורית שלנו? שפה היא לא רק מה שאנחנו מדברים בהווה, אלא היא גם סמל לתרבות ההיסטורית שלנו, ועליה יש לשמור. אני יודע שהביקורות הללו אינן פופולאריות, אפילו בקרב אוהבי השפה עצמם, כי ישנם רבים מתוכם שהשינויים המהירים יחסית בשפה אינם מפריעים להם, אולי אפילו נוחים להם (ולא שאיני מכבד זאת). אני ער לעובדה שרבים עשויים להרים גבה לנוכח הנקודה הזו שמפריעה לי, אבל נסו להבין את הצד הזה בעניין. אגב, אין בדברים שלי בכדי להתייפייף כי גם אני מקלל לפעמים (אבל, אני לעולם לא חותך ברמזור אדום... כי אין לי רישיון (ואל תגידו לי שזה לא נחשב
). אז, מה לדעתכם הסיכויים של הצעות אלו להיות מאומצות על-ידי האקדמיה? אולי "עובד האקדמיה" ישמח לענות גם כן? אגב, באותה הזדמנות רציתי לשאול אותך, 'עובד האקדמיה'... פניתי לאקדמיה ללשון באמצעות כתובת הדוא"ל שפרסמת כאן, אך עדיין לא ענו לי. שאלתי בסך הכל שלוש שאלות. יתכן והכתובת הייתה שגויה? שלחתי ל... acad כרוכית vms נקודה huji נקודה ac נקודה il תודה שקראתם ואפשרתם לי לשפוך בפניכם את הלב
 

uriozmor

New member
ברקס

רונן, אני כמוך אוהב את השפה, על מכמניה ותסביכיה וסודותיה, אבל קשה לי להסכים עם מה שאתה אומר. טעויות ושיבושים אינם עברה על החוק וזלזול בחיי הזולת ובסדר חברתי כמו התעלמות מרמזור אדום. שפה היא דבר חי ופועם, ואחד הדברים היפים בה הוא חוסר היכולת לאלף אותה ולתאר אותה בקלות. הלשון הצחה והתקנית כבודה במקומה מונח, אבל לשון היא קודם כל כלי תקשורת מגוון ומרתק, ולכן מסוכים בה גם שיבושים. שפה חיה ובועטת יכולה להכיל גם את היסודות החתרניים, החמקמקים והבוגדניין ביותר. לגבי האקדמיה, אגב, ממה שראיתי עד היום מה שעומד לנגד עיניה הוא לא פישוט לשם פישוט, אלא הימנעות מנוקשות ומטהרנות שאין להן סיבה ואין להן מקום ואין להן סיכוי. פרשת סימני הניקוד אמנם קיצונית, אבל היא לא נולדה מתוך מגמת זלזול, אלא מתוך ניסיון חכם ורגיש לבדוק מה היחס בין מערכת הסימנים העתיקה והמעניינת של התנועות לבין התודעה הלשונית החיה היום.
 

RonenYi

New member
הבהרה

לא כתבתי שטעויות בשפה הן עבירה על החוק וזלזול מכוון בחברה, אלא טענתי שיש קבוצה שלא אכפת לה לדבר נכון, למרות שמודעת לטעותה, וזה נובע מאותה אדישות מזלזלת שאחראית להתנהגויות לא אכפתיות גם בתחומים אחרים, מעבר ללשון. אורי, את מה שאתה מכנה 'התפתחות שפה' אני מכנה אימוץ ולמידה טעויות. אני מוצא המון היגיון בדקדוק, לכן איני מוצא צורך לשנות אותו בגלל שפת רחוב שמוכתבת. שוב, אני בעד התפתחותה של השפה, אבל לא בקצב הנכחי, ולא על סמך כל טעות שגורה. אורי, תודה שהגבת
 

lahav4

New member
כולנו מוטרדים ../images/Emo24.gif

אתה כותב: ... אנשים שמדברים איך שבא להם הם גם אנשים שיחתכו רמזור רק כי בא להם ... אני שואל את עצמי, האם זה גם נכון הפוך? ובאותו עניין: משום מה, חלק ניכר מאלו שאני מכיר שמתעסקים בעברית באופן מקצועי הם גייז, שידועים בדרך כלל כיותר עדינים, ו(אולי) יותר מתורבתים (?). האם גם זה קשור? לגבי נושא הניקוד, אני חושש שכל העסק קיבל פרסום לא נכון. המטרה הייתה לתקן עיוות שנעשה בעת החייאת השפה, והוא הלבשת שיטת הגייה ארץ ישראל על שיטת ניקוד טברנית. המציע בסך הכול ביקש לשוב ולהשתמש בשיטה הארץ ישראלית, שאיננה נופלת בעתיקותה מהשיטה הטברנית, לאור העובדה שהעברית המודרנית אימצה את ההגייה הארץ ישראלית ולא את ההגייה הטברנית. כלומר, לא הפישוט הוא העיקר, כמו תיקון משגה של מחיי השפה.
 

RonenYi

New member
ברור

ברור, זה כלל ('כלל' שהוא לדעתי) שנכון גם בכיוון ההפוך. כן, הדוגמה שהבאת בהחלט יכולה להתאים לתאוריה שלי כאן
מה זו שיטת ניקוד טברנית?
 

רן88

New member
אם בטעויות לשוניות עסקינן...

בפתיחת הפסקה הרביעית השתמשת במילה "בכדי" במשמעות של "כדי" ולא במשמעותה הנכונה של המילה שהיא "לשווא".
 

RonenYi

New member
פה כנראה ענית על שאלה ישנה שלי...

יש דבר כזה "בכדי" במשמעות "כדי"? (בְּ + כדי) תודה על התיקון, אם טעיתי
 

רן88

New member
היו לי ויכוחים רבים בנושא, אבל

התשובה היא חד משמעית - המילה בכדי (עם צירה ב-ד' ובמשמעות של "כְּדֵי") לא קיימת.
 
תשובות

1. נתחיל מהסוף: שלחת את פנייתך לכתובת הנכונה. כיום מוקצית למתן התשובות בכתב רק עובדת אחת במשרה חלקית, ועל כן עליך להתאזר בסבלנות עד לבוא התשובה, אולם היא בוא תבוא. 2. על הרפורמה המוצעת בניקוד ראה נא שני המקומות האלה: מאמרו של מרדכי מישור ב"אקדם" ודבריי בפורום זה. במקומות אחרים ברשת, שלצערי לא הצלחתי לקשרם לתשובתי הנוכחית, הבעתי בעבר חוות דעת חיובית על הרפורמה המוצעת. 3. אנא הגדר את "עומקה ויופייה" של השפה העברית. שבוע טוב!
 

RonenYi

New member
תגובתי

מנחם בן ורוביק רוזנטל הביאו את אותו נימוק שאני הבאתי - אין לוותר על התרבות. היא גם סוג של קודש שיש לכבד, וכאן אני שולל את אלו שהתנגדו להם בתואנה של 'השפה אינה קדושה'. 'עובד האקדמיה', מתי צפוי להתקיים דיון בנושא בוועדת הדקדוק? כשפניתי לאדמיה בנושא הושב לי שההצעה עלתה על-ידי עובד האקדמיה (לא אתה חחח) ולא חבר האקדמיה, ולא ברור אם בכלל תידון. מה זו 'שפה ידידות למשתמש'? אם אנו מחפשים לעצמנו חיים קלים אז בואו גם נאחד את תי"ו עם טי"ת, למשל. יש המון היגיון בשפה, גם אם לא נראה. אתה ביקשת שאגדיר את עומקה ויופייה של השפה, אבל האם הפישוט המוצע כשמו כן הוא? להפחית מעומקה? נדמה שההצעה באה לשם ההקלות לציבור, למרות שאותו ציבור אשר ההצעה באה להקל עליו אינו מנקד כלל, ולא בגלל שאינו יודע, אלא בגלל שאינו צריך. האם "שִׁעָרוּ" ינוקד כך במקום "שִׁעֲרוּ" (חטף פתח)? הרי זה מגוחך, כי צריך להבחין במקור התנועה, ולא להסתמך רק ע"פ איך שהנטייה נשמעת בדיבור. זה כמו ללמוד סוציולוגיה בלי ללמוד היסטוריה. שבוע טוב!
 
למעלה