אני מודה שזה מגיע
בגלל שאני באמצע ניתוחי כמה שירים לכבוד הבגרות שלי, אבל בכל זאת התעוררה בי השאלה.... בין השאר, אני לומדת על שירי זהות, ומביניהם יש שניים שעליהם אני מהרהרת. כורכום של שדות של זלדה, ואורן של לאה גולדברג. האמת שעל אותו משקל- החוח גם של גולדברג. למה המשוררות בחרו דווקא בנוף של צומח? כלומר, לא יותר טבעי לתאר אותו בדרכי חי? שהרי דרכו של חי היא לנוע ולזוז וכאן מדובר על תנועה מארץ לארץ. ועוד דבר, שתי השירים האחרים נכתבו על ידי גברים, ושתי אלה על ידי נשים. שירי הנשים מתקשרים לצומח בעוד שהגברים בוחרים בדרכים הרבה יותר פשטניות (תיאור ישיר, או תיאור הומריסטי) לתיאור זהותו של האדם.... זה לא מעיד על משהו שקשור במיניתו של היוצר?
בגלל שאני באמצע ניתוחי כמה שירים לכבוד הבגרות שלי, אבל בכל זאת התעוררה בי השאלה.... בין השאר, אני לומדת על שירי זהות, ומביניהם יש שניים שעליהם אני מהרהרת. כורכום של שדות של זלדה, ואורן של לאה גולדברג. האמת שעל אותו משקל- החוח גם של גולדברג. למה המשוררות בחרו דווקא בנוף של צומח? כלומר, לא יותר טבעי לתאר אותו בדרכי חי? שהרי דרכו של חי היא לנוע ולזוז וכאן מדובר על תנועה מארץ לארץ. ועוד דבר, שתי השירים האחרים נכתבו על ידי גברים, ושתי אלה על ידי נשים. שירי הנשים מתקשרים לצומח בעוד שהגברים בוחרים בדרכים הרבה יותר פשטניות (תיאור ישיר, או תיאור הומריסטי) לתיאור זהותו של האדם.... זה לא מעיד על משהו שקשור במיניתו של היוצר?
