LIRAN1992היחיד
New member
אני מדוכאת
שלום לכולכם! אני מיואשת שבורה ולא יודעת איך לצאת מהמצב הנורא שבו אני נמצאת, החלטתי לשפוך את הלב בפורום בתקווה שאקבל תגובות מנשים שעברו ארוע דומה, או מכאלה שבחוכמתם יאירו את עיניי ויפיחו בי תקווה לעתיד טוב יותר. לפני 4 וחצי חודשים בעלי קם ועזב את הבית בפתאומיות, זה היה הלם גם לי וגם לבן היקר שלי, שנינו הרגשנו שזה לא יכול להיות שמשהו לא היה בסדר, היה לנו בית מאוד שמח, מאוד ביחד, מאוד אוהב. בעלי טען שאין לא אף אחת, שהוא פשוט מאס במסגרת, רוצה לחיות לבד, מרגיש שהוא לא אוהב אותי, מרגיש שהיה לו רע - הכל נראה לי כל כך מוזר כי הרגשתי כל כך טוב בנישואין, הוא שדר המון אהבה, דאגה ואכפתיות. עם הזמן התברר שיש מישהי אחרת בחורה צעירה (11 שנה הפרש), יפה וחתיכה, עד אתמול הוא די הכחיש את זה, אבל אני יודעת שהם כמעט כל שבועיים נוסעים ומבלים בבתי מלון, לפני שבועיים הם עברו לגור יחד. את הילד שהוא כל כך אהב ודאג לו הוא שכח, הוא בקושי נפגש איתו, מסנן את השיחות שלו, מתנהג אליו בעצבנות (הוא היה אבא נהדר, מעורב, היו לו המון חוויות משותפות עם הילד). הוא גם כל הזמן משקר לילד ומסתבך בשקרים שלו, כי האמת מתגלה כל פעם. היום המצב שהילד לא רוצה קשר איתו, פוחד ממנו וכועס עליו. במשך הזמן הזה התקשרתי פעמיים לחברה שלו - ובשני הפעמים היא הכחישה כל קשר איתו - היא שקרה כל כך טוב שממש נפלתי בפח וחשבתי שאולי הוא היה איתה וכבר לא. המצב היה שפעם חשבתי שהוא איתה ופעם לא. גם לילד הוא נתן מידע מעורפל בנושא הזה. ביום ראשון בערב התקשרה אליי החברה שלו, כדי להתנצל על מה שקרה, ואמרה שלמרות שהיא אוהבת אותו היא נפרדת ממנו כי המצפון מייסר אותה - זו בעצם הפעם הראשונה שהייתה לי הוכחה ממש שהם אכן יחד, לא נפרדו, וחיים באושר (בזמן שאני והבן שלי מתייסרים כל כך). אני לא מאמינה לה לזה שהיא עוזבת אותו, כי גם בשיחה הזו גיליתי שהיא משקרת, למחרת גיליתי שהיא ניתקה את הטלפון בדירה השכורה שבה גרה - אני מסיקה שזה בגלל שהיא גרה איתו. השיחה איתה הייתה בעצם כמו סכין בלב - רע לי מזה, אני לא יכולה להתמודד עם המחשבה שיש לו זוגיות אחרת, אני מרגישה ששניהם משקרים לי ומנסים לתת לי לחשוב שהיא עזבה אותו - ואני לא מבינה מה המטרה. כואב לי הלב כשאני חושבת שמשהי אחרת נהנית איתו, חיה איתו, מקבלת ממנו אהבה - הכל איתו כל כך חסר לי. כל כך רע לי, אני לבד, אני מרגישה שהעצב שלי והדיבורים בנושא נמאסו על כל הסובבים אותי - ואני צריכה לעטות מסיכה שמחה וחייכנית כשאני במחיצת אנשים. יש כאלו שכבר אומרים לי בתקיפות שדי, שאני לא יכולה להתאבל על זה יותר, שאני לא יכולה להתעסק בזה - אבל זה אובססיבי אני חיה את זה 24 שעות ביממה, אני מודעת לזה שהבן שלי סובל מזה שאני כל היום מתעסקת בזה, אבל לא מצליחה להתגבר. גם הנושא הכלכלי מפחיד אותי, ממצב של שפע וחיים בלי חשבון, אני עכשיו במצב של חוסר, המצב המשפטי מפחיד אותי - תביעות, עורכי דין, עתיד מעורפל, גירושין - הכל עושה לי מאוד רע, אני מרגישה לא טוב פיסית, נדודי שינה, דפיקות לב מואצות, מועקה כבדה בחזה. הלכתי מספר פעמים לפסיכולוג (הפסקתי בגלל הכסף), לקחתי כדורי הרגעה בלי סוף והפסקתי כי אני חוששת מהתמכרות, אני מרגישה נורא. אני מרגישה שכלום לא ישתנה, אני מתייסרת שהבן שלי סובל, שהילדות המושלמת שלו התנפצה לרסיסים, שהוא חי עם אמא עצובה, אני יודעת שקשה לו ואני לא מצליחה להתגבר על היצר שלי להתעסק בזה כל הזמן - לבדוק איפה הוא, הוא כן איתה או לא וכו'. בנוסף לזה אימי נפטרה לפני 11 חודש בפתאומיות ואני מרגישה שלא התאבלתי עליה מספיק, לא עיבדתי את הפרידה הזו ונקלעתי לפרידה נוספת. אשמח לקבל תגובות.
שלום לכולכם! אני מיואשת שבורה ולא יודעת איך לצאת מהמצב הנורא שבו אני נמצאת, החלטתי לשפוך את הלב בפורום בתקווה שאקבל תגובות מנשים שעברו ארוע דומה, או מכאלה שבחוכמתם יאירו את עיניי ויפיחו בי תקווה לעתיד טוב יותר. לפני 4 וחצי חודשים בעלי קם ועזב את הבית בפתאומיות, זה היה הלם גם לי וגם לבן היקר שלי, שנינו הרגשנו שזה לא יכול להיות שמשהו לא היה בסדר, היה לנו בית מאוד שמח, מאוד ביחד, מאוד אוהב. בעלי טען שאין לא אף אחת, שהוא פשוט מאס במסגרת, רוצה לחיות לבד, מרגיש שהוא לא אוהב אותי, מרגיש שהיה לו רע - הכל נראה לי כל כך מוזר כי הרגשתי כל כך טוב בנישואין, הוא שדר המון אהבה, דאגה ואכפתיות. עם הזמן התברר שיש מישהי אחרת בחורה צעירה (11 שנה הפרש), יפה וחתיכה, עד אתמול הוא די הכחיש את זה, אבל אני יודעת שהם כמעט כל שבועיים נוסעים ומבלים בבתי מלון, לפני שבועיים הם עברו לגור יחד. את הילד שהוא כל כך אהב ודאג לו הוא שכח, הוא בקושי נפגש איתו, מסנן את השיחות שלו, מתנהג אליו בעצבנות (הוא היה אבא נהדר, מעורב, היו לו המון חוויות משותפות עם הילד). הוא גם כל הזמן משקר לילד ומסתבך בשקרים שלו, כי האמת מתגלה כל פעם. היום המצב שהילד לא רוצה קשר איתו, פוחד ממנו וכועס עליו. במשך הזמן הזה התקשרתי פעמיים לחברה שלו - ובשני הפעמים היא הכחישה כל קשר איתו - היא שקרה כל כך טוב שממש נפלתי בפח וחשבתי שאולי הוא היה איתה וכבר לא. המצב היה שפעם חשבתי שהוא איתה ופעם לא. גם לילד הוא נתן מידע מעורפל בנושא הזה. ביום ראשון בערב התקשרה אליי החברה שלו, כדי להתנצל על מה שקרה, ואמרה שלמרות שהיא אוהבת אותו היא נפרדת ממנו כי המצפון מייסר אותה - זו בעצם הפעם הראשונה שהייתה לי הוכחה ממש שהם אכן יחד, לא נפרדו, וחיים באושר (בזמן שאני והבן שלי מתייסרים כל כך). אני לא מאמינה לה לזה שהיא עוזבת אותו, כי גם בשיחה הזו גיליתי שהיא משקרת, למחרת גיליתי שהיא ניתקה את הטלפון בדירה השכורה שבה גרה - אני מסיקה שזה בגלל שהיא גרה איתו. השיחה איתה הייתה בעצם כמו סכין בלב - רע לי מזה, אני לא יכולה להתמודד עם המחשבה שיש לו זוגיות אחרת, אני מרגישה ששניהם משקרים לי ומנסים לתת לי לחשוב שהיא עזבה אותו - ואני לא מבינה מה המטרה. כואב לי הלב כשאני חושבת שמשהי אחרת נהנית איתו, חיה איתו, מקבלת ממנו אהבה - הכל איתו כל כך חסר לי. כל כך רע לי, אני לבד, אני מרגישה שהעצב שלי והדיבורים בנושא נמאסו על כל הסובבים אותי - ואני צריכה לעטות מסיכה שמחה וחייכנית כשאני במחיצת אנשים. יש כאלו שכבר אומרים לי בתקיפות שדי, שאני לא יכולה להתאבל על זה יותר, שאני לא יכולה להתעסק בזה - אבל זה אובססיבי אני חיה את זה 24 שעות ביממה, אני מודעת לזה שהבן שלי סובל מזה שאני כל היום מתעסקת בזה, אבל לא מצליחה להתגבר. גם הנושא הכלכלי מפחיד אותי, ממצב של שפע וחיים בלי חשבון, אני עכשיו במצב של חוסר, המצב המשפטי מפחיד אותי - תביעות, עורכי דין, עתיד מעורפל, גירושין - הכל עושה לי מאוד רע, אני מרגישה לא טוב פיסית, נדודי שינה, דפיקות לב מואצות, מועקה כבדה בחזה. הלכתי מספר פעמים לפסיכולוג (הפסקתי בגלל הכסף), לקחתי כדורי הרגעה בלי סוף והפסקתי כי אני חוששת מהתמכרות, אני מרגישה נורא. אני מרגישה שכלום לא ישתנה, אני מתייסרת שהבן שלי סובל, שהילדות המושלמת שלו התנפצה לרסיסים, שהוא חי עם אמא עצובה, אני יודעת שקשה לו ואני לא מצליחה להתגבר על היצר שלי להתעסק בזה כל הזמן - לבדוק איפה הוא, הוא כן איתה או לא וכו'. בנוסף לזה אימי נפטרה לפני 11 חודש בפתאומיות ואני מרגישה שלא התאבלתי עליה מספיק, לא עיבדתי את הפרידה הזו ונקלעתי לפרידה נוספת. אשמח לקבל תגובות.