אני מבקשת עצה.

[אפריל היחידה1]

אני מבקשת עצה.

אני מחוץ לארון כבר כמעט שנתיים אבל יש לי בעייה קטנה. כל פעם שהגעתי עם בת-זוגי הבייתה ההורים שלי הסתכלו עליה "קצת עקום". הם טוענים שבגילי [15.] אסור לי להתקבע. בינתיים אני ובת-זוגי נפרדנו אבל הם עדיין ממשיכים לשאול לגביה. הם אומרים לי דברים כגון : "אמרנו לך שלהיות לסבית בגיל כזה זה לא נכון." אני לא יודעת אם הם באמת מנסים לגרום לי לשנות את דעתי או סתם מנסים לנתב את ה"טעויות" שלי למקום אחר מלבד זהות מינית. אני די חושבת שהמשפחה של אימא שלי מסתכלת עליי אחרת [מאחר והם משפחה דתית] למרות שהם ממש בסדר איתי. יש לי הרגשה שהם מדברים עליי מאחורי הגב. איך אני יכולה לדבר איתם ולהסביר להם שנטייה מינית לא עושה אותי בת-אדם אחרת? אשמח אם תתנו לי תשובות[ או שלפחות תבינו משהו מההודעה המבולבלת שלי.] יום טוב, אלמוג.

 

[Yuval Y]

אנסה לעזור.. ../images/Emo140.gif

אני מבין שאת מחוץ לארון מגיל 13. באיזה גיל היכרת את החברה, ובת כמה היא, בעצם? כך או כך, אני מניח שנפרדתן מסיבות של חוסר התאמה זוגית, דבר שיכול לקרות לכל זוג, בין אם מדובר בזוג סטרייטי או חד מיני, כך שזה אומר שהנערה הזו לא התאימה לך, ולא אומר שום דבר לגבי נערות אחרות. אבל רגע... רשמת שההורים שלך הסתכלו עליה עקום וכל זה... האם זה גרם לה להרגיש לא בנוח? לגבי להיות לסבית - נראה לי שמה שמשנה זה הבגרות הנפשית והתחושה האישית, לאו דווקא גיל כרונולוגי. לגבי המשפחה - נתחיל בכך שאת לא צריכה להוכיח שאת נשארת 'אותו הדבר', כי משהו בך בכל זאת שונה ממה שהם הכירו. אני מניח שלא נולדת עם הידיעה שאת לסבית, ולקח לך זמן להבין ולקבל זאת. כעת המשפחה שלך לומדים להכיר אותך כמו שאת באמת - ואני מציע לך לתת להם את האפשרות להכיר אותך. נתחיל בכך שאת לא צריכה להתנצל על מה שאת, ויכולה להיות יותר בטוחה בעצמך, ולהעז לעשות דברים שאת אוהבת ושאת טובה בהם. אגב, עד כמה שזכור לי, בתנ"ך לא רשום על לסביות.

 

[אפריל היחידה1]

בתנ" רשום "ולא יהיה משכב זכר."

זה משליך גם על נשים. ותודה על העצה.

 

[יום.]

הערה מקוראת פסיבית

בתורה לא נכתב דבר על קיום יחסים לסביים, אלא רק על קיום יחסים הומוסקסואלים. בגמרא לעומת זאת מוזכר הביטוי "נשים המסללות זו בזו" שהכוונה היא לנשים שמתחכחות זו באיברה של זו. עוד מוזכר מעשה ארץ מצרים שאסור, שמעשה ארץ מצרים הוא שהיו נישאים גבר עם גבר ואישה עם אישה. מעבר לכך אני חושבת שזה ראוי לציון שאת בכלל היית מסוגלת להביא את החברה שלך אליך הביתה, את כותבת שאת מבית דתי, בתור אחת שגם באה מבית דתי אני יכולה להבין את הקושי של הורים שלך שהם רואים שהבת שלהם הולכת נגד משהו שהם מאמינים בו. יחד עם זאת, הם עדיין אפשרו את הכניסה שלה לבית שלהם, למרות שהסתכלו אליה בעין לא יפה, הרבה הורים לא היו מוכנים לעשות אפילו את זה. מה גם שאני חושבת (ואני בטוחה שיהיו כאלו שיחלקו עלי) שאת באמת עוד קצת צעירה וזה בידיוק הגיל בו בודקים וחוקרים, אני באמת מקווה שתגיעי לאמת שלך. מצ"ב קישור לאתר של ארגון בת קול, ארגון של לסביות דתיות, אולי תוכלי להעזר בו.