אני מבולבל קמעה....

גרעאפס

New member
אני מבולבל קמעה....

רבים מהאנשים שמגדירים את עצמם "פילוסופים" מתחבטים בשאלה "מהי משמעות החיים". לדעתי התחבטות כזו אינה במקום, שלא להגיד אידיוטית להחריד, הרי אין אדם צלול-דעה ביקום שיתחבט בשאלה "מהי משמעות הנפילה של האבן לקרקע". החיים, הרגשות והמודעות של יצור חושני, אינם אלא תופעה פיסיקלית בעלת הסבר והכרח. אין לשאול על משמעות החיים, אלא לשאול על ההסבר, כפי שלתופעות פיסיקליות אחרות אין "משמעות" אלא הסבר הגיוני. מוח האדם, תודעתו ותחושותיו הקוגניטיביות והפיסיות, הן פונקציה של היקום, אינן אלא תופעה. אין ספק בליבי שיש יופי קוסמי, הסבר הגיוני להכל. אבל הסבר כזה אינו תלוי באדם או בתחושותיו. קראתי אתמול מאמר מאת אלברט איינשטיין, ולדעתו אין לקחת את עצמנו ברצינות תהומית. אנו רק רשת של ניורונים ורקמות, הפועלת באופן מכני, ונטולת רצון חופשי במובן הפילוסופי.
 
אנטרופיה אל מול החיפוש למשמעות

לעיתים אני מתבונן בכוכבים, במערכות האין סופיות ואיני יכול שלא לתהות מה לי, אוסף של ניורונים, חלקיקים, קוואקים או מיתרים, מה אני אם לא אוסף מיקרי בקוסמוס האדיר הזה. זה זמן מה ואיינשיין ידידך הוא זה המסמל זאת יותר מכל מחפשים המדענים ובראשם הפיסיקאים את התאוריה הגדולה, את הכוח הגדול אשר ממנו נגזר הכל. האם בסופו של דבר אנו תוצר של התפשטות האנטרופיה? האם אנו רק תופעה זמנית שהתאפשרה עקב הכבידה הריגעית במרחב-זמן זה? אלו הן שאלות אשר מתעסקות באיך ורבים יאמרו כי זה מה שיש, איך, הלמה ריק מתוכן וגם אם יש בו תוכן הרי רק התוצאה חשובה. לעיתים הרצון לאבד עצמנו אל המרחבים האין סופיים הוא כה גדול עד שאנו מוכנים בטעות לשכוח דבר מה אחד, אין לכל זה חשיבות אם אין אנו קיימים. יתכן שמה שנמצא שם בחוץ הוא אמיתי, אך בלעדינו הוא לא קיים לנו, האם יש חשיבות לכך אם אנו עצמנו לא נתייחס אל העולם בחוץ, לא נתענג על יופיו? ידידי, העולם לכשעצמו הוא ריק ושחור, חלקיקים נעים במהירויות גבוהות ופעימות קויזרים פועמות בסדירות, לאן הם עפים, האם הם עפים אם אף לא אחד שואל לאן? רצוננו שלנו להבין את הדברים הופך את העולם החיצוני לחלק מאיתנו, הרעש, החיזיון, הרגש, המחשבה, כולם דברים שאנו מייחסים לעולם אך הם נמצאים רק בתוכנו, הם לא חלק מן העולם החיצוני, הם שלנו, נסיון לבטל את יחודנו מבטל את כל הדברים הפנימיים שלנו. ידידך האידאל האנוכי
 

גרעאפס

New member
האידאל ידידי,

אחד הקטעים מעוררי-המחשבה העוצמתיים ביותר שאני קראתי בחיי היה בתחילת ספרו של ארתור סי. קלארק, 2001 אודיסאה לחלל. הוא מספר, כידוע, על צופה-בירח הפרימיטיבי ושבטו, יוצאים בוקר אחד ורואים במרחק-מה ממערתם מונוליט מוזר. באופן בלתי נשלט הם חוו תחושות עמוקות ובלתי-מובנות לאין-שיעור, הרי רמת שכלם היתה נמוכה ללא ספק. זה מאד עוצמתי להאמין בקשר העמוק והבלתי-מובן שיש לאדם עם הטבע. זוהי תחושה שנותנת הרגשה כאילו היקום נברא בשבילנו, הרגשה שאנחנו, כיצור אינטליגנטי, נותנים משמעות ליקום ולקיום. אני מאמין, לעומת זאת, שהיקום אינו פונקציה שלנו, אלא אנחנו פונקציה של היקום. יש אמת, ויופי, אובייקטיבים, גדולים מאתנו, והם שנותנים משמעות לנו ולא להפך. אני מאמין שלכל דבר שקורה יש סיבה. החיים לא נוצרו במקרה, והיה לכך סיבה מדעית. לדעתי, "לדעת את היופי של היקום" לא נחשב סיבה מדעית. אדם יכול לטעון שזה ה"משמעות" של הווצרות החיים, אבל אין זה מספק את הרציונל. חיפוש ה"משמעות" אינו מגיע מהרציונל. לעומת זו חיפוש ה"אמת" כן. ניסיון להבין מה מניע כבשים ללכת לחפש עשב כשהם יכולים בלי בעיה לגוע ברעב איפה שהם עומדים הוא, לכל הדעות, משימה מדעית. למה ניסיון להבין את המניע של האדם הוא פילוסופי? הרי אין באמת דבר כזה רצון חופשי, ואנחנו רק מכונות, פונקציה של היקום.
 

עוד אחת

New member
במהלך האבולוציה...

החיות שלא בא להן לאכול לא קיבלו אנרגיה לגוף ומתו. וכך רק החיות שהיתה להן תחושת רעב ואינסטיקט אכילה שרדו והעבירו את הגנים לצאצאים שלהם.
 
בין הנראה למצוי

בין מה שאנו רואים וחשים ע"י חושינו לכאורה לבין העולם יש חוצץ שאין אפשרות להוכיח קשר סיבתי אם אתה בוחר לקבל את העולם החצוני כסיבתך הרי אתה מבטל את עצמך אם תבחר להיות אתה סיבת העולם החיצוני הרי הערכים הם לב ליבך אין אפשרות להכריע בסויגה, כל אדם יבחר באיזה משקף להתבונן העולם זה חסר הערכים שבו הינך אוסף מולקולות או כלב היקום אשר ממנו מושלך הכל החוצה, החזיון והערכים
 

more

New member
אולי יש משמעות ויש תכלית ביולוגית

אולי התכלית היא להגיע לתבונה אובייקטיבית. קראתי משהו מעניין, שאומר שאם באמת זו התכלית שלנו ושל היקום עצמו, אז סביר להניח שאם קיימים יצורים מחוץ לכדור הארץ, יתכן והם די דומים לנו. והסיבה שבסופו של דבר ליצור הכי תבוני יש רק שתי רגליים ושתי ידיים היא שזה מספיק! לכן אולי גם חיים אחרים יגיעו יתכן בדרכים שונות, אך לאותה אמת אובייקטיבית. פרספקטיבה שונה לבחון!
 

Tulula

New member
אז זהו, שאין סיבה או משמעות...

הדברים קורים כי הם קורים, והחיים ממשיכים כי ככה. את המשמעות והסיבה אנחנו נותנים כי בתור בני אנוש אנחנו חייבים לסדר איכשהו את העולם הנקלט בחושינו ולכן לכל דבר יש סיבה ומשמעות אצלנו, ואצל כל אחד היא שונה... שלכם באהבה...
 
למעלה