יפה מאד, אבל מורך ורבך גורדייף האשים
האשים את ה"אישיות המזוייפת", האשים את התרבות המודרנית, האשים את ריבוי האני, האשים את השינה, האשים את המכאניות, האשים את הרגשות השליליים, האשים את השיכחה העצמית, האשים את החשבון הפנימי, האשים את החשבון החיצוני, האשים את חוסר האיזון במרכזים, האשים את הגאווה העצמית, האשים את האנוכיות, האשים את הכוחות הפלנטאריים...
בקיצור- הבן אדם היה מלא בחרא שאותו השפריץ לכל עבר. חרא אינטליגנטי, יש לציין, אבל עדיין חרא. גורדייף הוא דוגמא לאישיות מלאה בחרא שיכולה ויש לה כלים להפוך את החרא למשהו מעניין. אבל עדיין מריחים שזה חרא.