emmily plays
New member
אני מאושרת להודיע
ששמעתי שוב את Red ואת Lizard של King Crimson , ולאחר הפעם הראשונה ששמעתיהם, לפני מספר חודשים ולא אהבתי, החלטתי לתת להם צ'אנס נוסף, כי מאז התרגלה אוזני לפרוגרסיביות פחות "מלודית" כמו Gentle Giant ודומיהם, וכי כבר למדתי, שברוק המתקדם עדיף לשמוע שוב, לפני שחורצים דיעה. זה קרה לי עם Yes למשל, שרק אחרי 4 שמיעות אהבתי, וגם עם Gentle Giant. בכל אופן, את Red ממש ממש אהבתי הפעם. הוא קודר , צורמני, חזק ומעולה. את Lizard אהבתי, אבל פחות, כי יש בו קטע או שניים חלשים יותר. בכל אופן Lady Of The Dancing Water ושיר הנושא, ממש מעולים בעיני. הבנתי, שבפעם הראשונה לא אהבתי, כי ציפיתי למשהו דומה לאלבום הראשון של הלהקה, כלומר כל ה" קלישאות" של הרוק המתקדם, כמו חלילים, וכאלו. הייתי אז בתחילת דרכי הפרוגרסיבית, ולכן, כששמעתי את Red , לא ממש הבנתי אותו ולא נהניתי ממנו בכל אופן, אני שמחה להודיע, שגם קרימזון הפכו אצלי לעוד אחת מהלהקות החביבות עלי, שיש להם יותר מאלבום אחד , שאני יכולה לחרוש . (כי בוא נודה, האלבום הראשון ענק, אבל כמה כבר אפשר לטחון את Epitaph?)
ששמעתי שוב את Red ואת Lizard של King Crimson , ולאחר הפעם הראשונה ששמעתיהם, לפני מספר חודשים ולא אהבתי, החלטתי לתת להם צ'אנס נוסף, כי מאז התרגלה אוזני לפרוגרסיביות פחות "מלודית" כמו Gentle Giant ודומיהם, וכי כבר למדתי, שברוק המתקדם עדיף לשמוע שוב, לפני שחורצים דיעה. זה קרה לי עם Yes למשל, שרק אחרי 4 שמיעות אהבתי, וגם עם Gentle Giant. בכל אופן, את Red ממש ממש אהבתי הפעם. הוא קודר , צורמני, חזק ומעולה. את Lizard אהבתי, אבל פחות, כי יש בו קטע או שניים חלשים יותר. בכל אופן Lady Of The Dancing Water ושיר הנושא, ממש מעולים בעיני. הבנתי, שבפעם הראשונה לא אהבתי, כי ציפיתי למשהו דומה לאלבום הראשון של הלהקה, כלומר כל ה" קלישאות" של הרוק המתקדם, כמו חלילים, וכאלו. הייתי אז בתחילת דרכי הפרוגרסיבית, ולכן, כששמעתי את Red , לא ממש הבנתי אותו ולא נהניתי ממנו בכל אופן, אני שמחה להודיע, שגם קרימזון הפכו אצלי לעוד אחת מהלהקות החביבות עלי, שיש להם יותר מאלבום אחד , שאני יכולה לחרוש . (כי בוא נודה, האלבום הראשון ענק, אבל כמה כבר אפשר לטחון את Epitaph?)
